בשביל ישראל: חוצים את המדינה ב-100 ימים
איך נראית מדינת ישראל כשחוצים אותה לכל אורכה? בית הספר הריאלי העברי בחיפה מציין 100 שנים להווסדו ויצא למסע של 100 ימים מים סוף בדרום ועד תל דן בצפון
תחילת המסע לאורכו של שביל ישראל יוצא מחוף ים סוף בגבול מצרים, החל בטיפוס על סלעים וולקאניים שחורים ואדומים עד לראש הר צפחות, שממנו תצפית מהיפות והמיוחדות ביותר בארץ. סלעי המדבר הצחיחים נושקים לים סוף וממול הרי אדום הלוהטים. משם במורד על סלע הצפחה (ממנו שמו של הר צפחות), שמתפצל ללוחות שטוחים מקבילים זה לזה. השימוש המקובל בעולם לצפחות הוא כסוי לגגות, כרעפים.
ממשיכים את שביל ישראל בערוצו הרדוד עטור עצי שיטה של נחל צפחות. בהמשך לצד בולבוסי גיר גדולים יורדים לערוץ נחל גשרון ובו הרים שנצבעו בידי יד נעלמה בצבעים מרהיבים של שחור, ירוק זית, אדום וצהוב. הצבעים מקשטים פיסול טבעי של ארמונות וצורות המשתנות בסערות החורף. זו "טעימה" יפה מהרי אילת הצבעוניים. הערוץ הולך והופך לקניוני ובו מפלים יבשים ושקט מדברי.
השכבות התחתונות של הקניון עשויות סלעי יסוד ותיקים מלפני ארבע מאות מליון שנה. של היבשה הקדומה. מעליהם אבני חול צבעוניים שנעו לכאן בנחלי ענק מעירק של היום. ומעליהם השכבות הצעירות שגילן "רק" 90 מליון שנה, בנויים מאבני גיר ודולומיט, שנוצרו כאשר ים כיסה את השטח כולו. קל להבחין ביניהם: אבני הגיר והדולומיט בהירים, כמעט צהובים ויוצרים קו רקיע שטוח; החול צבעוני ופריך וכמו סלעי הגיר עשוי שכבות, שכבות. הגרניט בצבעי שחור ואדום כהים יוצר קו רקיע משונן. המסלול נמשך במעלה הנחל בעזרת סולמות ויתדות ומסתיים תחת פסגתו של הר יואש בכביש 12.
יוצאים מחניון הלילה בהר יהורם צפונה בשביל המטפס קמעה לאוכף ובהמשכו יורד אל ערוץ נחל נטפים. כאן מגיעים שוב לשביל ישראל, מקיפים מפל גבוה ויורדים אל עין נטפים המטפטף לאיטו אל שוחה קטנה.
ממשיכים מזרחה במורד הערוץ המצוקי ובהמשך על גדתו הצפונית עד למפגש עם שביל שחור שמוביל צפונה. לאחר כקילומטר במסעף שבילים ממשיכים צפונה בשביל כחול. ההליכה קלילה ומישורית ובמהרה מגיעים אל הכניסה לגיא האבוד. כאן לא להתעצל ולפנות קמעה מערבה בשביל ללא מוצא, מסומן שחור, אל קניון קטן צבעוני ונסתר.
חוזרים לשביל צפונה להר שחורת ויורדים בשביל מצוקי אל קניונו העמוק של נחל שחורת. מדלגים במורד המפלים. בשעת אחר הצהרים קירות הגרניט השחורים מאיימים לסגור על ההולכים בקניון. חניון הלילה של נחל שחורת נמצא קילומטר אחד לאחר שהקניון מסתיים והופך לנחל פתוח.
מחניון נחל שחורת חזרה אל נקודת היציאה מקניון שחורת. משם עם השביל השחור צפונה, הולכים למרגלותיו של הר אמיר. הרוח והגשם המשתעשעים בחול יצרו כאן שפע מדהים של צורות, מחילות, נקיקים וערוצים עמוקים, והמינרלים השונים איפרו אותו בגווני ירוק, אדום וצהוב, יקבו את ההר וחרצו בו ביד אומן, כמו שרק הטבע יכול.
השביל עולה להר של חול עתיק ומיוצב, שנדד לכאן ממרחקים לפני מאות מיליוני שנים. מטפסים במעלה עמרם עד לנקודת תצפית מרחבית המשקיפה עד למפרץ אילת. בהמשך יורדים במורד ערוצו ההולך ומעמיק של נחל רחם. לאחר כחצי שעת ירידה מגיעים אל גבי רחם, ושם מדלגים במורד בין מפלי מים יבשים לסלעי ענק שגלשו במדרון, בעזרת יתדות המקובעות בסלע. הנחל נפתח בהמשך ולאורכו עצי שיטה יפים ועדר יעלים גדול שחי כאן. סיומו של המסלול בהליכה בדרך ג'יפים בערוצו של נחל רחם עד למפגשו עם נחל עתק. כאן נמצא חניון הלילה.
מחניון הלילה במפגש של נחל עתק עם נחל רחם ממשיכים במורד ערוצו הרחב של נחל רחם המשובץ עצי שיטה מצילי צמרת. לאחר יותר מארבעה ק"מ חוצים את הכביש שמוביל אל מטמנת נמרה. מטמנה היא מילה יפה למזבלה והריח נישא גם אל ההולכים בשביל.
מטפסים בדרך ג'יפים על שולי הר חכליל, שממנו כבר ניתן להתרשם מבקעת תמנע הצבעונית שמוקפת משלושה עבריה בהרים מצוקיים, גבוהים. יורדים בשביל שמוביל אל החניון המסודר שלצד אגם מים מלאכותי ,הנראה תלוש ולא מתאים לנוף המדברי רב ההוד שנראה כאן סביב.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם