ספרי בריאות לילדים: יפית הלכלוכית
הפעם, בניגוד לרצון של ילדיי, החלטתי לקרוא את הספר שילמד אותם מדוע חשוב לשמור על היגיינה אישית
כך, אחרי הרהורים רבים, נזכרתי בספר המוכר "יפית לכלוכית", שתורגם ועובד על ידי מאשה קלו. "היי, הביטו ביפית, איך נראית הלכלוכית. שני חורים לה בגרביים, בוץ דבק בנעליים. בוקר בא, מציץ לחדר, ומוצא פה רק אי סדר. השעון מעיר לקום, איך יפית רוצה לנום. היא איננה ממהרת - הן תמיד היא מאחרת. הוי יפית, הוי יפית, אל תהיי כה לכלוכית".
כך פתחתי את ארוחת הערב, עוד בטרם ערכתי לילדיי היכרות עם הספר. "אמא, לא נקרא את אתי ספגטי היום? מזמן לא קראנו אותו", שאלה בתי. "כן, אתי ספגטי, גם אני רוצה", הוסיף החבר המתולתל בקול צוהל. "היום נקרא את יפית הלכלוכית, שקפצה לבקר ולהזכיר לנו לשמור על הניקיון וההגיינה. בקיצור, על הבריאות", עניתי.
"ליפית שיער קש, אמא חופפת ממש ורוצה לסדרו בסרט. אך ליפית יש באלגן בכל מקום. היא רואה בדרך לכיתה, ילדים ממהרים בריצה. כולם נקיים, מסודרים ורק יפית עצובה, לא מחייכת, מלוכלכת. המחברות עפות לה מהתיק וכולם חושבים שהיא רשלנית. הילדים לכיתה נכנסים בזמן, אך יפית מאחרת. מפהקת וממהרת.
"לאן? להפסקה, כמובן. בצהריים, יפית רוצה רק מים. לא מרק ולא קציצה ואת פניה מחמיצה. את האוכל שנתנה לה אמה, היא נותנת לחתולה". "הסיפור דומה קצת לאתי ספגטי", הזכירה עלמת החן.
"סבא מבקש מיפית לנכש עשבים. יפית שמחה לעזור אך אבוי, היא עקרה מהגינה את הכל. אבא פותח את המקלט, ומזהיר לא להתקרב. יפית מסוקרנת, מציצה פנימה, מסובבת כפתור עד שלפתע נשמעו פיצוצים ושערה של יפית התמלא גיצים. למחרת, ללא סיבה, נפלה יפית אל סלה של דודתה. הביצים נשברו כליל. אך יפית שוב מתחצפת, מחלבון נכין קצפת והביתה נעלמת. עוד יום עבר, והדמיון של יפית גדש כהר".
"היא רוצה הרים של שלג ומיד למלאכה שועטת. המספריים חיש גזרו את הכרית ממיטתה. הנוצות לא בוששו לעוף וכיסו את חדרה במעטה לבן צחור שרק שואב אבק יכול לפתור. כך גם המבשלת, מיפית היא רק סובלת ונבהלת".
"איזה באלגן. מה, איך נותנים לה להתנהג ככה? גם אצלנו בגן יש ילדים שלפעמים עושים שטויות", בה בעת שבתי הגיבה, דאגתי לדלג על כמה דפים בהם ליפית לא סולחים והיא נשלחת למרתף. "שתשב לה שם בדד. מה חבל ומה מצחיק, אין למי כאן להציק. הוי יפית, הוי, יפית, את ילדה כה טורדנית", כך נרשם בדפים אלו שאולי התאימו לשיטות של פעם, אבל לדעתי כיום יש דרכים קצת שונות.
הספר מסתיים בסיפור על יפית שהלכה לה על הכביש ונפגעה מכלי רכב. "המולה ודאגה, חיש לבית החולים יפית נלקחה. שם חלמה חלום, בו פגשה סיר ומברשת, ספר, גרביים, שעון ונעליים. והכל כה נרגשים, והכל מתלחשים: את כל כך לא מסודרת, נחפש ילדה אחרת. ויפית עונה להם: ממחר אהיה שונה. ולמחרת יפית דאגה להיות נקייה וחייכנית. שערה אסוף בסרט והיא כבר לא מאחרת ואף חרוצה ומנומסת ואינה כועסת".
הספר מתאים לגילאי 6-2, וממחיש את הצורך בניקיון, אבל מכיל גם ביקורת רבה על ילדה שבסך הכל רק רצתה להיות סקרנית ולחוש שייכת לסביבה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם