ערוץ הכנסת: נואל ברקוביץ' היא כוכבת הילדים הבאה
בשבילכם היא חברת הכנסת יוליה שמאלוב-ברקוביץ', אויבת החד הוריות ומחוקקת - נאמר זאת כך - שנויה במחלוקת. אבל בשביל נואל ברקוביץ' בת ה-17, הכוכבת העולה של ערוץ דיסני, היא האמא שלימדה אותה להתרחק מאלכוהול ומחלקת לה טיפים טלוויזיוניים. בראיון ראשון מאז הבגרות במתמטיקה מספרת ברקוביץ' קטינא על השילוב בין חיי הזוהר והפוליטיקה, ומסבירה למה היא לא מרשה לאמא לקרוא טוקבקים
"אני מאוד תומכת בזה", היא אומרת. "אני יודעת שאנחנו עוד לא מפותחות בגיל הזה, לא פיזית, לא נפשית, והחלטות כאלה יכולות לשנות חיים ולהרוס חיים. אמא באה לדבר איתי על זה כי אני בת 17 ואני בסביבה של בנות בגיל הזה, שחלקן כבר חושבות לעשות ניתוח. אז כן, לבוא ולהתייעץ איתי זה הכי נכון. היא מתייעצת איתנו בבית לגבי הצעות חוק וכאלה, כי היא מאוד סומכת על הדעה שלנו".
מתייעצת באופן קבוע?
"היא מתייעצת לגבי דברים ואני תמיד עונה לה. בדרך כלל אנחנו באותה דעה, באותו ראש. אין מצב שאני אתווכח איתה על משהו ואגיד לה'אמא, זה לא בסדר, זה לא זה'. וגם אם כן, היא מאוד מעריכה את זה. היא לוקחת דברים שאני אומרת ברצינות, לא בקטע של'התייעצתי עם הבת שלי', אלא באמת".
רגע לפני שהיא מתחילה לגבות שוטף פלוס 60 על העזרה הפרלמנטרית, נואל ברקוביץ' תוכל להיעזר בחברת הכנסת אמא - בעבר מנכ"לית ערוץ 9 והעיתון "וסטי" - ואולי לקטוף עצה או שתיים. "המופע של שביט ונטורה", סדרה חדשה בכיכובה (ערוץ דיסני, ראשון-שישי, 14:50), עלתה לפני שבוע והקפיצה את התכשיט לקדמת הבמה. בעבר כבר השתתפה ברקוביץ' הבת בכמה קמפיינים, כולל אחד לערוץ 9, אבל עכשיו, ובכן, הדבר האמיתי. בפעם הראשונה בתפקיד ראשי, קומי ומטורלל לתפארת, והכל בחסות בגרות במתמטיקה וצו ראשון.
גם היא מייעצת לך, נותנת טיפים? בכל זאת, יש לה רקורד טלוויזיוני מכובד.
"כן, היא הקימה ערוץ, עיתון. אני מתייעצת איתה על הכל. אני סומכת על כל מה שהיא אומרת. היא נותנת לי טיפים, אבל מאוד קטנים. היא אומרת 'תהיי את, זה מה שחשוב'. אחרי זה השמים הם הגבול. חוץ מזה, היא מאוד אהבה את התוכנית. אתמול למשל ראינו את התוכנית ביחד והיא פשוט צחקה מכל דבר קטן. היא התלהבה מכל הדמויות, לא רק ממני".
מעתה , אם כן, בית משפחת ברקוביץ', לצד האבא חזי והאח הקטן שחף (11), מאכלס שתי פיגורות. חברת כנסת וכוכבת טלוויזיה. אם לומר את האמת, אחרי שיחה עם נואל ברקו ביץ' והיכרות עם מעללי האם המתוקשרת תכופות - אפשר להתבלבל: מי השחקנית, מי המחוקקת. ברקוביץ' הצעירה מתנסחת יפה ובזהירות, מגבה את אמה, מפלגת האם, כנסת ישראל. חינוך וול-דאן. "אין כל כך ויכוחים בבית", היא מגלה. "אנחנו מאוד מאמינים בדרך שלה, במה שהיא עושה ובמה שהיא מכתיבה. הציבור יודע מה שהתקשורת מוציאה, אנחנו באמת יודעים מאיפה זה נובע, מאיפה נובעים החוקים שהיא מציעה, הדרך שהיא הולכת בה, ואנחנו מאמינים בזה".
איך זה לגדול בבית עם חברת כנסת מתוקשרת כל כך?
"לא מאוד שונה. בסופו של דבר היא אמא לפני שהיא חברת כנסת ופוליטיקאית. מה ששונה זה ששומעים יותר פוליטיקה בבית, יותר מבית רגיל. פוליטיקה עומדת על הפרק בארוחת שישי, מי נבחר וכאלה. אני אוהבת את זה מאוד. וגם אחי הקטן מתעניין ומכיר את השמות. אני לא מתייחסת לעצמי כבת של חברת כנסת. כמובן שזה כבוד גדול להגיד שאני בת של חברת כנסת".
כבוד גדול, אבל לפעמים עדיף להתאפק. לספר על אמא? "רק כששואלים. בשיעורי אזרחות למשל. האמת היא שזה באמת נובע מהפרגון סביבי. אני יכולה לשבת עם חברות במונית ופתאום לדבר עם הנהג ואז הן זורקות'אמא שלה חברת כנסת', ואז הוא פותח את כל מה שיש לו. אני שותקת, משלמת ויוצאת".
קרה שישבת בשיעור ופתאום דיברו על קדימה או על אמא שלך?
"לא, כי למורים אסור להביע דעה פוליטית. הם לא יכולים להגיד 'אנחנו בעד זה ונגד זה'. כמובן שיותר מעניין לי בשיעורי אזרחות, כי מדברים על חוקים ואני קרובה לזה, אז זה שיעור שמסעיר אותי. מהבחינה הזו מעולם לא יצא לי להתווכח עם מורה על הדעה שלו כי אסור לו להביע אותה".
קטעים של מבוכה?
"ממש לא. אין דברים כאלה".
מבוכה דווקא נרשמה לא פעם במפלגת קדימה כשחברת הכנסת שמאלוב-ברקוביץ', בוגרת תואר ראשון ושני במדעי המדינה ובמנהל עסקים, פיזרה בנדיבות התבטאויות שנויות במחלוקת. רק השבוע קראה לכלוא פעילי זכויות אדם במחנות, ולפני כשנתיים התבטאה בחריפות נגד אמהות חד הוריות.
"הן רצות למדינה לבקש הטבות אחרי שהן מביאות ילדים לעולם, ובסוף עוד כולם מבסוטים", אמרה בכנס אנטי-פמיניסטי, "לאף מקום לא הגעתי בגלל פמיניסטיות. בלי בעלי לא הייתי מגיעה לשום מקום". בדרך תקפה את ד"ר אורלי אינס, שכזכור התלוננה נגד ניצב אורי
בעקבות הסערה שיצרו הדברים ניסתה הח"כית להבהיר את הדברים. "אני פרימיטיבית? אני חשוכה? אני נגד נשים? ", התקוממה , "לא. אני בעד צדק חברתי ובעד תא משפחתי יציב. כשהגבר חזק והאישה חזקה, הילדים בריאים".
בנוסף יצאה נגד רמיסת זכויות הגבר לטענתה, ותקפה בחריפות את פעילותם של הארגונים הפמיניסטיים. "ידעתי שאני צריכה המון ביצים כדי לצאת עם הנושא. . . ויש לי", סיכמה בכנות אופיינית.
לאורך השנים הסתכסכה לא פעם עם חבריה במפלגה ואף פוטרה מתפקידה כסמנכ"לית אסטרטגיה בקדימה. "אלה שהרסו את התדמית שלי ברמות קשות ישלמו על זה כשאפתח את הפה ואומר כל מה שאני יודעת עליהם", איימה בראיון ל"גלובס". נוסיף לכך את הסרט הדוקומנטרי "כל אנשי הקמפיין", שבו נראתה שמאלוב-ברקוביץ' מעסה את רגלו של הפרסומאי ראובן אדלר ואומרת "אני רוסייה, כל הרוסיות יודעות לעשות מסז'". פעילה ונמרצת אינדיד.
"אלה סערות שמושפעות בעיקר מהתקשורת", אומרת הבת, נואל. "אמא שלי היא שוויונית, היא לא לצד אף אחד, לא לצד הגבר או לצד האישה יותר מדי. זה הצטייר ככה, כי פמיניסטיות לא מבינות שהיא בעד להקל על האישה ושלגבר גם יהיה חלק בבית. אף אחד לא מבין את זה והתקשורת הוציאה אותה ככה".
היא אמרה על הטרדות מיניות ועל אמהות חד הוריות דברים שלא התקבלו יפה. אמרת לה מה את חושבת?
"אני כל הזמן מדברת איתה על זה. כשהיא מציגה לי את הדעה שלה, כמו שהיא באמת, ולא כמו שהיא מוצגת בתקשורת, זה שונה. זו הדעה האמיתית ואני מאוד מסכימה איתה - לגבי החד הוריות, לגבי הכל. זה באמת איך שמוציאים אותה. זה נותן צהוב, זה נותן כותרות, סטיגמה. זה סטריאוטיפ שנקרא יוליה, מחפשים אותה כל הזמן".
מצד שני, זה עוזר לה להגיע לתקשורת.
"נכון. אני אגיד לך מה אני הכי אוהבת? כשמראים סרטוני וידאו שלה. שם זה אמיתי. שם אי אפשר לרטש, ואי אפשר להציג את הדברים בצורה כזו או אחרת. אנשים רואים וידאו שלה ומבינים את הדעות שלה".
יש סיכוי שגם את תגיעי בסופו של דבר לפוליטיקה?
"זה מעניין. כשאתה נכנס לזה וזה בא מהבית אתה מבין כמה הנושא הזה מסקרן. עוד חוקים שאפשר לחוקק, עוד דבר שאפשר להשפיע עליו. זה מאוד מושך אותי".
אילו נושאים במיוחד?
"הנוער בעיקר. כל העישון והאלכוהול. אני באמת לא עושה את זה וזה מאוד כואב לי כשאני רואה ילדים שעושים את זה. הייתי רוצה לנסות לטפל בבעיות האלה. לא יעזור למנוע את זה, כי לפעמים זה דווקא הגורם. ברגע שאתה מונע ממתבגר לעשות משהו ולמרוד אז זה עוד יותר מושך אותו לעשות את זה. הכי חשוב זה החינוך בבית".
עוד מעט יזהו אותה בקניון (לא שהיא מחכה לזה, ממש לא), רגע אחרי יפרקו זאטוטים נלהבים את עמוד הפייסבוק של שביט ונטורה. בינתיים, נואל ברקוביץ' עדיין מסתובבת בציבור עם ידוענית, לא להפך. אנשים ניגשים, היא מספרת, בדרך כלל כדי לפרגן בעדינות. את הג'יפה, גיבורים גדולים, כולם שופכים מאחורי מסך ומקלדת. "לאנשים יש פה גדול בטוקבקים. כשאתה מאחורי מסך ואף אחד לא רואה אותך אז זו חוכמה גדולה לכתוב".
את קוראת טוקבקים?
"כן, אני לא מרשה לה לקרוא אבל אני קוראת. האמת היא שעד שנכנסתי לכל זה חשבתי שזה מאוד פשוט לא לקרוא טוקבקים, אבל גיליתי שזה כמו לקבל הודעת אס-אם אס ולא לפתוח אותה. זה בול אותו דבר. עכשיו אני כבר מרשה לה כי גם אני קוראת את כל התגובות. לפעמים זה מאוד מכעיס אותי. זה מעצבן. אם אתה כבר כותב משהו, תכתוב עם שם, תעמוד על שלך, אל תכתוב חסוי ואלמוני. זה מעצבן. גם עלי יש טוקבקים, 'מי זו הפוסטמה הזו? מה זה? אם היא הלכה לשחק תפקיד כזה כנראה היא באמת כזו'. בהתחלה זה מאוד קשה, זה כזה 'אמא, הוא אמר שאני פוסטמה'. ואז היא מרגיעה אותי. 'תקשיבי, זו הדרך, יש אנשים שלא יאהבו, צריך לקבל הכל'. האמת היא שאני מרחמת עליהם".
קדימה, אחרי הכל, מפלגה צעירה ומריבות רבות בה. אולי בגלל זה לא נשאר זמן לגיבושון סיעתי. ברקוביץ' לא מכירה את הילדים של, את הבוסים המתחלפים של אמא. אפילו את בת המצווה - מוקד עלייה לרגל למתפקדים, חנפנים וציידי ג'ובים - חגגה רחוק מהמאפליה, "במועדון, עם ילדים בגיל שלי", היא מגלה. "חוץ מזה, מי אמר שאני איהנה מנוכחות חברי כנסת בבת מצווה שלי?".
אבא חזי, יועץ כלכלי, נולד בארץ. אמא עלתה בגיל 15 מאוזבקיסטן. סבא דתי, שישה ילדים, נכדים לרוב. נואל נולדה בהרצליה. השם מסתיר סיפור מעניין. הרבה לפני שילדה את בתה הבכורה, נתקלה יוליה שמאלוב ברקוביץ' בשם נואל. סרט צרפתי, שחקנית שהרשימה והפור נפל. שנים אחרי כן נולדה הבת הבכורה ונקראה על שם הגיבורה.
"חודש אחרי שנולדתי היא החליטה לשנות לי את השם", מספרת נואל, "במהלך החודש הזה אנשים באו אליה ואמרו לה 'תשמעי, זה פאפא נואל, זה נוצרי', והיא החליטה שהיא לא יכולה להשאיר לי את השם הזה, כי אנחנו יהודים והיא באה ממשפחה מסורתית ודתית. באותו יום שהיא באה לשנות את השם דפקה על הדלת השכנה של סבתא שלי ז"ל ואמרה לה 'איך כופרת כמוך מכירה את ספר הזוהר?'. אמא שלי לא הבינה על מה היא מדברת כי אסור לפתוח את ספר הזוהר, אז השכנה אמרה לה'יש מלאך בספר הזוהר שאחראי על היופי וקוראים לו נואל'".
שואלים אותך לפשר השם?
"בטח, כל הזמן, כבר אין לי כוח להסביר. רק מי שמכיר אותי הרבה זמן מתרגל לזה".
שש שנים אחריה הגיע גם שחף. בית מסורתי, שומר כשרות. בשבת היא קוראת תהילים עם אמה, מדליקות נרות יחד. חלק מהדודים אפילו דתיים אורגינל. היא גאה בחינוך שקיבלה, בטח כשהמצב בבתים אחרים, אפעס, אובד עצות עד אובדני. "זה מתחיל בהורה אחד שנותן לילד שלו חופש, ואז החבר שלו אומר 'למה לו מגיע ולי לא?', ההורים לא רוצים להתמודד עם הילד שלהם, קשה להם להגיד לו 'לא' והם מעדיפים לשחרר אותו. ילדים הולכים בגיל 11 למקומות שאני בגיל 17 עוד לא הולכת. בגלל זה אני אומרת שזה מתחיל מהבית, שהורים לא יודעים להגיד 'לא' לילדים שלהם. זה בא מזה".
זה גם עניין של מנטליות. את הגעת מבית חצי בוכרי.
"יכול להיות שזה כן קשור לזה. אנחנו לא פרימיטיביים, אבל כן, יכול להיות שזה בא מהחינוך של האמא. אולי יש דרך לטפל בצברים, שיעשו קורס הורות או משהו".
אף פעם לא חשבה על משחק, טלוויזיה. אהבה בעיקר להצחיק, לבדר, למשוך תשומת לב. בכיתה ט' הסביבה קלטה את הכישרון. "יש לך מימיקה, רואים שאת אוהבת את זה", אמרו לה. משם לחוג, מגמת תאטרון, חתימה בסוכנות ADD, אודישנים . "ההורים פרגנו", היא מספרת. "לא האיצו בי מצד אחד, לא מנעו את זה ממני. אמרו לי 'אם טוב לך, תעשי את זה'. הם יודעים שאני יותר לחוצה מהם ללמוד משפטים ככה שהם פחות לחוצים".
תפקיד ראשון, אם כן, ב"מופע של שביט ונטורה", תפקיד משעשע, קליל. ברקוביץ' מגלמת את שביט, פקאצה וואנבי עם חלומות באולפני הרצליה. יחד עם מני בן ה-14 וחצי (מעיין אלוני) הם מחליטים להפיק תוכנית תוצרת בית, מין טוק-שואו מחופף. התוצאה, במילה אחת, שבבום. אל תנסו להבין, לתרגום סימולטני לכו ישר לקטנה. היא כבר תדע. גולת הכותרת - האורחים. שייקה לוי, דורין אטיאס, שחר חסון, ירדן הראל ועוד ועוד. שיתוף הפעולה מרשים. "זה מדהים", מאשרת ברקוביץ', " כולם היו ממש נחמדים. דיברתי עם שייקה לוי אחרי הצילומים והוא נתן לי כמה טיפים. הוא אמר לי שצריך להישאר עם רגליים על הקרקע, שזה מאוד חשוב ושהמשחק מאוד ממכר".
השחקנית הראשית, מה אתם יודעים, עדיין מטופלת בבגרויות. לראיון היא מגיעה אחרי שהשילה את משקולת הבגרות במתמטיקה. "זו השנה הכי קשה. יש הרבה מקצועות-מתמטיקה ולשון ואנגלית והיסטוריה - אבל בוא נגיד שבית ספר ניסה כמה שיותר להקל עלי. גם דיסני והסוכנות ניסו כמה שיותר, ועדיין זה קשה. זה להיות תלמידה ולשאוף לציונים גבוהים, לא לאכזב את עצמי ואת המשפחה שפתאום נכנסתי לעולם כזה וזהו, שכחתי מה זה ללמוד. אבל הם מתחשבים, ולא חשבתי שזה יהיה ככה. חשבתי שבית ספר פחות יבוא לקראתי. נראה לי שהם מבינים את העומס, והם מבינים שלהקשות עלי יותר לא יעזור".
יש קטע של "בגרויות, נחמד, אבל אני כבר עם תפקיד ראשי ביד" ?
" אני לא מתייחסת לזה בתור'אני כבר שואפת לעתיד וכולם עוד מתחתי'. אנחנו לומדים וזה מה שחשוב, להוציא בגרות. זה לא שפתאום נכנסתי לזה ואמרתי 'טוב, בגרות, לא חשוב יותר, מה זה משנה? החיים האמיתיים כבר פה'. זה ממש לא ככה".
שביט ונטורה, כלומר הדמות שברקוביץ' מגלמת, נמצאת חזק בפרסום. היא רוצה, ותסלחו לה על החלום, להיות מפורסמת. לפעמים נדמה, ממרום דור או שניים, שרצון הנוער כמוס במילה אחת, אוורירית ונפוחה: "מפורסמת". כולם רוצים להיות, אף אחד לא יודע למה או איך, ככתוב בספר בוקי, פרק נא"ה: "מפורסמים עאלק". ברקוביץ' מכירה את התופעה. "בכל אחד יש ניצוץ שביט", היא מודה, "כי כל אחד רוצה להיות כוכב, רוצה שיכירו אותו, שיאהבו אותו".
אבל היום, עם עודף תוכניות הכישרונות, להגיע לטלוויזיה בגיל הזה זה כבר לא סיפור.
"נכון, זה פחות קשה עכשיו, אבל זה עדיין כיף לראות שכן מתלהבים ומפרגנים. תמיד אחרי שיוצאת איזו כתבה או שמראים איזה פרק באים אלי עם תגובות. כיף לראות את זה דווקא בגלל שקל מאוד להגיע לטלוויזיה. זה לא שאני פרצתי איזו דרך, אבל אנשים יודעים שזה קשה ואם אין לך את הכישרון באמת זה לא יקרה. יש לי חברות שהן מאוד כישרוניות, הן רוקדות ושרות, והן יכולות ללכת לתוכניות האלה. הנה, חברה שלי שרה מדהים והיא לא הולכת ל'דה ווייס'. ואני אומרת לך שהיא בדוק זוכה. כנראה שזה לא כזה מלהיב, הפרסום הזה והתהילה".
מה מקור הרתיעה?
"לא יודעת אם יש רתיעה כמו שאנחנו מודעים לכמה זה יכול לקחת מהזמן שלנו וכמה צריך להתעסק עכשיו בדברים אחרים. אני למשל מאוד מעריכה את מה שעשתה יובל דיין. זה מאוד הגיוני. בשביל ילדה בת 17-16 זה באמת קשה וזה בא לה בבום. אני לפחות עברתי תהליך, הסוכנות גיבתה אותי, דיסני גיבו אותי, שלב-שלב. היא עובדת עם אנשים יותר גדולים ממנה, היא לא יודעת עדיין מה היא רוצה מעצמה. לדעתי צריך להיות יותר בשלים לפני שהולכים לריאליטי".
איך בדיוק עוזרים לך להיכנס לזה "שלב-שלב" ?
" לא נותנים לי להיכנס ישר. מכינים אותי, מדברים איתי. אם לא טוב לי אני יכולה להגיד להם 'שנייה, לא טוב לי לעשות את הסצנה הזאת כרגע'. הם ישר מפסיקים הכל. הם מדגישים שההרגשה שלי חשובה יותר מהפרסום ומכל מה שכרוך בזה. אף אחד לא אומר לי 'את צריכה להגיע לשם'. אם אני מקבלת משהו שאני לא אוהבת ואני אגיד 'לא', הם יעריכו את זה. אין מצב שיגידו לי 'לא, זה יעזור לך לפרסום, לקידום'. זה לא המטרה. המטרה היא לשחק, ליהנות מזה, לאהוב את מה שאני עושה".
ולאהוב עוד משהו, חוץ ממשחק? או. זה מסובך. הנורמות מחייבות בת 17 להיות אחרי שני קשרים והכנה לתינוק. גם בזה, ברקו ביץ' רחוקה מהשכשוכית הזוגית. אין חבר, לא יהיה. כלומר כרגע. "היו דברים קטנים, אבל לא היה לי אף פעם קשר רציני. כל דבר בזמן שלו. אני ממשפחה בוכרית, אתה בעצמך אמרת".
הדודים שלך ירימו עליו נבוט?
"לא, לא. זה לא ככה. דוד שלי נראה מאוד נוקשה אבל תכלס הוא הכי חמוד בארץ ואני יכולה להתייעץ איתו. הם גם הבינו שלהיות צברים בנושא הזה זה יותר טוב. יש שינוי, התרבות השתנתה. יש לי אבא אשכנזי שמאזן. מאוד אכפת לו, אבל פחות".
מה יהיה? את בת 17, היום זה כבר מאוחר.
"אני זקנה, חצי רגל בקבר, הא?".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם