"אמא, למה?...": הטור של רינה ויסגלס
ביקורו של החבר הרווק של אבא בביתנו לימד אותנו שיעור בקבלת האחר - סליחה, לימד אותי. את הילדים לא היה צריך ללמד דבר
אבל האופנוען המסוקס הזה סובל מלקות שהופכת את חייו מאתגרים במיוחד: גמגום. לא גמגום קל, לא גמגום שנעלם בשירה ולא גמגום שניתן להבליג עליו כאילו הוא לא נשמע. מי שרוצה להבין את דדי צריך להתרכז היטב.
אהבה ממבט ראשון. שאטרסטוק
"דדי קופץ אלינו היום," הודיע לי בעלי באחר צהריים שגרתי אחד. "הילדים יהיו בבית?".
הילדים שלנו, בני שמונה, שש ושנתיים, מעולם לא פגשו את דדי. פשוט כך יצא - דדי הוא החבר הרווק של אבא, המפגשים איתו מתקיימים בערבים או סביב שולחנות קטנים ביפו, ולכן מי שחף מזבי-חותם, לא תמיד זוכה לפרזנטציה של הקולקציה הגנטית שלנו.
"שנסביר לילדים על הגמגום שלו?", שאלתי את בעלי בעודי מתרגשת לקראת השיעור בסובלנות הבא עלינו לטובה.
"עיזבי, אל תעשי מזה עניין, ובלי הקדמות מיותרות. חוץ מזה שגם הם בעצמם לא תמיד מדברים ברור...".
עוד בטרם הספקנו להפוך את הדיון לסוגיה, שמענו את האופנוע של דדי. "לכי לפתוח את הדלת", ביקשתי מהנסיכה העדינה בת השש, "חבר של אבא בא לבקר".
עיניה של בתי נפערו למראהו של דדי: איש גדול עם קסדה שחורה חייך אליה בלבביות והושיט לה יד. "נ... נ... ננעעים מאאוווד, אני ד... ד... די", הוא הציג את עצמו. "חב... בב... ר של... של... אבא".
ללא הכנות מוקדמות הפליאה הבת שלי בנימוסים והליכות. היא כיבדה אותו בעוגה שאפתה במו ידיה, היא רקדה, פיזזה וקרקרה סביבו במיטב שמלותיה הסגולות, וכמו רבות וטובות לפניה התאהבה בו ממבט ראשון.
דדי, כהרגלו, לא ויתר לעצמו. הוא שאל אותה שאלות וניסה לשוחח איתה על תחומי העניין שלה. לא פעם ולא פעמיים "תרגמתי" בשבילה את דבריו והייתי דרוכה לקראת המשפט הבא שלו.
אף שאני לא אוהבת להודות בכך, אבא צדק - לא נדרשה שום הכנה של הילדים לקראת המפגש עם דדי. הילדה זרמה עם ההברות המשונות שבקעו מפיו כאילו היו אופן דיבור שגור של אנשים.
"התנהגת מקסים!" שיבחתי
אותה אחרי שנפרדנו מדדי. התיישבתי במטבח מותשת למדי מהמתח שנבנה בי לקראת הפגישה איתו ומהמאמץ שדרשה ממני ההתעלמות מכך שלא מדובר בסיטואציית שיחה רגילה.
"אמא, אני יכולה לשאול אותך משהו?" שאלה הקטנה בעודי תוהה אם לא הגזמתי ברגישות היתר שהפגנתי בזמן המפגש.
"בטח חמודה, תשאלי מה שאת רוצה".
"אמא, למה דדי...." התחילה הקטנה לשאול, והפסיקה כדי לקחת אוויר לנשימה.
"אני יודעת, מתוקה, זה נקרא גמגום. את רוצה לדעת למה דדי מדבר משונה?"
"לא, אמא," היא בררה את מילותיה בקפידה, "רציתי לשאול... למה דדי נוסע על אופנוע? הוא לא יודע שזה מסוכן???".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם