הכי לא מילאנו: תערוכת הריהוט של תל אביב
עד כמה "ריהוטים 2018", שאליה הגיעו אלפים לבקר, משתווה לתערוכות הריהוט הנחשקות בעולם? שלחנו את האומן יצחק מבורך להתרשם במו עיניו, והוא חזר עם סלוגן: באתי, ראיתי, הזדעזעתי. ותודה לאלו שעדיין קונים "מזנון"
בתוך הלו"ז הצפוף של חול המועד הצלחתי לשרבב את נפקדותי למספר שעות ונסעתי לגני התערוכה כדי לבקר ב"ריהוטים 2018" - תערוכת ריהוט ועיצוב הבית הגדולה בישראל. בדרך לשם, שמח וטוב לב, מצאתי עצמי מגולל בזיכרוני את הפעמים שבהן ביקרתי בתערוכת העיצוב במילאנו, "Salone del mobile Milano". הפריטים והיצירות שראיתי שם נחקקו בתודעתי, ואת העוצמה, המקצוענות והבשורה לעולם האסתטיקה שנובעים משם כמעט בכל שנה קשה לשכוח.
אוי לבושה. תערוכת ריהוטים תל אביב 2018
אפי דור
אז נכון, לא על מילאנו נתבקשתי לכתוב, אבל עם הזיכרון הזה בתודעתי ובחושיי המקצועיים נסעתי לתל אביב כדי לחוות ולהשוות את החוויה האסתטית מהסוג הדומה ביותר ככל האפשר. כך, לפחות, קיוויתי, אבל כבר מראש חששתי שאתבדה. שמעון פרס ז"ל אמר: "הישראלים הם אלופי העולם בחוסר שביעות רצון". אז נכנסתי למוד מקצועי חף מפשרות, והייתי כולי תקווה למצוא מזרח תיכון חדש בגני התערוכה.
בכניסה התבקשתי למסור את פרטיי האישיים בדלפק. זה, אגב, סוג של "תנאי" לכניסתך, כך לפי ההסבר שקיבלתי מהגברת בדלפק. מוזר, מה הם הולכים לעשות עם המידע הזה? אני מאוד מקווה שלא אקבל עכשיו מיילים ואסמסים מכל חברות הריהוט. בכל אופן, קיבלתי צמיד כניסה ודילגתי פנימה בשמחה. כצפוי, לאחר שוטטות יסודית ומקיפה, חשתי תחושת עצב ואכזבה גדולה.
בחו''ל לפחות יש קצת אווירה. תערוכת רהיטים ברחבי העולם
צילום: shutterstock
עצב: משום שמהיכרותי ומהשתייכותי לתחום העיצוב והריהוט, החוויה להביט במוצגים שם, שכל כך לא מייצגים את רמת האיכות והעדכניות של העיצוב והמעצבים הישראלים, מאכזבת מאוד. את תחושות המעוף והחדשנות שבתחום לא מצאתי, ואף לא רמז או ייצוג, ולו המינורי ביותר, אליהם.
אכזבה: דגמי הרהיטים המוצגים, רובם ככולם, מיושנים בסגנונם ובנראותם. הגוונים משעממים, חומרי הגלם "עייפים" ומאוסים למראה, ללא כל ייחוד ושוני מהותי בשפה העיצובית, ומלבד מחזור ושחזור של סגנונות ישנים וממוסחרים לא מצאתי בהם שום שמחה או השראה.
ולמרות עממיות המוצרים, מחירם לא תאמו זאת. למשל, כורסה במחיר של 2,200 שקלים והדום ב-800 שקלים. פריטים זהים בסגנונם וברמתם ניתן להשיג באיקאה בשליש מחיר.
עוד צרם לעיניי הוא היעדר חוויה אסתטית. חוסר הטעם ודלות ההשקעה בעיצוב החלל המשותף למציגים, האווירה בו, התאורה, השבילים המובילים – מבישים. גם רוב החברות המציגות בביתנים לא טרחו להשקיע בעיצוב – לעזאזל, מדובר בתערוכת העיצוב! - בלשון המעטה. להקדיש מחשבה ומעט השקעה בעיצוב ובאופן הפרזנטציה שכל כך חשובה בהצגת פריטים ורהיטים לבית – זה מאסט.
נטוצי הצילה מעט את המצב. תערוכת ריהוטים תל אביב 2018
אפי דור
לאורך כל מסלול ההליכה, בין המציגים והביתנים, לא הצלחתי ממש להבחין ולהבדיל בין חברה כזו או אחרת, בשל העובדה שרובן ככולן לא התאמצו במיוחד להבדיל או להפריד את עצמן מאלו שלצדן. זה הרגיש לי די דומה לסיור ברחוב טיפוסי סואן או בקניון כלשהו, שבו אני צופה בחלונות הראווה: לצד בוטיק אופנה יש גלידריה, ולצדה חנות לציוד סלולר - הכל נראה סוג של רצף ויזואלי ובלתי ממוקד ומעניין. לצד ביתן המציג מזנונים (מילה עתיקה אך תואמת את האווירה) מודגמת הפעלתו של מגב רצפה אטרקטיבי, ומספר מטרים אחר כך ציורי אווירה, ארונות הזזה החולקים גבול דמיוני עם חברה שמשווקת גריל לבנים וכן הלאה והלאה... אסייג ואומר כי חברות נטוצי ואמריקן קומפורט הציגו באופן מכובד ומקצועי יותר בעיניי, והיוו ניצוץ חיובי במרחב הכל כך פוטנציאלי ומפוספס הזה.
מאוד מאכזב גם לגלות, שהשחקנים הדומיננטיים בתחום, כמו הרשתות הגדולות לעיצוב הבית, מעצבים מובילים או מעצבים צעירים מתחום הריהוט, התאורה והבית בכלל, בלטו בהיעדרותם, ולא אפשרו לאזן את התוצאה האסתטית שנותרה לצערי ברמה חובבנית.
מעיר כתל אביב, המככבת ומיוצגת בעולם בגאווה גדולה, ורוויה בהישגים במגוון רחב של תחומים כמו הייטק, אמנות פלסטית, אמנות הבמה, קולינריה, תרבות פנאי, חיי לילה, אדריכלות, עיצוב ואופנה, ציפיתי בתמימותי לזכות בחוויה שכולה השראה. התוצאה האמיתית היא פרפרזה לסלוגן שמלווה את אחת מענקיות הריהוט: באתי, ראיתי, הזדעזעתי.
הכותב הוא אומן ובעלים של MEVORAH ART & DESIGN COMPANY
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם