חדר משלו: כיצד מעבירים תינוק לחדר נפרד?
תינוקות קטנים זקוקים לקרבת ההורים, גם בלילה. כיצד נדע מתי הזמן הנכון להעביר את התינוק לחדר משלו? ואיך מבצעים את המעבר? יועצת השינה מורן בר טל עם כמה פתרונות מעשיים
כעבור זמן מסויים, זמן אינדיבידואלי לכל משפחה ומותאם לסגנון ההורות בבית, עולה השאלה: האם זהו הזמן הנכון להעביר את התינוק לחדר משלו?
1. סגנון ההורות – לא בכדי זהו הסעיף הראשון. ההורים הם אלו המכירים הכי טוב את ילדם ואת עצמם, ויודעים האם ומתי הזמן הנכון לעבור חדר. לתחושות ההורים כדאי לתת מקום, גם אם הסביבה מעבירה מסרים אחרים. רצוי לוודא שהחלטת ההורים לא הושפעה מאילוץ, כניעה לקושי, הרגל נוח, או חוסר רצון להתמודד ושהם מאמינים בהחלטה ושלמים איתה.
2. יכולת הירדמות עצמאית – כאשר לתינוק יכולת הירדמות עצמאית ללא גורמי תלות חיצוניים (כגון הנקה, בקבוק, נוכחות הורית, נדנוד על הידיים וכו'), ניתן להעבירו לחדר משלו. משמעות הדבר היא שהתינוק לא זקוק לאותם גורמי תלות ביקיצות הטבעיות במהלך הלילה,
3. בשלות התינוק (וההורה) – אם אתם סבורים שתינוקכם בשל למעבר, הן מבחינת גילו, בגרותו, הבנתו, ואולי אף רצונו בחדר משלו, אז יפה שעה אחת קודם וכדאי לעשות כן. כמובן שבשלותם של ההורים "לשחרר" את ילדם מכרעת בהחלטה. על ההורה להיות שלם עם כך שילדו בוגר, מסוגל, יכול ורוצה לישון בחדר משלו. הורה רגוע ובטוח בהחלטתו יסייע לילד במעבר.
4. הנקה – אין ספק שקרבתו של התינוק לאמו המניקה נוחה מאוד. אם שעות ההנקה בלילה הן קבועות ומסודרות, כדאי לשקול מעבר. לאמא יהיה די בטחון מתי היא צפויה לקום להנקה. קל וחומר כאשר תינוק אינו מתעורר כלל להנקה בלילה.
5. זוגיות ואינטימיות – אכן אתם לא לבד בחדר. התינוק שלכם תמיד יהיה שם כשתכנסו למיטה. זוגות רבים חשים פגיעה באינטימיות עם נוכחותו של התינוק בקרבתם (מוכרת לכם התחושה שעיניו מופנות אליכם ברגע הלא נכון?!). זוגות רבים משלמים מחיר בזוגיות ובאינטימיות, וגרוע מכך, גם מתרגלים לכך. אם גם אתם חווים סיטואציה דומה, רצוי להחזיר לעצמכם את האינטימיות.
6. שינויים – התינוק עובר תקופות של שינויים בחייו. כדאי לתכנן את המעברבזמן שיתאים לשינויים אלו. למשל, אם בזמן הקרוב צפוי מעבר דירה, כדאי לנצל את ההזדמנות ליציאה מחדר ההורים עם המעבר לדירה החדשה. הולדת אח חדש הוא שינוי שבבתים רבים מצריך "פינוי" מקום בחדר ההורים. מומלץ להקדים את המעבר מחדר ההורים כשלושה חודשים לפני הלידה הצפויה, כדי לא ליצור תחושת "נישול" של הילד.
משהחלטתם שזה הזמן, יש להשקיע חשיבה ולהיערך בהתאם. השינוי כרוך בשתי התמודדויות מקבילות: פרידה מהמוכר והנעים בחדר ההורים, והתרגלות לסביבה חדשה בחדר הילדים. כמו כל שינוי, גם שינוי חדר הוא לעיתים לא פשוט, דורש הסתגלות ומעורר געגוע של כל הצדדים.
·הכנת החדר ודייריו ה"ותיקים" (אם יש) - כדאי להכין את החדר החדש עבור הילד, כך שיהווה סביבה נעימה המקרינה תחושת שלווה, מוכרות ובטחון. ניתן להעתיק במידת האפשר את החפצים, הקישוטים, והמצעים לחדר החדש כדי לצמצם את השוני בין החדרים ולאפשר "נחיתה" רכה יותר. אם הילד עובר לחדר עם אחיו הגדולים יותר, כמובן שיש להכין גם אותם למעבר. לגיטימי שיביעו התנגדות, אך אנחנו ההורים הם אלו שקובעים במקרה זה, ויחד עם ההבנה והאמפטיה לתחושותיהם במידה ומתנגדים, המסר יהיה ברור.
·הכנת הילד – אין להמעיט מערכה של ההכנה. גם אם נדמה כי הילד קטן ואינו מבין דבר - הוא מבין הרבה. ניתן לספר לילד שבקרוב יעבור לחדר משלו/עם אחיו. כדאי להראות לו את החדר, המיטה אם ניתן, המשחקים וכו'. המסר הורבלי והבלתי ורבלי עוברים לילד ומעניקים לו בטחון במה שעתיד לקרות.
· התיידדות עם החדר החדש – עוד בטרם המעבר, מומלץ להפוך את החדר החדש לאטרקטיבי בעיני הילד. ניתן להכניס לחדר משחק אהוב במיוחד, ליצור פינה כייפית כגון פופים או כריות, לקשט את החדר באלמנטים ש"יעשו את זה" לילדכם (כגון תאורה מיוחדת , מובייל, מדבקות קיר וכו') וכך, מדי יום לפני המעבר, לשהות עם הילד בחדר החדש, לשחק בחדר וליידד אותו עם הסביבה החדשה.
· טקס שינה – חשיבותו של טקס השינה נכונה תמיד, ובפרט כאשר מתרחשת יציאה מחדר ההורים. טקס שינה יכול להיות מורכב מארוחת ערב, אמבטיה, שיר/סיפור ומנטרת פרידה ולילה טוב. התמידו באותו טקס שינה שערכתם טרם המעבר גם לאחריו, כדי לייצר תחושת בטחון ולשמר את היציב והקיים סביב השינה, גם כאשר המיקום השתנה.
· ראשית יש לתת מקום לקושי, לפחדים, לבכי ולגעגוע. הילד ירצה לבדוק שאנחנו בסביבה ואנחנו שם בשבילו. יש להציב גבולות ולקחת בחשבון כי הילד יבדוק אותם, ינסה אתכם, בעיקר כשאתם כבר עייפים ומותשים.
אסרטיביות, עקביות ונחישות, יעזרו גם לכם וגם לילדיכם לבצע את השינוי. זכרו כל העת, שבעוד אתם מחזירים אותו לחדרו (אם יכול לרדת לבד ממיטתו) או נענים לבכיו בלילה, או מחזירים אותו למצב שכיבה כאשר נעמד, כי אתם בעדו ולטובתו.
התכוננו למספר לילות מתישים, אבל ההשקעה תחזיר את עצמה, ולבסוף הילד ילמד כי לא כדאי לו להיעמד יותר, לרדת מהמיטה או לבכות כי תמיד בסוף הוא יירדם במיטתו. כך גם אולי בסוף הלא רחוק כל כך, יצליח חדרו החדש להתחבב עליו.
· ומשהחלטתם שזה הזמן הנכון, עשו כן וזכרו שאין דרך חזרה! עליכם לייצר מצב בו לילד ברור היכן יישן הלילה, ומה הסידור החדש בבית. זכרו כי "זגזוג" בהחלטה יבלבל את הילד.
דעו כי אם אתם עושים את המעבר בעיתוי הנכון, עם ההכנות הנדרשות והאמונה כי זה הדבר הטוב ביותר עבורכם ועבור ילדיכם, ההצלחה לא תאחר לבוא וכולם יתרגלו לסידור החדש ואף יהנו ממנו.
כמובן שאחרי שהכתרתם את המעבר כהצלחה, חלף די זמן, השינוי התקבע, והשגרה ברורה לכל, תוכלו מדי פעם להתפנק יחדיו במיטת ההורים. הרגלים הרי נועדו כדי שמדי פעם נחרוג מהם...
בהצלחה!
מורן בר-טל היא יועצת שינה ומנחת הורים בגישת האינטליגנציה הרגשית במנהלת סניף צפון של רשת עידן ההורות.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם