מדור חדש: הורים שואלים - המומחים עונים
איך מטפלים בתאומות זהות? האם חינוך ביתי עדיף על חינוך ציבורי? ואיך נפטרים מהכינים? אתם שואלים - מיטב המומחים עונים
שאלה:
אני בת,37 ובעוד כשלושה חודשים אמורה ללדת את בתי הראשונה. יש לי פחדים מאוד גדולים מלידה רגילה, ואני חושבת על לידה קיסרית. בעלי נגד לידה בניתוח, אבל אני שוקלת לבקש ללדת בקיסרי רק בגלל הפחדים שלי ולא בגלל איזושהי בעיה או הוריה רפואית. רציתי לשמוע חוות דעת מקצועית על כך.
ד“ר יונתן ברקת, רופא נשים: "החשש מפני לידה, בעיקר הראשונה, הוא ברור וקיים אצל כל אישה הרה. ההריון הוא הליך טבעי, וההמשך הטבעי של ההריון הוא לידה רגילה.
"ניתוח קיסרי הוא ניתוח פתיחת בטן לכל דבר, עם מגוון סיבוכים וסיכונים הקיימים בכל ניתוח, כגון דימום מוגבר, פגיעה באיברים סמוכים וזיהום. ידוע ממחקרים רבים, כי התחלואה והתמותה האמהית והעוברית גבוהות יותר לאחר ניתוח קיסרי מאשר אחרי לידה רגילה. כמו כן, זמן ההחלמה אחרי ניתוח קיסרי הוא ממושך וכרוך בכאבים.
"לניתוח קיסרי ישנה גם השלכה לגבי הלידות הבאות. אמנם ניתן ללדת רגיל לאחר ניתוח קיסרי, אך ישנם סיבוכים
"בחיים וברפואה יש לשקול תמיד את התועלת מול הנזק, וכאשר אין הוראה רפואית לניתוח, הנזק יכול לעלות על התועלת. שיחה עם הרופא המטפל, השתתפות בקורס הכנה ללידה וסיור בחדר לידה - כל אלה יוסיפו לך ידע, יפחיתו את חוסר הוודאות ויתנו לך ביטחון לקראת הלידה“.
שאלה:
אני אמא לילד בן שלוש וחצי, והשנה החלטתי, למרות חוק חינוך חינם, לא לשלוח אותו לגן, אלא להשאירו בבית עם הסבתא. אני לא כל כך מאמינה במערכת החינוך ופוחדת מהאלימות ומהתחרותיות שיש בה. אני חושבת שעד שיחול עליו חוק חינוך חובה, עדיף שיקבל חינוך ביתי. מה דעתכם בנושא?
ליעד אפרת, קואוצ‘ר בשיטת אנטוני רובינס: "לעתים קרובות התוצאה של לימוד במסגרת החינוך הביתי טובה יותר מזו של שיטות מערכת החינוך, וזאת בשל ההתאמה האישית של נושאי הלימוד, תחומי העניין, קצב הלמידה והיחס האישי. כמובן שההורה גם מכיר את ילדו הכי טוב, ולכן יודע טוב יותר כיצד לעורר בו סקרנות ולרתום אותו לתהליך הלמידה.
"אני בהחלט ממליץ על החינוך הביתי בשנים שלפני גיל חינוך חובה ואף לאחריו. בגילים צעירים במיוחד אפשר שילד יהיה עם סבתו, אך יש לוודא שישנם גירויים שיעודדו אותו להסתקרן וללמוד, ויש להיזהר ממצב שבו הילד תלוי במציאות החיים של הסבתא, שכבר מזמן ’סיימה את תפקידה‘ בחינוך ילדים. השאלה המרכזית בעיניי היא האם להורה (או לדמות המטפלת) יש את הסבלנות הנדרשת לחינוך הילדים ואף את האומץ להתעקש על עקרונותיו ואמונותיו בנוגע למה שהכי טוב בשביל ילדו?".
רות אזרד, גננת, מדריכה פדגוגית ומרצה במסלול לגיל הרך במכללה הדתית לחינוך 'חמדת הדרום:
"אני כן רואה חשיבות רבה בשילובו של הילד בגן כבר בגיל שלוש. המעבר אל עולם הגן מרחיב את מעגל ההתנסות של הילד, הוא לומד ומפנים נורמות התנהגותיות מקובלות ומפתח מודעות רגשית, אמפתיה, ערכי מוסר וצדק חברתי. מחקרים רבים מצביעים על תחושת ביטחון שרוכש הילד באמצעות קשרים רגשיים וחברתיים. סביבת הגן עשירה בגירויים המתאימים להתפתחותם של הילדים ומזמנת להם פעילויות חווייתיות, התנסויות בהבעה יצירתית ותנועתיות, שמייצבות את ביטחונם ומגבירות את תחושת השליטה שלהם במרחב. בנוסף, הילד מפתח יכולת לווסת את רגשותיו, מתמודד עם תסכולים ועומד באתגרים, מגבש את הדימוי העצמי ואת תחושת המסוגלות ורוכש כישורי חיים".
שאלה:
אנחנו הורים לילדה בת שנה וחצי. בעלי חושב שעדיף שפער הגילאים בין ילדי המשפחה יהיה קטן, ולכן הוא כבר לוחץ עליי להביא ילד נוסף. אני עדיין מותשת מגידול בתנו הבכורה ובכלל לא מסוגלת לחשוב בשלב זה על הריון נוסף. הדבר יוצר חיכוכים בינינו, והאווירה בבית לא נעימה. מה אתם מייעצים לי לעשות?
ד“ר יוכי בן-נון, פסיכולוגית בכירה ומומחית להתפתחות הילד בשירותי בריאות כללית: "הורים צעירים מתחבטים לעתים בנושא פער הגילאים הרצוי בין הילדים במשפחה. המחקר בתחום זה מצביע על כך שפער שנים קטן בין הילדים יוצר תחושת קנאה חזקה יותר, תחרותיות קשה וחוויה של ’צפיפות‘ והיעדר משאבים, לעומת מצב שבו קיים מרווח שנים גדול יותר. יתר על כן, לא נמצא קשר בין פער גילאים קטן ובין קירבה רגשית בהמשך החיים, ואולי אף להיפך. ילדים שגדלו עם אחים קרובים להם בגיל שמרו פחות על קשר וקירבה ביניהם. אך גם עובדה זו אינה מוחלטת, והיא תלויה בגורמים רבים, כגון תרבות, מקום מגורים, אופיו של כל ילד, בני הזוג הנבחרים, אירועי חיים ועוד.
"פער הגילאים המומלץ בין ילדים במשפחה, הן לטובת ההורים והן לטובת הילדים, הוא כשלוש עד ארבע שנים. הדיון בין בני זוג בנוגע לזמן שבו יש להביא עוד ילד לעולם עלול לגרום למתחים ביניהם. ויכוחים וחוסר הסכמה בנושא יכולים לנבוע מאופיים השונה, מהישענותם על הדגם המשפחתי שהיה בבית הוריהם ומנכונותם להשקיע בהורות בזמן נתון. בני הזוג צריכים לשוחח ולהגיע לפשרה, להחלטה משותפת שתהיה מקובלת על שניהם. בשיחה חשוב לברר מה משפיע על רצונו של כל אחד מהם לנהוג בדרך מסוימת. הבנה הדדית תקל עליהם את תהליך הפשרה ותביא להסכמה. זהו הצעד הראשון להורות מיטיבה“.
שאלה:
אני סבתא לתינוק בן חצי שנה. זהו נכדי הראשון. לצערי, איני מסתדרת טוב עם כלתי. היא לא מסמפטת אותי, ובכל פעם שאני רוצה לבוא לבקר, היא ממציאה תירוצים שונים כדי שלא אגיע אליהם. אני מאוד רוצה לבוא, לעזור לטפל בנכד ולראות אותו תכופות. האם יש דרך לשכנע את כלתי לאפשר לי זאת?
קרן יטיב, יועצת משפחתית ומנחת קבוצות הורים בכירה מטעם בית הספר ללימודים מתקדמים בסמינר הקיבוצים:
"זה בדיוק הזמן לשבת ולחשוב מה פירוש הביטוי ’איני מסתדרת טוב עם כלתי‘, ואיך את יכולה לגרום לשינוי במצב הזה, שישפר קודם כל את הרגשתך האישית. לשם כך נדרשים לעתים ויתורים מסוימים, אולי אף להחליט להיות עיוורת, חירשת ואילמת, כדי שתוכלי להסתדר עם כלתך טוב יותר.
"זה הזמן להחליט מה חשוב לך יותר: להמשיך לעמוד על שלך, לא להסתדר טוב עם כלתך ולהפסיד את הקשר עם נכדך הראשון? או לראות היכן את יכולה להתגמש, לשנות, לשפר וגם לפתוח בתקשורת ישירה מול בנך ואשתו? עלייך לומר להם: ’אני אוהבת את הנכד שלי ורוצה לראות אותו יותר. אימרו לי כיצד אפשר להגיע להסכמה בנושא הזה‘.
"גם את המשפט ’לראות את הנכד תכופות‘ יש להגדיר. מה שבעינייך נחשב ’תכופות‘, עלול להיחשב בעיני כלתך פלישה להורות שלה, ומה שבעיניה מוגדר ’תכופות‘, יכול להיראות בעינייך לא מספיק. לכן, תקשורת כנה וישירה היא בעיניי המפתח להתנהלות נכונה ביחסים בינאישיים“.
שאלה:
אני אמא טרייה לתאומות זהות בנות חודשיים. האם אני צריכה להקפיד להאכיל, לרחוץ ולטייל איתן באותו זמן? או שלמשל אני יכולה לצאת עם האחת לטיול, ואילו את השנייה להשאיר בבית עם הסבתא? האם כל הלו“ז שלהן חייב להיות זהה? ומבחינת הלבוש, האם מומלץ שלכל אחת תהיה מלתחה משלה, או שאין שום בעיה לערבב בין הבגדים של שתיהן?
גילה קרן, מנהלת במכוני התפתחות הילד של שירותי בריאות כללית במחוז חיפה:
"הגישה כיום היא שיש לשאוף להפרדה בין תאומים (ודאי בנוגע לתאומים זהים), ככל שניתן במסגרת האילוצים האובייקטיביים. לכן, בהחלט עדיף להאכילן, לרחוץ אותן, לטייל ולשחק עמן בנפרד, זאת כמובן אם יש באפשרותך להסתייע במי שיטפל בתינוקת השנייה באותו זמן. חשוב לאפשר לכל תאומה לפתח זהות והעדפות משלה, ולתת לכל אחת זמן איכות משלה. יש גם לזכור שלכל אחת מהתאומות יש, ויהיו בהמשך, קצב התפתחות ותכונות אופי אינדיבידואליים. מכאן שחשוב לטפל בכל אחת לפי הקצב שלה ולהימנע ככל האפשר מהשוואות.
"בנושא הביגוד, מומלץ שלכל אחת יהיו בגדים משלה, ובעיקר שונים, זאת כחלק מהתפתחות הזהות העצמית וההעדפה האישית שלהן. כך גם יימנע בלבול ביניהן. כאמור, כל תאומה היא אדם שלם בפני עצמו ויש לאפשר להן לגדול כך כבר מינקות“.
שאלה:
הילדה שלי בת שמונה חודשים, והשנה היא התחילה ללכת לראשונה למעון. כולם הזהירו אותי ממכת כינים, שקיימת במעונות ובגנים. האם יש דרך להימנע מהידבקות בהן? האם צריך לעשות טיפול מונע לפני שנדבקים בכינים? ומה עושים, אם חלילה היא תידבק?
חן אילוז, אחות טיפת חלב, קופת חולים מאוחדת, כפר חסידים/רכסים:
"בדרך כלל, כינים עוברות מאדם לאדם רק על ידי מגע של ראש בראש. הסימן האופייני להידבקות הוא גירוד הראש, המתחיל כשמונה שבועות לאחר ההדבקה הראשונית. חפיפה יומיומית בשמפו המכיל רוזמרין ושימוש בתרסיסים המכילים רוזמרין עשויים למנוע הדבקה.
"מומלץ גם להשתמש במסרק צפוף שיניים לסירוק לאחר חפיפה ו/או לאחר הטיפול בתכשיר קוטל כינים. בהימצאות כינים/ביצי כינים, יש להשתמש רק בתכשירים קוטלי כינים המאושרים על ידי משרד הבריאות. יש לקרוא בתשומת לב את הוראות השימוש הנלוות לתכשיר ולהקפיד לנהוג לפיהן בהתאם לגיל הילד".
שאלה:
התינוק שלי, בן תשעה חודשים, היה עד עכשיו עם עוד ילד אצל מטפלת. בספטמבר הוא עבר למעון שיש בו למעלה מ-20 ילדים בכיתה. אני מרגישה שההסתגלות למעבר מטיפול פרטני למשהו המוני יותר קשה לו.
הוא עדיין בוכה כשאני משאירה אותו במעון, ונראה כי הוא מרגיש לא בנוח. איך אפשר לעזור לו להסתגל?
גילת מלכאן סטיקלרו, פסיכולוגית קלינית מומחית לטיפול בילד ובמשפחה, מנהלת מרכז "תקשורת בונה“:
"הכניסה למסגרת חינוכית חדשה, בין אם זה מעון, משפחתון או גן, עשויה להיות מורכבת ומאתגרת בשביל פעוטות וילדים רבים. עומס הגירויים, המספר הגדול של הילדים ביחס לאנשי הצוות והמעבר מיחס אישי לקבוצתי, בייחוד בתחילת השנה, מקשים מאוד על הילדים.
"כדי להקל על הפעוט את ההסתגלות, כדאי ראשית לנסות להגיע למעון מוקדם בבוקר, בטרם מגיעים מרבית הילדים. באופן זה הפעוט יוכל לחקור את סביבתו החדשה באופן נינוח יותר, ללא לחץ, המולה ובכיות מסביבו, והוא גם יוכל ליהנות, ולו לזמן קצר, מיחס אישי יותר של צוות המעון.
"יש לזכור כי המסרים העוברים מההורה לילד משמעותיים ומורגשים גם ללא מילים. המבט המודאג והחשש להותיר את הפעוט במעון נקלטים כסכנה מוחשית אפילו בקרב תינוקות רכים, שמגיבים בבכי ובהיצמדות להורה. לכן, חשוב לשדר לפעוט - במבט, במגע, בהתנהלות ובמילים - תחושת רגיעה וביטחון שהוא בידיים טובות ושאתם מאמינים ביכולתו להסתגל וליהנות במעון החדש“.
יש לכם שאלה? כתבו אלינו והמומחים שלנו ייתנו לכם תשובה. לאן שולחים? למייל:
ilana.shtotland@maariv.co.il
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם