המשפחה המורחבת: ספרי ילדים על משפחות אלטרנטיביות
המשפחה הישראלית משתנה ומשתקפת בהתאם גם בספרות הילדים. לכבוד יום המשפחה שחל השבוע, הנה כמה משפחות אלטרנטיביות שתפסו מקום על מדפי הספרים שלנו
"יהיו מי שיטענו שמה שהשתנה זה המשפחה הישראלית, כלומר, שיש היום הרבה יותר סוגים של משפחות. אחרים יטענו שמה שהשתנה זה הלגיטימציה לקיומן של משפחות אחרות. סביר להניח ששתי התשובות נכונות, במידה מסויימת. על כל פנים, ברור שספרות הילדים הולכת ונפתחת בשנים האחרונות לסוגים חדשים ואחרים של משפחה. המודל של אבא, אמא וילדים שגרים בבית אחד הוא כבר בהחלט לא המודל הבלעדי בספרות ילדים, וטוב שכך".
אם אנחנו, ובוודאי הורינו, גדלנו על משפחה שבה יש אבא, אמא וילד באופן מסורתי, הרי שבשנים האחרונות הילדים שלנו נחשפים בבית ובגן לסוגי משפחות אחרים שדורשים ומקבלים חשיפה ספרותית. לכן, לכבוד הילדים שלנו ועבורנו, הכנו רשימה של עשרה ספרי ילדים שבהם מיוצגות כמה מן המשפחות האלטרנטיביות שאנחנו מכירים מהחיים.
מה קרה לאבא ואמא/ רחל לזרוביץ, הוצאת ספריית פועלים
המשפחה ה"לא תקנית" הראשונה שנכנסה לספרות הילדים הישראלית היא המשפחה המתגרשת. בספרה של לזרוביץ משנות השבעים, הילדה יפית לא מבינה למה אביה אורז מזוודה ועוזב לגור מחוץ לבית. עם התקדמות הספר יפית לומדת להסתגל ולפעול במציאות חדשה שבה היא מבינה ששני הוריה אמנם לא ביחד, אבל זה לא אומר שהם לא אוהבים אותה.
אמא ואבא של טל נפרדים/ שולה מודן, הוצאת מודן
ספר שיצא אי שם בשנות התשעים, המספר על הילד טל שמגלה שהוריו נפרדים. טל מבטא את התגובה הקלאסית של ילדים במקרים כאלו, ושואל האם מדובר באשמתו, או אם היה יכול לעשות משהו כדי לשנות
נמרוד גם וגם/ תמיר להב ואיציק יושע, הוצאת עם עובד
לנמרוד יש שני בתים, שתי מיטות והרבה צעצועים. חברו של נמרוד מקנא בו על זה שיש לו הכל כפול ולו רק פעם אחת. מזל שנמרוד הוא ילד חכם שיודע שמה שבאמת חשוב זה כמה שאוהבים אותך. הספר, שמיועד לילדים בגיל הגן, מסביר לכל הילדים שזה שאבא ואמא גרים בנפרד לא אומר שהם שונים באהבתם לילדיהם מהורים שגרים יחד.
אל עצמי/ גלילה רון-פדר עמית, הוצאת מלוא
סוג נוסף של משפחות אלטרנטיביות שהגיע לספרות הילדים בזכותה של הסופרת גלילה רון-פדר עמית, הוא המשפחות האומנות. בספרה "אל עצמי" כותב הילד ציון יומן על החיים החדשים שלו במשפחה אומנת ועל הגעגועים לחיים הקודמים שהיו לו. הספר שמיועד לילדים בגילאי 9-12 יצא בשנת 1976 והפך בהמשך לסדרת ספרים שכללה גם סדרות-בת מצליחות לא פחות. בשנת 1988 אף הופק ממנו סרט.
פזית של אבא ואמא / עליזה רון,
החל משנות השמונים של המאה העשרים האימוץ הופך לנושא מרכזי בספרות הילדים, ומרבים לכתוב עליו. ספרה של רון שנכתב בשנת 1988 מתחיל בהודעה על כך ש"הילדה המאומצת" הגיעה. בגלל שהיא יקרה מפז, קוראים לה הוריה פזית. לפעמים ילדים מתגרים בה אך בסך הכל היא מתגברת ומסתדרת, בסוף היא גם מאמצת גור חתולים.
צברוח / מאירה ביין, הוצאת כתר
לעתים מוצג האימוץ דרך גיבורים שאינם ילדים, כמו במקרה של "צברוח" המיועד לקטנטנים, המספר על אימוץ של צב על ידי נינה, תרנגולת עקרה. מימי התרנגולת עקרה. התרנגולות האחרות לועגות לה על שהיא דוגרת "על ריק". ואז היא מוצאת ביצה, ולמרבה הפלא בוקע ממנה... צב, שנקרא צברוח, (שילוב של המילים צב ואפרוח). בהמשך, שונותו דווקא באה לעזרו, כי הוא יודע לשחות, וכך מציל את אחיו האפרוחים מטביעה.
מאחורי דלתות סגורות / גלברט אבני עופרה
הספר, שמיועד לגילאי 10-14, מספר על ילדה שמגלה שלאמא שלה יש ילדה נוספת שנמסרה לאימוץ. בהמשך נוצר מפגש בין המשפחות מאמצת-מאומצת.
כל אחד והמשפחה שלו/ יהודה אטלס ויעל משאלי, הוצאת ראשית
אחד מן הספרים המכוננים בנושא המשפחה הוא ספרם של יהודה אטלס ויעל משאלי, שיצא בשנת 2000 ."זהו מעין קטלוג המונה שורה ארוכה של משפחות 'אחרות', החל מילדים למשפחות גרושות וילדים מאומצים, אותם כבר הזכרנו, דרך צורות משפחתיות חדשות" אומרת דה מלאך." לזכותו של הספר ייאמר שהוא מעודד הכרות וקבלה של דגמים שונים של משפחות. לחובתו, שנקודת התצפית ממנה הוא משקיף אל המשפחות הללו היא מושב שמור בשורה הראשונה של ההגמוניה.
"גלעד, גיבור הסיפור הוא כמובן ילד (ולא ילדה) 'רגיל', עם אבא מבאר-שבע ואמא קיבוצניקית, עם טעם של ילד בורגני ממעמד הביניים והוא זה שמתאר לנו את דגמי המשפחות השונים, ובכך מגדיר לנו את גבולות ה'אנחנו' וה'אחרים'. אפשר להתלונן על כך, (ואני מתלוננת), אבל אפשר גם לשמוח (ואני שמחה) כי עצם ההעלאה של דגמי המשפחות החדשים היא רבת חשיבות".
איפה אבא/ שרה יניב, הוצאת ספריית הפועלים
מאז שנות האלפיים ספרי ילדים רבים מתארים את המשפחות החדשות בקטלוג. בראש ובראשונה, משפחות חד-הוריות, כשלרוב מדובר על משפחה עם אם יחידנית. במקרה של "איפה אבא?" מדובר במשפחה חד הורית שנבעה מקשר שלא צלח בין האב לאם. נירית, ילדה במשפחה חד הורית, מדברת עם אימה ומנסה להבין למה במשפחה שלה הן רק שתיים.
לתומר יש אמא/ סילבה נורמן, הוצאת רמות
בספרה של נורמן, אנו כבר פוגשים אמהות יחידניות מבחירה. בספר, המתאים לילדים בגילאי הגן, מדובר בגלוי על תרומת זרע. "הלגיטימציה לעיסוק ופרסום ספרים בנושא, קשורה בודאי להתרחבות התופעה של אימהות יחידניות מבחירה, נשים משכילות שחשות בצורך לכתוב על הנושא, ואף לדבר עליו (בעזרת הספרות) עם ילדיהן". מסבירה דה מלאך. "כדי להסביר לילד את רעיון תרומת הזרע, הספר עושה שימוש בהשוואה ילד=פרח היא קשורה כנראה גם להאדרת הילודה בחברה שלנו, שמחבקת בחום את כל מי שמצטרפת למשפחת האימהות".
סיפורו של משולש ורוד/ אסתי שקדי, הוצאת דני ספרים
למרות ספרה של נורמן, ספרות הילדים החדשה עדיין לא עוסקת באופן חופשי באהבה הומוסקסואלית ובמשפחות חד-מיניות ומצאי הספרים בעברית בנושא זה דל מאוד. "דומה שספרות הילדים חוששת עדיין לדבר עם ילדים על מיניות בכלל, ועוד יותר מכך, על מיניות לסבית או הומוסקסואלית". אומרת דה מלאך. מבין הספרים הבודדים שכן עוסקים בהומוסקסואליות באופן זה או אחר, ניתן למצוא את "סיפורו של משולש ורוד" שאינו עוסק במשפחה אלא ב'סמל' הקהילה הגאה שמתמודד עם השונות שלו.
אבא חום / נעמי שמואל, הוצאת מסדה
באופן דומה, גם המשפחה הנורמטיבית בספרות הילדים שלנו היא עדיין, בדרך כלל, יהודית חילונית ואשכנזית. בהקשר זה היוצאים מן הכלל הם כמה מספריה של נעמי שמואל, שהמפורסם ביניהם, "אבא חום", עוסק בילד עם אב אתיופי ואם לבנה ומציג משפחה שנוצרה בשל נישואים בין תרבויות.
"גירושין, אומנה ואימוץ, חד-הוריוּת, ויחידנוּת. נראה שספרות הילדים משקפת שינוי רב בייצוג המשפחה, אך למרות זאת, עוד ארוכה הדרך לדיבור כנה יותר עם הילדים על סוגים שונים של מיניות. ארוכה הדרך גם לייצוג מלא יותר של שלל המורכבויות, הגזעים, העדות והדתות בחברה שלנו. ארוכה הדרך להגדרה מחודשת של האני והאחר, של המשפחה הנורמטיבית והמשפחה האלטרנטיבית. וכאשר ההגדרה תשתנה, גם הספרים ישתנו". אומרת ד"ר נעמי דה מלאך.
"עם זאת, לא ניתן להתעלם מכך שכל הספרים ברשימה זו הם ספרים שיוצאים מנקודת הנחה שההשתייכות למשפחה אלטרנטיבית היא בעיה, כמו גמילה מחיתולים או דיסלקציה. בסוף הדרך, בחזון אחרית הימים, לא יהיו ספרים על משפחות אלטרנטיביות. כלומר, במקום שמישהי תכתוב ספר כדי לעזור לילדים להתמודד עם קשיים, היא תכתוב ספר כי יש לה צורך לספר סיפור, ובמקרה, גיבורת הסיפור שלה תהיה למשל ילדה אתיופית לא כי כך צריך, אלא כי כך זה יצא, כי כבר לא ניתן יהיה לדעת מי הנורמטיבי ומי האלטרנטיבי". היא מסכמת.
ובינתיים, עד שיצא ספר ובו גיבורה אתיופית במשפחה בעלת שני אבות, נסתפק במגוון הספרותי המוצע כאן, המציג את הקולות האחרים של המשפחות החוגגות את יום המשפחה 2012.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם