ניקיון פסח: כמה נקי, ככה מזוהם
פסטיבל הניקיון משאיר אחריו טונות אשפה שלא תיעלם מעצמה ומפגעים של חומרי ניקוי כימיים
פסח הוא חג הניקיון והאביב, ומכיוון ששני אלה מזוהים עם ירוק (אף על פי שהאביב הישראלי הולך ומצהיב) הוא התקבע בתודעה כמועד סביבתי. אלא שמצעד הניקיון הלאומי חושף דווקא את העובדה שהתפיסה הרווחת בישראל בנושאי שמירת הסביבה רחוקה מלהיות מעודכנת. למעשה, היא תקועה שנים רבות מאחור, בימים שבהם הסלוגן השולט היה "האשפה לסל וחסל".
כשהיינו ילדים הסבירו לנו שכדי לשמור על העולם נקי צריך להשליך את הזבל לפח. מאז התברר כי כדי לשמור על העולם נקי צריך לייצר פחות זבל, וכשהוא כבר ישנו - למחזר אותו ככל האפשר. השלכה לפח בסך הכל מרחיקה את הזבל מסביבתנו הקרובה למקום מרוחק ועלום הידוע בשם "אתרי הטמנה". אבל אתרי ההטמנה, הגיע הזמן לגלות לילדים, לא נמצאים על הירח.
וכך, עם ישראל מפנה בימים אלה מבתיו כמויות אדירות של אשפה שלא תיעלם מעצמה: כלי זכוכית שבארץ עדיין לא קיים מערך מסודר שתפקידו לאסוף ולמחזר אותם, בקבוקים שהיחס העוין בחלק מרשתות השיווק מוציא את החשק להחזיר אותם תמורת 25 אגורות, פסולת אלקטרונית שרק בימי מבצעים של עמותות פרטיות יש לה כתובת וכמויות אדירות של נייר שרק ביישובים מסוימים ממתינים להן מכלי
במדינה שלא מתאמצת לטפל באשפה שלה נוצרת משוואה עצובה: שכשאנחנו מנקים את הבית אנחנו מזהמים את הסביבה.
וגם חשוב איך מנקים: הימים הללו הפכו לפסטיבל האקונומיקה וחומרי הניקוי הכימיים, שהם מפגע בריאותי וסביבתי. חלק מהכימיקלים הפעילים בחומרי הניקוי חשודים כמסרטנים, שלא לדבר על כאב הראש והתחושה הרעה שהם עלולים לגרום למי שנושם את אדיהם.
במדינה שבה כמעט כל טיפה שזורמת במורד הצנרת הביתית עוברת טיהור ומופנית להשקיה, השימוש בדטרגנטים עתירי מלחים חוזר אלינו כמו בומרנג. החומרים האלה - שמכוני טיהור השפכים מתקשים להתמודד איתם - מגיעים בחזרה אל האדמה, ממליחים את הגידולים, פוגעים בפוריות הקרקעות החקלאיות ומחלחלים בחזרה אל מי התהום שאנחנו אמורים לשתות. מישהו אמר חלם?
ערב פסח תשס"ט הגיע הזמן שעם ישראל יעבור לשימוש בחומרי ניקוי אקולוגיים, שעשויים מחומרים טבעיים ומתפרקים מאליהם בחזרה, או לפחות יאמץ שימוש חסכני ככל האפשר בחומרי הניקוי הנפוצים (בדרך כלל אפשר להסתפק בחצי מהכמות המומלצת על ידי היצרן).
משרדי הבריאות והגנת הסביבה היו צריכים להנחות ברוח זו את הציבור, האוצר היה צריך לתמרץ את המעבר לחומרים לא מזיקים מתוך ידיעה שבטווח הארוך מדובר בחיסכון גדול. אבל לנו אין זמן להתעסק בזוטות כאלה. עוד שלושה ימים ליל הסדר, מוכרחים להלבין את האסלה.
נא להמתין לטעינת התגובות
