לישון עכשיו: המדור להורה המותש
שעת השינה היא גם זמן הפרידה מההורים. איך מתמודדים עם ילד שמתקשה ללכת לישון וקורא לכם שוב ושוב לחזור בתירוצים שונים? ואיך יודעים מתי בעיות השינה של הילד מחייבות התערבות מקצועית? יועצת השינה מורן בר טל משיבה לשאלותיכם
שלום מורן,
בני בן עשרה חודשים וניתן לומר שמאז לידתו הוא כמעט ולא ישן – לא ביום ולא בלילה. במהלך היום יש לו מספר תנומות קצרות של כחצי שעה, אבל אין לו אף לא שינה אחת ארוכה. במהלך הלילה הוא מתעורר כ-5-10 פעמים.
מכיוון שאני בבית, זה לא קשה מדי עבורי ואני משלימה שינה במהלך היום. אני מתלבטת אם לפנות לייעוץ כיוון שחמותי וחברה טובה לוחצות עליי שמשהו לא תקין וכדאי לפנות לבירור מקצועי. מה חשיבות הברור הרפואי והמקצועי? פעם לא עסקו כלל בנושא והבעיות היו חולפות מעצמן...
מורן בר טל משיבה:
שמחה מאד שהעלת את השאלה החשובה הזו. אכן בעבר נטו לחשוב שבעיות שינה חולפות עם הזמן ואינן משאירות את חותמן. כיום ידוע שבעיות שאינן מטופלות, עלולות להימשך לאורך זמן, לשנות את אופיין, ולפגוע בילד ובמשפחה במישורים שונים.
ראשית, אני ממליצה לפנות לבירור רפואי כדי לשלול בעיה פיזיולוגית. ישנן בעיות פיזיולוגיות הגורמות להפרעות שינה כמו: אסטמה, פוליפים, הפסקות נשימה בשינה, נחירות ועוד.
30%- 20% מכלל הילדים עד גיל שלוש סובלים מבעיות שינה התנהגותיות, כאשר ההפרעות הנפוצות ביותר הן קשיי הירדמות והתעוררויות מרובות.
השפעה על בנך: בעיות שינה שאינן מטופלות עלולות להביא לחסך שינה מצטבר שיפגע בתפקודו של הילד במשך היום. לחסך בשינה השפעה ישירה על התפתחותו המוטורית, הקוגנטיבית והמנטלית של הילד. בעיות חמורות אף עלולות לגרום לעיכוב התפתחותי.
לחסך בשינה השפעה על מצב רוחו ומזגו של הילד והשפעה על קשיים התנהגותיים וחברתיים. ביטויים של עייפות יתר הם עקשנות, רגזנות, חוסר שקט,
השפעה על המשפחה: בעיות שינה של בנך בוודאי מלוות במתח וקשיים במערכת המשפחתית כולה, במיוחד עם יש אחים נוספים והורים היוצאים לעבודה. ייתכן ואתם כהורים בעצמכם סובלים מחסך בשינה, עצבנות, עימותים, חוסר סבלנות כלפי בנך ועייפות רבה.
ראשית כל, אני ממליצה לך להכיר בכך שקיימת בעיה, הנוסף עלייך לדעת כי בעיות שינה ניתנות לפתרון ויכולות להביא להקלה משמעותית בתפקודו של הבית כולו.
ממליצה, אם כן, להתחיל בבירור רפואי, ובמקביל לבנות סדר יום נכון ומאוזן מבחינת שעות שינה וערות, זמני ארוחות ושעות פעילות, בניית תפריט מלא ומאוזן, נוכחות הורית מוגברת ותומכת בתקופת השינוי, והמון המון סבלנות ועקביות. זהו מאמץ משתלם וכדאי עבור כולכם.
במקרה שכזה בהחלט כדאי להיעזר בליווי מקצועי, במקביל לבירור הרפואי. בהצלחה!
מורן שלום,
הילד שלי בן שנתיים וחצי. יודע להירדם לבד (אחרי שהפעיל את כולנו) ולא מתעורר בלילה. הבעיה מתחילה כאשר משכיבים אותו לישון. הוא נכנס למיטה סביב השעה 20:00, ומתחיל לקרוא לנו ללא הפסקה: פעם רוצה מים, פעם שנביא לו משחק למיטה, פעם שנכסה אותו, ופעם כיוון ששמע קול מפחיד. אני מרגישה שהוא ממציא סיבות כדי להפעיל אותנו סביבו, וכדי "למשוך" את הזמן עד לשינה. מה הסיבות לכך? איך מפסיקים את התופעה?
מורן בר טל משיבה:
ילדים רבים מתקשים להיפרד מהוריהם. השינה היא סוג של פרידה אליה מתלוות תחושות, פחדים ומחשבות של הילד. מצד אחד הילד יכול להיות מאוד עייף ומותש, ומהצד השני הוא אינו מצליח להרגיע עצמו ולהירדם בנחת. הילד יעשה הכל כדי לזכות ולו בעוד רגע אחד עם הוריו, ואת הסיבות הוא כבר ימצא...
שעת ההשכבה היא הזדמנות פז עבור הילד לבדיקת גבולות. כלומר, ילד שאינו זוכה למספיק תשומת לב במהלך היום מהוריו (תשומת לב אינה נמדדת בזמן משותף, אלא באיכותו), בית בו היעדרות ההורה או ההורים היא דבר שבשגרה - אלו יעוררו בילד את הצורך בפיצוי בזמן ההשכבה, ויש ילדים שידרשו זאת גם במהלך התעוררויות ליליות.
הפעלת ההורים לפני השינה הינה אחד מהביטויים לבדיקת גבולות. זהו חלק משלב התפתחותי שבו הילד בודק את כוחותיו ויכולתו אל מול הסביבה שקבעה עבורו את הגבולות. בדקי האם אצל ילדך מופיעים ביטויים נוספים לבדיקת גבולות?
לא ציינת אם חלו שינויים מאז שהחלה בעיית ההירדמות, למשל, הולדת אח, מעבר דירה, משבר במשפחה וכו'. לפעמים התמודדויות שונות העולות במהלך היום, עולות וצפות לפני השינה, ממש כמו אצלנו המבוגרים. לא תמיד הילד יודע לפרק את תחושותיו ולהכיל אותן, וזקוק להורה שייתן להן שם ומשמעות איתה הילד יכול להתמודד ולהירדם בנחת.
עד כאן על הסיבות לקושי בהירדמות. להלן מספר פתרונות אותם תוכלי לאמץ כדי להקל על תהליך ההירדמות:
1. אפשרו לילד להתקשות בפרידה – יש לתת לגיטימציה לתחושות הילד. הרי הן טבעיות. יחד עם זאת, חשוב לזכור כי תמרון הילד את הוריו סביב הפרידה משדר לילד מסר כי אכן יש לו סיבות שהוא זקוק לנו ההורים ולכן אנו נענים לקריאותיו החוזרות להגיע לחדרו. מה כן לעשות? לשקף את רגשותיו, לומר לו שאנו מבינים כי הוא מאוד היה רוצה שנהיה כאן לידו, אבל אנחנו בטוחים כי הוא יכול להירדם לבד ואנחנו שומרים עליו גם כשאנחנו לא כאן לידו.
2. חפץ מעבר – אם יש לילדך חפץ כזה השתמשו בו. אם לא, נסו לאמץ אחד כזה. אף פעם לא מאוחר להתחיל להשתמש בחפץ כזה, המקנה לילד בטחון, תחושת בית גם מחוצה לו, ומקל בתהליכי פרידה שונים. ניתן לצקת לחפץ המעבר משמעויות נוספות. למשל "אם קשה לך מתוקי, אתה יכול לחבק חזק חזק את שמיכי והוא יעזור לך להירדם" או "כאשר אתה מאד מתגעגע לאבא או אמא בלילה, אתה יכול לדמיין ששמיכי הוא אבא ולהירדם".
3. לרכז את כל בקשותיו של הילד ולמנוע מראש את הקריאות הנשנות לחדרו - למשל: "בוא מתוקי נכסה אותך, נשתה מים, נביא את הדובי שלך ונפרד. נשיקה ולילה טוב". להודיע לילד באסרטיביות ורגישות רבה כי ספקנו עכשיו את כל צרכיו והוא לא קורא לאמא יותר.
4. פתרון קסם – ילדים מאמינים בקסמים ובכוחות מאגיים. לאור דרישותיו של הילד, נמציא חפץ בעל יכולות קסם אשר יפיג את תחושותיו או פחדיו. למשל, אם הילד קורא להוריו שוב ושוב סביב חרדה מאריה/ רעש/ מפלצת, ניתן להמציא ביחד עם הילד מעין מוט או כובע קסמים אשר ייטע בילד אומץ מול פחדיו, ותחושת מסוגלות ושליטה בסיטואציה בה הוא מרגיש חלש.
5. מוזיקה - יש ילדים שהאזנה למוזיקה מרגיעה אותם ומסיטה את תשומת ליבם אל ההקשבה במקום העיסוק בפחד, טרדה או מחשבה. ניתן לבחור ביחד עם הילד את המוזיקה המועדפת עליו כדי שיהנה מההקשבה.
מורן בר-טל היא יועצת שינה ומנחת הורים ברשת עידן ההורות. בעלת התמחות בגישת האינטליגנציה הרגשית, מנהלת סניף צפון.
לטורים קודמים:
איך מתמודדים עם ביעותי לילה? ואיך מרגילים תינוקת להירדם במיטה בצורה עצמאית?
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם