אימא‘לה! איך להתמודד עם הפחד לקראת הלידה

מה יקרה אם, חלילה, ייוולד לי ילד עם מום? האם אני בשלה בכלל להיות אימא? ואיך בן זוגי ימשיך להימשך אליי כשאני נראית ככה? התרגשויות, חרדות, לבטים, מתחים וציפיות מלווים כמעט כל אשה לקראת הלידה. כך תתמודדי איתם

ד''ר שרית סגל | 24/3/2012 7:00 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
היריון נתפס מאז ומתמיד כאירוע חיובי בחיי האשה והמשפחה. מדובר באירוע חיים מכונן המוביל לתפקיד חברתי חדש, ולכן רבים רואים בהיריון תקופה אופטימית המביאה רגשות נפלאים של רווחה וחוזק פסיכולוגי, או לפחות ניסיון התפתחותי נורמלי וחיובי בכללותו. התדמית החיובית הזו מנעה כנראה מהיבטים פחות נעימים של ההיריון להתבטא. במהלך תשעה חודשים עובר גופה של האשה שינויים הורמונליים ופיזיולוגיים שאליהם מתווספים התרגשויות, חרדות, לבטים, מתחים וציפיות. לכן יש להתייחס לתקופת ההיריון גם כתקופה של משברים פסיכולוגיים וביולוגיים ושל מהפכים רגשיים.
תקופה של משברים פסיכולוגיים וביולוגיים ושל מהפכים רגשיים.
תקופה של משברים פסיכולוגיים וביולוגיים ושל מהפכים רגשיים. שאטרסטוק

במהלך ההיריון מתרחשת מעין רעידת אדמה בעולם הפנימי, לעתים מינורית ולעתים חזקה יותר. תכנים, שהיו מודחקים היטב, עולים ולעתים מציפים את האשה ההרה. החוויה האישית בהיריון עשויה לנוע בין עוצמה פסיכולוגית חיובית ובין שפל. נשים הרות רבות מרגישות תחושות שונות בזמן הריונן ולאחריו.

אנחנו יכולים לראות לעתים שינויים קיצוניים במצבי הרוח, ללא כל סיבה. יש נשים המדווחות על בלבול ושכחה, שלא אפיינו אותן קודם לכן. עצבנות בלתי נשלטת יכולה להתחלף בן רגע בצחוק מתפרץ ולאחריו מגיע כעס לא מובן. יש המציינות שגלי צחוק ו/או דמע משתחררים מהן בקלות יותר מאי פעם. שיר מרגש שמתנגן ברדיו או סרט רומנטי ישן, שבעבר לא עשו להן כלום, יכולים פתאום להביא אותן למצבים רגשיים ותחושות רגשיות חזקות באופן מיידי. אחרות מדווחות על קושי להתרכז או לשבת במקום אחד זמן ארוך והן מאבדות את סבלנותן מהר למדי.

התופעות הפסיכולוגיות של אחרי הלידה ועוצמתן נחקרו, נכתב עליהן רבות והן הסבו את תשומת הלב מתופעות פסיכולוגיות חלשות יותר, אך נפוצות מאוד, בקרב נשים הרות.

הספרות הפסיכולוגית מגלה שמלבד התכנים המודעים, או אלה הקיימים סמוך למודע, מתקיים רובד נוסף, שהוא לעתים סוער ואנחנו לא מודעים לו, או מודעים לו רק לפרקי זמן קצרים, וגם לא באופן מלא אלא רק לחלקים ממנו. ניתן לדמות עולם זה לאותו חלק של הקרחון המצוי מתחת למים ואי אפשר לראות מבחוץ. במהלך החיים חלק גדול ממה שנרשם בעולם הפנימי מודחק ונשאר מאוחסן, בלי שנצטרך לגעת בתכנים אלה ולעסוק בהם. עם זאת תכנים אלה משפיעים עלינו כל הזמן, באופן שבו אנו פועלים בעולם.

בהיריון קורה משהו מעורר. הוא מעורר גם את אותו עולם מודחק. יש המדמים את הגבול בין החלק המודע לתכנים המודחקים לקרום חדיר למחצה, שהופך להיות חדיר הרבה יותר במהלך ההיריון. לכן מטענים, זיכרונות, חוויות וקשיים מהעבר צפים ועולים. במהלך ההיריון צפים נושאים שכיחים, בעיקר נושאים שקשורים בינקות שחוותה האשה שעומדת להיות אם וביחסים שלה עם דמויות הוריות - בעיקר עם אמה - ועם דמויות משמעותיות אחרות בינקותה ובילדותה המוקדמת. כל אלה עולים ופוגשים את התכנים המודעים שבהם עוסקת אשה בהיריון.
צילום: SXC
ההריון מעורר עולם מודחק. צילום: SXC
ואם הוא יהיה מכוער?

מובן שהתחום העיקרי שמעסיק אשה במהלך ההיריון הוא נושא האימהות. ייצוגים פנימיים של דמות האם, שנבנו במהלך השנים, עולים וצפים. ייצוגים אלה בנויים מהתנסויות של אותה אשה עם אמה ומחוויות שקשורות בנשים אחרות שתפקדו כאימהות.

במודע יש עיסוק בשאלות כמו איך אהיה כאימא? האם אהיה דומה לאימא שלי? האם אני רוצה להיות דומה לה? באופן לא מודע, חוויות הקשורות בינקות ובילדות המוקדמת צפות ועולות. חלקן יהיו זיכרונות תחושתיים ורגשיים, שנרשמו בתקופה הפרה-ורבלית. תחושות אלה עלולות להתבטא בחרדה או בדיכאון לא מוסברים.

בהיריון ובלידה כרוכים שני תהליכים מקבילים: התהליך

הביולוגי של התעברות והתפתחות העובר עד הלידה, והתהליך הפסיכולוגי של היווצרות זהות חדשה, הלך מחשבה חדש, אימהי. מההיריון הביולוגי נולד תינוק, מה“היריון“ הנפשי נולדת אם. בשלב זה בהיריון מתחיל להיווצר הבסיס לדימוי העצמי החדש של האשה - אני אימא. דימוי זה ניזון מחוויות שחוותה כתינוקת וכילדה, מהיכרותה את אמה, מהיכרותה אימהות אחרות ומדברים ששמעה, ראתה וקראה. כאמור, זה מקום המפגש של תכנים מודעים ולא מודעים. התכנים שלא היו מודעים יכולים לעורר קושי. לפעמים הם מתנגשים באופן כלשהו עם התכנים המודעים, או עם עצמם, לפעמים הם כואבים או מעוררי חרדה.

שאטרסטוק
כל אם בונה בצורה דמיונית את ''תינוק החלומות והתקוות“ ואת ''תינוק החששות“ שלה. שאטרסטוק

תהליך פסיכולוגי נוסף הוא מחשבות על העובר ויצירתו של העובר הדמיוני. התינוק הדמיוני מתחיל להיווצר עוד לפני ההיריון. אולי עוד בתקופת ילדותה של אותה אשה, כששיחקה בבובות ופגשה תינוקות ואימהות. התהליך מתחזק במהלך ההיריון.

בספרו של דניאל סטרן, "הולדתה של אם‭,“‬ הוא כותב שבערך באמצע ההיריון התהליך הופך למודע, והאשה מתחילה לבנות לה תיאור של העובר-התינוק שעומד להיוולד. מחשבות על איך הוא יהיה, אילו תכונות יהיו לו, איך ייראה ואיך יהיה הקשר איתו ניזונות מהעולם הפנימי של אותה אם לעתיד.

כל אם בונה בצורה דמיונית את "תינוק החלומות והתקוות“ שלה ואת "תינוק החששות“ שלה. החופש לדמיין וליצור מותנה בביטחון שבהיריון. ככל שיש ביטחון רב יותר בהיריון, נותנות האימהות לעתיד דרור לדמיון שלהן, מרחיבות ו“מזינות“ את דמות התינוק. ולהפך, ככל שההיריון בר סיכון גבוה יותר וקיימים חששות לגביו, כן יצטמצם העיסוק בדמותו של התינוק.

התכנים החבויים הקשורים בתינוק ובינקותה של האם יכולים לעלות בחלומות הקשורים באימהות, בלידה ובהיריון. לפעמים תכנים אלה מתבטאים בתחושת חרדה, דאגה לשלום העובר וחששות לקראת הלידה.

תהליכים אחרים הקורים במהלך ההיריון קשורים בשינויים הגופניים הגדולים והמהירים שמתרחשים בהיריון ובצורך לעבד אותם. לעומת גיל ההתבגרות, למשל, שאז מתפרשים השינויים על פני כמה שנים, בהיריון השינויים מתרחשים במהירות. במקביל לשינוי החיצוני הנראה, האשה צריכה לבצע שינוי מהיר של הדימוי הגופני שלה ולהסתגל לדימוי החדש. כאן יתבטאו בעיות בדימוי הגופני ובקשר של אותה אשה עם גופה.

האם החיים ישתנו לנצח?

לעתים נוצר קושי בתקופה מורכבת זו, שיכול להתבטא בחרדה או בדיכאון. ניתן לחלק את הגורמים המרכזיים לחרדות לשני סוגים: חרדות הקשורות ישירות בהיריון - חששות לגבי המראה החיצוני במהלך ההיריון, אובדן המשיכה המינית, פחד מתהליך הלידה, פחד מהולדת ילד נכה או פגום וכדומה. חרדות מסוג אחר קשורות בחיים שלאחר הלידה: חשש משינוי הסטטוס בחיים וההתמודדות עם ההורות, שינויים בחוויה האינדיבידואלית של נשיות, אובדן השליטה על החיים, אובדן העצמאות ועוד.

חרדה מההיריון ובתקופת ההיריון היא תופעה ייחודית ומצבית שיש להפרידה ממצבי חרדה אישיותיים או כלליים בחיים. רמות החרדה הגבוהות ביותר נמדדות בתחילת ההיריון ובסיומו ופחות באמצע תקופת ההיריון. הכרה בכך חשובה כהכנה נפשית של נשים וגברים לקראת תקופת ההיריון ביצירת ציפיות ריאליות לבני הזוג ובמיוחד לאשה ההרה.

הכותבת היא פסיכולוגית קלינית, ראש המרכז לחקר הפסיכולוגיה ויישומיה במכללת לוינסקי לחינוך

עוד באותו נושא: מי מפחדת ללדת? איך תתמודדי עם עוצמת הכאב

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

מחשבון הריון

אנא הזיני את תאריך המחזור האחרון שלך:

פייסבוק

מדורים