עסק מסריח: מה יהיה עם מחירי החיתולים?
מחירי החיתולים המופקעים הביאו את עומר מלי הנגבי לפתח רדאר מיוחד לקופונים. כשזה לא עזר, היא התחילה לחפש אלטרנטיבות פחות מעיקות על הכיס. טור חדש
היו זמנים שבהם הייתי מוצאת את עצמי, כמו מכורה, עטה אחרי קופונים לחיתולים, מטרידה את סביבתי הקרובה בחיפוש אחרי קופון בעיתון, מחטטת לשכנים בתיבה לראות עם הפארם השכונתי שלח פלאיירים עם מבצעים רלוונטים.
לבסוף פיתחתי שיטה לעקיפת המבצעים הידועים של "קני 5 מוצרים ותקבלי חבילת חיתולים ב-39.99". נכון, לפני שהשתכללתי באמת, טרחתי וקניתי 5 מוצרים אבל כשעליתי מדרגה כבר קניתי 20 חבילות מסטיקים ב-2.99 לחבילה, ובתמורה קיבלתי 4 חבילות חיתולים במבצע. את המסטיקים הייתי מחזירה אחרי כמה ימים ומקבלת זיכוי.
כשממש נהייתי מומחית, כבר קניתי מזרקים חד פעמיים ב 0.75 אג' למזרק. לעיתים טרחתי להחזיר אותם ולפעמים פשוט השארתי אותם בבית באיזה מגירה.
ערמתי בבית סטוקים רציניים של חיתולים בכל המידות, שיהיה. לא בטוח שעם כל הקומבינות באמת חסכתי הרבה אבל לפחות הרגשתי שאני עושה מאמץ ולא נכנעת למחירים המופרכים שמציבים לנו יצרני החיתולים.
שיא השפל, שלאחריו פשוט תפסתי את עצמי בידיים, היה פלייר עלוב שקבלתי, המדווח בפונטים גדולים על חבילת פמפרס כפולה עם תוספת של 15 אחוז הנמצאת בחנות של רשת גדולה בבני ברק.
לתומי, חשבתי שמדובר במתחם שמול קניון אילון. בשיא האושר לקחתי את האוטו ונסעתי לכיוון, משלא מצאתי את הסניף התחילו להפנות אותי אנשים לבני ברק עצמה - בני ברק סיטי. מצאתי את עצמי בנבכי בני ברק נוסעת בכל מיני סמטאות אפלות ומסועפות עד שלפתע מולי נגלה כמו אור בקצה המנהרה שלט גדול ומאיר עם שם הרשת. נכנסתי פנימה נדחקת בין המון אנשים, מסביבי מותגים שבחיים לא נתקלתי בשמם וכולם מסתכלים עליי כאילו נחתתי מהשמים (מזל שוויתרתי על הג'ינס הקצר באותו יום).
כשהגעתי לקופה, הסתבר שכדי ליהנות מהמבצע אני צריכה להיות חברת מועדון, יצאתי מהתור ונעמדתי בתור של הצטרפות למועדון, לאחר כשעה תמימה חזרתי שוב לתור של הקופה ואחרי שלוש וחצי שעות סיימתי את ההרפתקה. חוויה לא קלה, שבסופה באמת, אבל באמת הסתכלתי על עצמי מהצד וקצת תהיתי מה נהיה ממני.
לפני המחאה בקיץ, חבילת חיתולים עלתה 68 שקל, וגם עכשיו המחיר לא ירד בהרבה, כמה ברירות נוספות עוד יש לנו?
נכון שאישה חכמה ואמיצה בשם עינב אדיב־ברר החליטה לפני שלוש שנים לקרוא תיגר על התופעה ולהוציא ליין חדש של חיתולים איכותיים וזולים בשם "בייביסיטר", אך מאז ועד היום אנחנו שוב מוצאים את עצמנו כבולים על ידי חברות החיתולים הגדולות שיוצרות חסמים וחבלי לידה קשים וכמעט בלתי אפשרים בהחדרה של חיתולים זולים לרשתות השיווק הגדולות והמוכרות.
היום בבוקר נכנסתי כהרגלי לאחד הפורומים בהם אני פעילה והתקיים שם דיון מעניין על חיתולים רב פעמיים. בדמיוני היה מדובר בחיתולי בד פשוטים, מעין חיתולי טטרה שבהם משתמשים לנגב פליטה, קשורים בסיכות בטחון בצורה ארכאית ולגמרי לא מבטיחה.
ככל שהדיון התפתח, הסתבר שסביב המושג "חיתולים רב פעמיים" מסתתר עולם שלם של מותגים שיטות, מתפרות, כללים ושיטות.
"פריפולדס" (PRE-FOLDS), או "הפי היינז", הם חיתולי כותנה מולבנים שעליהם מתלבשים כיסויים שונים מחומרים שונים ולמטרות שונות. ישנם גם כיסויים הסופגים יותר ומתאימים ללילה, או לשימוש מחוץ לבית. בתוך החיתול מניחים רפידות שנקראות גם "קושיז". מניחים אחת או שתיים, הן סופגות את הנוזלים ולעיתים ניתן להמנע מהחלפת החיתול כולו.
הבעיה העיקרית עם חיתולים רב פעמיים היא שעם כל הכוונות הטובות, מסתבר
בנוסף, רצוי להפריד את החיתולים עם הקקי מהכביסה הכללית. לפני שמכבסים בכלל צריך לשטוף אותם באסלה. בהמשך מכבסים בכביסה קרה וקצרה ואחריה כביסה נוספת ב-60 מעלות. אחר כך מייבשים וחוזר חלילה.
באמת שזה רק על קצה המזלג ואני באמת מקווה שלא התבלבלתי בין כל הררי האינפורמציה, אבל זה תמיד מפתיע שכדי להתחשב בסביבה אתה צריך להפוך לעבד שלה. וזה גם לא מאוד זול, יש לציין. אולי בחישוב הגלובלי מדובר בחיסכון גדול אבל ההוצאה הראשונית לא קטנה ויש עוד המון המון התעסקות מסביב. אני בקושי מתמודדת עם הכביסה השוטפת ולעיתים מכבסת רק כשנגמרו הבגדים בארון, לא יכולה לדמיין ערוץ נוסף של פעילות.
האלטרנטיבה האחרונה בה נתקלתי היא "שיטת הקשב", שיטה המאמינה כי לתינוקות יש מודעות לצרכים שלהם ממש מגיל לידה. מאמיני השיטה טוענים כי בעידן של היום המודעות הזו מתנוונת כי הורים מרחיקים את התינוקות שלהם מהאינסטינקטים הבסיסיים שלהם, לא דורשים מהם לשלוט בסוגרים ופשוט מניחים להם לשחרר את הצרכים בכל עת ובכל מצב בתוך החיתול.
השיטה מושתת על הרבה סבלנות. חלון ההזדמנויות הוא ב-4 חודשים הראשונים לחיי התינוק כשישנם מספר מקומות אפשריים לעשיית צרכים: סיר, כיור או כל מקום שמייעדים לעניין. בסוף כל פיפי וקקי מכריזים על התוצאה כדי שהתינוק יכיר את המילים האלה. יש הקוראים לשיטה "שיטת הפשפושים", בהתאם לקול שהאמא משמיעה כאשר התינוק עושה פיפי ("פששש...).
לפי השיטה ההורים והתינוק מפתחים לעצמם שפה בלתי אמצעית כדי לאותת על הצורך. אמהות מעידות על תינוקות שמגיל ינקות אינם משתמשים כלל בחיתולים. כמה מאיתנו באמת ברות מזל ו/או מספיק סבלניות ויכולות לגדל את ילדם בהתמסרות טוטאלית שכזו??
בקיצור, איך שלא נסתכל על זה, המצב "קקה", היכן הימים שהיינו מסתובבים ערומים ביערות ונשטפים בעת הצורך באגם ליד המערה, כמה נחמד ונוח זה היה, אה?
בצער רב אומר, שאין ספק שנחלת הכלל תמשיך להיות האופציה הזמינה היקרה והלא אקולוגית בעליל, שכן המציאות בה אנו חיים כמעט ולא מאפשרת לנו את השקט הזמן ההתעסקות וההקשבה לתינוקות הקטנים שלנו. אין ספק שעניין החיתולים, הוא הבעיה הקטנה שלנו במציאות שכזאת, אבל על זה נדבר בהזדמנות אחרת.
עומר מלי הנגבי היא מדריכת הנקה מוסמכת ומלווה הורים לאחר לידה. 052-3696015, omer.trip@gmail.com.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם