כבר לא מדע בדיוני: ניתוחים תוך-רחמיים בעוברים
בבית חולים הדסה עין כרם מבוצעים ניתוחים תוך-רחמיים בעוברים על ידי מומחים, המשפרים את סיכויי ההשרדות של הילודים בעשרות אחוזים

משפר את סיכויי העובר. שאטרסטוק
"בקע סרעפתי בעובר נובע מפגם גנטי התפתחותי, הגורם למעבר של איברי חלל הבטן - קיבה, טחול, מעיים - לחלל החזה של העובר, דבר המונע את התפתחות ריאותיו. רק 10 אחוז מהעוברים שנולדים עם בקע סרעפתי שורדים, משום שהתינוק אינו מסוגל לנשום לאחר הלידה. כיום בזכות ניתוח תוך-רחמי סיכויי השרידות מגיעים עד 50 אחוז", מסביר ד“ר גיאלצ‘ינסקי.
כיצד מנתחים?
"הניתוח מתבצע בכמה שלבים: בשבוע 27 להריון ’נכנסים‘ לרחם עם ציוד אופטי (בדומה לבדיקת מי שפיר) מזערי. מרדימים את העובר כדי שלא יזוז, ואז נכנסים דרך הפה ומנפחים בלונית קטנה, החוסמת את קנה הנשימה של העובר. זאת על מנת לאפשר להפרשות הרגילות והתקניות של הריאות לסייע בגדילת הריאה. הריאות שגדלות מתוך עצמן דוחקות מטה את איברי הבטן ובשעת הלידה לתינוק יש ריאות מפותחות.
"השלב השני מתבצע בשבוע ה-37 בערך. הפעם ה‘כניסה‘ לרחם היא על מנת לפוצץ את הבלונית הפוקקת את קנה הנשימה של העובר, שבעת הזאת ריאותיו גדולות והוא יוכל לנשום עם צאתו לאוויר העולם.
"השלב השלישי מתקיים לאחר הלידה ועם התייצבות במצבו של התינוק. הניתוח נועד לתקן את הבקע. תופרים את הסרעפת או משתילים שתל סינתטי. ויש לכך הצלחות".
לדברי ד“ר גיאלצ‘ינסקי, אמנם אישה אשר עוברה סובל מבקע סרעפתי יכולה לבצע הפסקת הריון,
"אבל לא כולן, ולא רק נשים דתיות, רוצות בכך. לא ניתן לסכם כל בעיה בעובר באבחון והפלה".
ניתוח תוך-רחמי נוסף הוא צריבה בלייזר של כלי דם מקשרים של תאומים זהים בשליה. לדברי ד“ר גיאלצ‘ינסקי, "ב-30 אחוז מהריונות עם תאומים זהים נוצר חוסר איזון בשל העובדה שאחד התאומים מקבל יותר, נעשה גדול מאוד וסובל מעודף נוזלים ודם, בעוד אחיו קטן ביותר.
בניתוח ’נכנסים‘ לרחם ומבצעים צריבה וניתוק של כלי הדם המקשרים בין העוברים בשליה. בשליש מהמקרים משתפרים סיכויי השרידות של שני התאומים, בשליש נוסף מצילים עובר אחד ובשליש אחר שני העוברים לא שורדים".
לדבריו, "סימנים לתסמונת ניתן לאבחן בסביבות השבוע ה-20 להריון. לפיכך נשים הנושאות ברחמן תאומים זהים נדרשות להיות במעקב שבועי במרפאה הייחודית שפועלת ב‘הדסה'. בחודשים האחרונים ביצענו ארבעה ניתוחים כאלה ומצב האם והעוברים טוב".