איזה עולם נפלא: 10 דרכים לפיתוח כושר הדמיון
שימוש בדמיון עוזר לפתח כישורים חברתיים, רגשיים וקוגניטיביים. איך תוכלו לפתח ולהעשיר את כושר הדמיון של הילדים? 10 הצעות שיהפכו את העולם למרתק יותר
לפרקים נוספים, כנסו לאתר הופ!
יש לי ידיד, ושמו טינטן
והוא קטן, קטון קטן,
והוא קטן מאוד, מאוד,
והוא שלי, והוא – בסוד.
אך הוא ישן במיטתי
והוא אוכל מצלחתי,
והוא תמיד, תמיד איתי –
ידידי טינטן.
מי מאיתנו ההורים, לא זוכר את הפעם הראשונה בה הוא מצא את את עצמו עומד בהשתהות ובפליאה מול סיפור דמיוני משהו של ילדו הפעוט.
"תספר לי שוב, מתוק, לא הייתי מספיק קשובה...", אני אומרת, ובטוחה כי בהאזנה שנייה אשמע סיפור קצת אחר. אך הקטנצ'יק הזה מגלה כי טמונות בו תכונות חשובות של דיוק ועקביות, וחוזר על המצאת המאה באדיקות רבה. "מעניין... ", אני שומעת את עצמי אומרת, "אתה בטוח שזה מה שקרה?". הפעוט, פותח זוג עיניים עגולות, מבטי ההשתהות והפליאה שייכים עכשיו לו עצמו, כאילו אומרים: "ברור אמא, מה נסגר איתך?!".
החוויה הראשונית הזו מותירה אותי מעט משועשעת, ודאי וודאי הרבה יותר מוטרדת - האם זה שקר? האם זו הפלגה תקינה בעולם של דמיון, האם קרה דבר מה שפספסתי ומאיפה הגוזל הזה קיבל כאלה רעיונות? מתי אדע שזה מוגזם מדי ומה אני אמורה לענות לו, לילד?: "כן, נשמע הגיוני", או שמא "תפסיק להמציא דברים, אחרת איך אדע מתי להאמין לך?"
מענה לשאלות אלו, יתקבל מתוך הבנת עולם הדמיון של הילד. עולם זה מפותח מאוד סביב גיל 2-7. בשנים אלו, לדמיון תפקיד משמעותי במענה על קונפליקטים, דילמות לא פתורות, פחדים ותסכולים שאינם מוצאים מענה מתאים במציאות. בעיקר בגלל יכולותיו הקונטיביות הלוקות בחסר של הילד.
דמיון ויצירתיות מאפשרים לילד לפתח ולשכלל כישורים חברתיים, חשיבה מדעית וסיבתית, מהווים פורקן רגשי, תחושה של מימוש עצמי, יכולת לגעת בפנטזיה ואף כלי להפגת בדידות בעזרתו האדיבה של חבר דמיוני כזה או אחר.
אז איך עלינו להגיב? על מנת לא לדכא את התפתחות הדמיון והיצירתיות של הילד, מומלץ לשתף פעולה, במידה שנראית לכם הגיונית. נהיה קשובים לעצמנו עד הנקודה שמתאימה ונכונה לנו. הזמינו את הילד לשאול שאלות פתוחות, להגיב במשפטים כמו "נשמע מעניין... "/ "אתה רוצה לספר לי עוד?"/ "מאיפה קיבלת את הרעיון?"/ "איך נראית המפלצת שלך?" וכו'.
לכם ההורים, אני מציעה להכיר בעולם הדמיון העשיר של ילדיכם, להימנע מלבטל תיאורים וסיפורים שנתפסים בעיניכם כלא הגיוניים עם תגובות כמו "תפסיק לבלבל את המוח..". במקביל, אני מזמינה בחום לעזור לילדיכם לפתח ולהעשיר את הדמיון.
1. "הענן הזה מזכיר לי... " - בנסיעה ברכב, בטיול רגלי, בחזרה מהגן, נצלו את הרגע להרים את העיניים מהאדמה, להתבונן אל על לשמים ולנסות לדמיין יחד מה מזכירות לכם צורות העננים המשתנות.
2. "העלה הזה מזכיר לי... " - נצלו את עונת החורף לאיסוף עלים שונים. התעמקות בהם יכולה לחשוף צורות מרהיבות של דמויות וצורות בגוונים שונים ואף משעשעים.
3. "לאן צועדת הנמלה... ?" - בדרך לגינה, קחו לכם עוד רגע זמן, רדו לגובה המדרכה ושחקו את המשחק - "אני מנחש שהנמלה הולכת ל...". יהיה לכם תענוג גדול לשמוע את הרעיונות של הקטנים.
4. סיפר לי איש יקר, שבילדותו לא היו לו מכוניות צעצוע קטנות, בהן לבו כה חשק. אז הוא מצא פתרון, הוא לקח מסבתו אטבי כביסה, ושיחק עמם כאילו היו מכוניות. שבו עם ילדיכם, ותלמדו אותם "לצאת מהקופסה" לעולם שבו אפשר לגעת בשמים.
5. דמיון מודרך - הפלגה בדמיון אל מחוזות רחוקים אך בהחלט מושגים, עשויה להיות חוויה מיוחדת להורים ולילדים כאחד. צאו למסע שכזה לפני השינה, בערב שלפני בחינה, הופעה חשובה, כאב בטן או סתם כי מתחשק "לצאת" מהבית אך להישאר בטרנינג. ישנם ספרים רבים שמנחים הורים איך להעביר לילדים
6. ליצור עם אוכל - אוכל בצורות שונות יכול להיות בסיס ליצירת האמנות של הילדים. אם תורידו את הקצה של הבמיה, למשל, תוכלו להדביק אותו על נייר בכל מיני צורות ואסוציאציות. פסטות יבשות שפג תוקפן יכולות גם הן להוות בסיס נפלא ליצירות כמו שרשראות, צמידים, עגילים, צביעה עם גועש.
7. עולם של נסיכות וגיבורים - שוחחו עם ילדיכם על הדמויות אותם הם מעריצים. פתחו שיחה על מה הנסיכה עושה, איך היא מסתדרת בארמון ללא חברים, על מי מגן האביר וכו'.
8. הפעילו את כל החושים. שחקו עם הילד, חדדו ותגרו אותו להפעיל ולהשתמש בחושיו. תוך כדי התבוננות בפרח, למשל, שאלו: "מה עוד אני רואה בפרח מלבד עלי כותרת וגבעול..?". עצמו את העיניים ותנו לילד לגעת בחפצים אקראיים. תנו לו לתאר את התחושה.
9. "אבא, צייר לי ציור.." - ילדנו משתוקקים שנשב עמם לפעילויות משותפות. אם "על הדרך" אפשר ליהנות מרבדים נוספים אז מה טוב.
קחו דף חלק. שרטטו בקצהו קו עיגול, צורה או סתם שרבוט. קפלו את חלקו זה של הדף כך שיסתיר את הציור והשאירו קטע קטן מאד חשוף. תבקשו מילדיכם להמשיך את הקו, מבלי לחשוף אותו לעיניכם. לאחר מכן, קפלו את החלק שלו והמשיכו את הציור שלכם באותה שיטה - וכך הלאה. לסיום, פתחו את הציור המשותף ונסו לתאר את מה שאתם רואים בעזרת שימוש באסוציאציות.
10. חלק מתפקידנו כהורים וכמחנכים הוא להעשיר את הידע של ילדנו. ישנן דרכים רבות להעברת ידע, אך בחלקן הילד נשאר פסיבי: הקראת סיפור, תיאור, הסבר. לעומת זאת, יש דרכים בהן הילד פעיל, סקרן, שואל, עונה, ומתוך דיון ער, מפנים ולומד.
למשל, אם במהלך נסיעה, הילד שואל "אמא, למה האור הצהוב באוטו מקדימה מתקתק ומהבהב..", ענו לו: "האוטו שלנו מדבר עם אוטו אחר על הכביש דרך האיתות, המסמן לו שכעת אנו פונים ימינה". המשיכו את הדיון: "לאן לדעתך הרכב לפנינו פונה?" וכך הלאה.
רוית גוטמן היא מנחת הורים מוסמכת מטעם מכון אדלר.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם