קו-כתם-צורה: כיצד תסבירו לילדים ציור של קופפרמן?
ציוריו של האמן משה קופפרמן מציעים לילדים מפגש עם ציור מופשט. איך מלמדים ילדים להתבונן בציור המורכב מצורות, צבעים וכתמים בלבד? יסמין וקשטיין לוקחת אתכם לעין חרוד. וכן, זה שווה את הנסיעה
הפעם יוצאים אל מחוץ לעיר. נבקר באחד מחללי התצוגה הנעימים והאיכותיים הקיימים בארץ: המשכן לאמנות עין חרוד, שנמצא בקיבוץ עין חרוד אי שם בצפון הארץ - הרחק בעמק יזרעאל. כבר בנסיעה מתחילה ההרפתקה ואיתה הציפייה למשהו קצת אחר. חוצים את הגלבוע ואת העמק, ומגיעים לקיבוץ, פשוט לקיבוץ. למרחב שקט וירוק ומזמין.
ושם נמצא 'המשכן'. כן, כך הוא קרוי ובנוף הקיבוצי הוא אכן מממש את תוארו ומתפקד כמשכן (המושג מגיע מעולם הדת, כשבקיבוץ הוא מוקדש לאמנות). המבנה גדול, ובו מספר חללי תצוגה יחסית גדולים, אבל אין הוא מאיים בגודלו, אלא מדויק בתכונותיו, כך שהוא מכבד את האמנות המוצגת ואת הצופה.
הפעם מוצגת במשכן תערוכתו של האמן משה קופפרמן. קופפרמן התחיל את דרכו כאוטודידקט (שלימד את עצמו) אך במרוצת השנים למד אצל האמנים זריצקי וסטימצקי. הוא הכיר בהשפעתם הרבה על יצירתו וחבר איתם לקבוצה המשפיעה "אופקים חדשים". סגנונו האמנותי של קופפרמן הוגדר במהלך השנים כ"אבסטרקטי ייחודי". ציור אבסטרקט הוא ציור מופשט, ציור שאין בו אובייקטים מוגדרים, אלא דגש על צורה, צבע, כתם, קו, קומפוזיציה, מרקם וכו'.
אחת הסיבות להגיע עם הילדים לתערוכה של קופפרמן היא החיבור הקל והמעניין של הילדים לציור מופשט (קל יותר מאשר למבוגרים). ראייתם הפשוטה והישירה את המציאות בכלל והאמנות בפרט, מאפשרת לציור המופשט להתגלות במלוא הדרו ויתרונותיו – כמפתח לדמיון, כמעורר מחשבות ודרך להביע רגשות.

התערוכה מקיפה במיוחד ומציגה עבודות ממרבית שנות יצירתו. קיום התערוכה בעין חרוד מרגש במיוחד עבור תושבי עין חרוד והמשכן בפרט, שכן מתברר שקופפרמן היה שותף, או מדויק יותר לומר, מעורב בבניית המשכן, אי אז ב-1949. תקופה זו הולידה חברות ארוכת שנים עם אדריכל המשכן שמואל ביקלס כמו גם עם הצייר חיים אתר. כך בתפיסתם, בעין חרוד החל קופפרמן את דרכו האמנותית, כמו גם את מסלול חייו, שכן בעין חרוד הכיר את אשתו מיה בת הקיבוץ ואיתה הקים בית בקיבוץ לוחמי הגטאות. כך שניתן להבין שלקיבוץ עין חרוד יש משמעות גדולה בסלילת הקריירה ובראשית מהלך חייו של קופפרמן. פרטים ביוגרפיים אלו בעלי משמעות רבה בתערוכה זו, ובעקבותיהם ישנו דגש גדול על יצירתו המוקדמת של קופפרמן – שלא כמו בתערוכות אחרות
התערוכה מציעה מבט חדש על עבודתו של קופפרמן. היא מחולקת לארבעה 'שערים', ארבעה נושאים שחוזרים בעבודותיו לאורך השנים, כך שישנם ארבעה חלקים לתערוכה, המנסים כל אחד לענות על שאלה אחרת, או אולי להציג את חיפושיו של קופפרמן בנושאים: 'זמן, חזרה, מוסר ונחמה'.
כל קבוצת עבודות היא מבט, היא מחשבה. החלוקה הרעיונית נהירה ומעניינת. לרגעים, העבודות נראות כיחידה זורמת אחת, אחר כך החלוקה נאבדת ואז ההבחנות הופכות שוב ברורות. מעניין לזהות את אותן דקויות שעל פיהן חילקו האוצרים גליה בר-אור, עירן דורפמן ונמרוד רייטמן את הציורים. החלוקה בין הציורים בחלל המשכן ברורה ולכן קל יהיה לזהות מוטיבים חוזרים (כמו קו, כתם, צורה, גריד – או העדרותם) המסמלים כל קבוצה.

קשה לדבר על עבודה מסוימת, לעצור בעבודה מסוימת. המעבר והקשר בין העבודות חזק, וכוחה של התערוכה הוא באותו הרצף. מעניין יהיה עם הילדים לחשוב על הרצף הזה, לנסות לזהות אותו. עם הילדים הגדולים אפשר לנסות ולחשוב על החלוקה לקבוצות, על משמעות הכותרות, המילים, והחיבור שלהם לציור המופשט. כיצד האלמנטים של הציור (החומר-כתם-צורה-קו), מביעים את התחושות עליהם מדבר טקסט התערוכה (זמן-חזרה-מוסר-נחמה).
אפשר לשאול את הילדים אם הם מסוגלים לזהות את המוטיבים שהובילו את האוצרים לחלוקה הנושאית. מה החלוקה הזו אומרת לנו על עשייתו של קופפרמן, על הקריירה שלו ועל חייו? שאלו אותם לגבי תחושותיהם במהלך הצפייה. האם כותרות הציורים מעלות נושאים מורכבים שמעסיקים את כולנו?

עם הילדים הקטנים אפשר פשוט ליהנות מהחומריות. התערוכה עשירה בחומר, בעוצמה ובתחושת יצירה. הקו והכתם, המופשט בהתגלמותו, הם עיקר וכוח הציורים. לכל קבוצת עבודות סממנים ברורים (קו, גריד, כתם – כמו שהזכרתי למעלה), אפשר לחפש אותם עם הילדים - שאולי יראו בהם דברים אחרים, סיפורים שלמים משלהם... אפשר לזהות את המוטיבים השונים בין כל קבוצה ולחשוב על השוני הזה, לשמוע מהם הסברים על משמעותו, לנסות לזהות איתם מה בעצם השתנה ולמה.
מזמין יהיה פשוט להשתרע על הרצפה, עם דף ועפרון, או אולי אפילו עם צבעים, ופשוט לראות לאן ההשראה מהעבודות של קופפרמן תוביל את הילדים...
יסמין וקשטיין היא בעלת תואר שני במחקר תרבות ומלמדת אמנות בסטודיו פרטי בראשון לציון ובבית האמנים תל אביב. לפרטים: studio.wakstein@gmail.com.