עשרת האדריכלים הטובים בישראל
גם בימי משבר כלכלי ידיהם עמוסות בפרויקטים, בתיק העבודות שלהם תמצאו בתים של עשירי הארץ ומשרדים של כל מי שמחשיב את עצמו כבעל טעם טוב. ברשימה הזאת לא תמצאו טרנדים חולפים, אלא את מי שאחראים לאסתטיקה החזותית של המרחב הישראלי. עשרת האדריכלים שמספיק להזכיר כדי לקבל גושפנקה על מודעות, עדכניות ועומק הכיס שלכם
על כל פנים, מנתון אחד אי אפשר להתעלם: הרשימה קצרה מלהכיל את התהלוכה הנכבדת של האדריכלים המובילים בסצינה המקומית. התמודדנו עם עשרות שמות ומשרדים בעלי מוניטין, לצד כישרונות צעירים בתחילת דרכם שעדיין לא עברו את אחוז החסימה. אבל מאחר שהיינו חייבים להיצמד למספר, הצלחנו באמצעות מחקר, סקר נרחב ושקלול של מדרגים להביא בפניכם את העשירייה. ריכזנו סקרים ענפיים ומדרגים, שוחחנו עם עשרות אנשי מקצוע, משרדים מובילים, חברות למידע עסקי, פיגורות בולטות בתחום הנדל"ן, בתי עיצוב מובילים, עולם המיתוג ויחסי הציבור וגם עם קהילת האדריכלים עצמה. תתחדשו.
אדריכלית בולטת ומוערכת, אשת אקדמיה וזוכת פרס ישראל לאדריכלות. כרמי-מלמד היא בתו של האדריכל דב כרמי ואחותו של האדריכל רם כרמי. מעבר לגנום המשפח ?תי, כרמי-מלמד היא בעלת רקורד מקצועי, סגנון עשיר וביטוי אדריכלי שמתייחסים לנוף המקומי.
את דרכה בעולם האדריכלות החלה ב-A.A הלונדוני , האקדמיה הבריטית לאד?ריכלות, ואת הניסיון שרכשה במשרדו של אביה ליוותה בלימודי אדריכלות ו-B.A בט?כניון. בשנים 1966-1985 התגוררה עם משפחתה בארצות הברית, שם עבדה והשתלמה אצל האדריכלים מאייר וג'ורגולה, והחלה גם את דרכה באקדמיה בהוראה וכמרצה באוניברסיטאות יוקרתיות כמו פנסילבניה, MIT, ייל , ברקלי וטוליין.
עם חזרתה ארצה פתחה את המשרד, ובאותה שנה גם חברה לאחיה לשם הגשת
כיום עבודתה מתרכזת בתכנון ובבנייה של מבני ציבור ומוסדות חינוך אקדמיים, אך לא פוסחת על הדיאלוג האינטימי שבבנייה הפרטית. גדולתה של כרמי-מלמד ביצירת שפה אדריכלית-ישראלית שלוקחת את החומרים המקומיים הדלים, לכאורה, ומשמשת אמצעי בנייה עשיר שנמצא מעבר לכל סגנון.
תיק עבודות: בית הספר למינהל עסקים בקמפוס האוניברסיטה הפתוחה ברעננה, המכון הישראלי לדמוקרטיה בירושלים, בתי הספר לרפואה, למדעי החיים ולמקצועות הרפואה באוניברסיטת בן גוריון בנגב, בית הספר לממשל במרכז הבין-תחומי בהרצליה, בית אבי חי בירושלים, מפעלי טבע ברמת חובב, מכון שכטר ללימודי יהדות בירושלים.
צרו קשר: קפלן 17, תל אביב, טל': 03-6912112
המשרד המאוחד של ארבעת השותפים: עמי מור, יוסי סיון, קובי יסקי ואמיר אנגל - מדורג מאז הקמתו ב-2005 בראש מדרג האדריכלים בארץ, ונחשב למשרד הגדול בישראל, עם 124 עובדים. הוא מתמחה במגורי יוקרה, משרדים ותכנון ערים, מסחר בכלל וקניונים בפרט, ונחשב גם למשרד בינלאומי מוביל במזרח אירופה. נתוני המדרג מוכיחים שגודל לפעמים כן קובע, בעיקר כשניגשים למכרזים בענף. איך שלא תסתכלו על זה, הטייקון האדריכלי הזה השאיר את חותמו על הנוף האורבאני של תל אביב ושם על המפה הישראלית את תופעת המגדלים, דוגמת מגדלי האייקון Yoo שבין דרך נמיר לדרך ההלכה בתל אביב.
תיק עבודות: מגדלי צמרת, פרויקט פרישמן?דיזנגוף, איינשטיין על הים, מגד ?לי עזריאלי (על בסיס תכנון של אלי עטיה), בניין IBM, מגדל אלקו, אביב בצמרת, מגדל האופרה, בית אלרוב (משרדים), משרדי הנהלת בנק הפועלים בתל אביב.
צרו קשר: בן גוריון 1, בני ברק, טל': 03-6158000
המשרד נוסד בשנת 86 ' על ידי בני הזוג איתן קימל ומיכל קימל-אשכולות, בוגרי הפקולטה לאדריכלות ותכנון ערים בטכניון. כעשר שנים מאוחר יותר הצטרפה אליהם הצלע השלישית, אילן כרמי (שותף), שהחל דרכו כסטודנט שכיר במשרד, אשר מונה צוות של 13 אדריכלים. בהמשך צירפו למשרד בנווה צדק את האדריכל עמית-שחף זית.
הם אחראים לסביבת המגורים ששינתה את פניה, עם עשרות בתים, מרכז קהילתי ופרס רוקח אחד. והם לא רק בונים, אלא גם מניפים את המנשר החברתי והסביבתי לשימור המרקם השכונתי של תל אביב הקטנה. "האם אתם רוצים שתל אביב תהפוך למגדלים?", הם שאלו בתערוכה הפרובוקטיבית "תל אביב הייטס", בה יזמו פרויקט ארכיטקטוני בדיוני שימחיש את התוצאה של המפגש האבסורדי בין בנייה בקנה מידה קינג-קונגי לבנייה ברקמה העירונית הנמוכה של העיר. קימל אשכולות הם לפני הכול תל אביבים, אשר מנצלים את כלי האדריכלות כדי להניף את דגל המחאה כנגד קו הרקיע המשתנה של העיר ותופעת המגדלים, אשר פוגעת לטענתם ברקמה העירונית, בחיי העיר ובשכונות הוותיקות.
תיק עבודות: מרכז דוידסון ירושלים, בניין הפקולטה למדעי הרוח ומרכז דילר באוניברסיטת בן גוריון, בית הלוחם בבאר שבע (בהקמה), מכללת סמינר הקיבוצים תל אביב (בתכנון), בנייני מגורים בשכונת נווה צדק.
צרו קשר: שלוש 27, תל אביב, טל': 03-5176059
פיצו קדם נולד בשכונת תל ברוך כיצחק. כינוי החיבה "פיצו" ("כרוב קטן" בדיאלקט של דרום צרפת) מלווה אותו מאז האומנת הצרפתייה שגידלה אותו בילדותו. את השכלתו רכש מעבר לים עם דיפלומה Part 2 RIBA, והוא בוגר ה-A.A הלונדוני ממנו הגיחו טייקונים כמו רם קולהאס וזאהה חדיד, שגם בחנה אותו והעניקה לו את הדיפלומה היוקרתית ב-99'.
כעבור עשור נחשב קדם להצלחה גדולה, מוערך בזכות נאמנותו לאמת האדריכלית שלו ומציע שירותי "אדריכלות בוטיק", כהגדרתו, בסטודיו אינטימי בן חמישה עובדים בסך הכול. קדם בונה בעיקר בתים פרטיים ודירות יוקרה, ולא מכבר אמר כי הוא "בונה מעט ואיכותי, ולא חייב לקחת כל עבודה".
תיק עבודות: אפל סטור קניון רמת אביב, תכנון מלון בוטיק בשדרות רוטשילד בתל אביב, דירות בפרויקט היוקרה אנטוקולסקי בתל אביב, טריפלקסים בקומות 45, 44, ו- 46 בבניין W-Tower, דירה במגדל רוטשילד 1.
צרו קשר: מזא"ה 39, תל אביב, 03-6204493
אורלי שרם הוא שם ששווה להתפאר בו במסיבות לאלפיון, כיוון שהיא נהייתה לשם דבר באדריכלות ההוט קוטור של הסצינה המקומית. היא בוגרת ה-A.A, ואת דרכה המקצועית התחילה אצל האדריכלים עדה ורם כרמי ו"יער אדריכלים". מאז שנות ה-80 היא עומדת בראש משרד עצמאי ופורה בתל אביב, שעוסק בעיקר בתכנון בתים פרטיים, משרדים, תכנון פנים לאולמות אירועים, חנויות ודירות, ומזוהה עם הסגנון הכפרי והשימוש בחומרים מקומיים. הפריצה הגדולה של שרם הגיעה כשנתבקשה לתכנן ולעצב בתחילת שנות ה-90 את ביתו של פרופ' גור בקיסריה, ושמה עלה לכותרות בעקבות סערת הווילה בכפר שמריהו שנשכרה לעצב עבור אהוד ברק. למרות רשימת הלקוחות האקסקלוסיבית, שכוללת בין היתר את רוני דואק, יונתן קולבר ודניאל שטיינמץ, היא עצמה ממעטת להתראיין ומתרחקת מאור הזרקורים.
תיק עבודות: מקאן אריקסון ובאומן בר ריבנאי (משרדים), מגדל שדרות רוטשילד 1 (עיצוב פנים ציבורי), פקטורי 54, פוקס , רשת שוקי זיקרי, בית דואק ברשפון.
צרו קשר: נמל תל אביב 36, תל אביב. טל': 03-5461364
יונתן מונג'ק הוא אדריכל מוערך ומבוקש בתכנון ועיצוב בתים פרטיים, בוגר בצלאל באדריכלות ועיצוב. אחרי שהתנסה והתמחה בעיצוב פנים במשרד בלומנפלד-פינצ'וק ועם האדריכל אבנר ישר, החליט מתוך אידיאולוגיה להקים סטודיו עצמאי שיתמקד בארכיטקטורה ולא בביזנס. מאז שנות ה-80 הוא עובד בסטודיו מתוך ביתו, ואם תרצו להעביר לו תוכנית תצטרכו להפעיל את הפקס, כי יונתן אינו מאמין במחשב וזה גם קסמו. כיום עוסק המשרד בעיקר בייעוץ לחברות גדולות ובתכנון בתים פרטיים בארץ ובחו"ל.
מונג'ק הוא אדריכל של אנשים ומאהב עם נשמה של אדריכל - לפני שהוא נוגע בצורה, הוא חושב קודם כול על האדם. הוא עובד מהנשמה אל העיפרון והנייר, חתום אישית על כל סקיצה ופרויקט, ומתכנן אדריכלות כפרית שמחברת בין "הום" ו"האוס". אל המותג הזה מצטרפת גם אשתו, אירית, שמנהלת את המשרד ואחראית על עיצוב הפנים בפרויקטים.
מונג'ק אמנם מזוהה עם אדריכלות טוסקנית, אך הוא עצמו מתרחק מהגדרות. "אני מאמין שאני בונה בתים ישראליים המתחשבים בצורה קיצונית בשמש הישראלית המדברית ובבוהק, ומצד שני בצורך התרבותי שלנו להיות מאוחדים עם המרחב והגינה, שהיא המשך טבעי של הבית", הוא אומר. "הסגנון שלי הוא שילוב של הכול: אני בונה לגופו של עניין, כפוף לשטח ולמקום, והתפקיד שלי הוא לתרגם את דרישות הלקוח לאדריכלות. אי לכך אפשר לומר שאני פיוז'ניסט מוצהר ויוצר אדריכלות-קליינט".
תיק עבודות: כמי שמתכנן בעיקר בתים פרטיים, רוב הלקוחות של מונג'ק חסויים. בימים אלה הוא אחראי על ייעוץ ו"בניית סיפור" של שכונה בבודפשט (בעבודה) ועל פרויקטים פרטיים בארצות הברית וברמת השרון.
צרו קשר: שניר 24, רמת השרון. טל': 03-5408352
משרד פלסנר אדריכלים חתום על רשימת פרויקטים מגוונת ורחבה בארץ ובעולם, החל ממגורי יוקרה, דרך מבני ציבור ומלונות וכלה בתכנון ערים חדשות ופארקים. מאחורי המותג עומד המייסד והאדריכל הדני אולריק פלסנר, בוגר בית הספר לאדריכלות האקדמיה הדנית המלכותית. בשנות ה-70 עבד אולריק בשותפות עם ג'פרי באווה בסרי לנקה, ובשנות ה-80 היה אחראי על תכנון ופיתוח עירוני באזור. על תרומתו זו זכה בשנה שעברה בפרס מפעל חיים וחבר של כבוד של אגודת האדריכלים המקומית. בהמשך עמד בראש צוות התכנון בלונדון של Arup Associates, עד לעלייתו ארצה בשנת 72', אז פנה להקמת משרד אדריכלים עצמאי בירושלים.
בשנים הבאות שימש אולריק האדריכל הראשי של עיריית ירושלים, ובשנות ה-90 עבר המשרד מתיחת פנים שכללה את העתקתו לתל אביב והצטרפות דור שותפים צעיר. כיום מתמחה המשרד של אולריק, דניאלה ומיה פלסנר, רותי פקר, ונדב סלמון בבנייה פרטית ומבני ציבור. התפיסה ההומאנית שמלווה אותם היא של "בניינים שנועדו לבני אדם". האדריכלות של פלסנר קרובה לאדמה ומשתלבת בסביבתה ובנוף המקומי. היא מדברת בשפה ידידותית, מציעה צורניות בקנה מידה אנושי, מכבדת את הסביבה, את הבנייה ירוקה ואת החומרים הטבעיים.
תיק עבודות: גן הפעמון וגן בלומפילד בירושלים, אולם הספורט במלחה, בית גבריאל שלחוף הכנרת, מרכז דניאל לחתירה באוסישקין תל אביב, בית הפגודה לאדריכלות ושימור בשיתוף משרד פוטמן בפריז, מלון דלתון (בתכנון), בית הספר האמריקאי הבינלאומי.
צרו קשר: פרוג 33, תל אביב. טל': 03-5224022
כיום מונה המשרד 28 עובדים, ועל השולחן מונחים נכון לעכשיו כ-150 פרויקטים חיים, עם רשימת לקוחות שכוללת את גינדי, אשדר, ברגרואין, אקרופוליס, ישראל לוי, בנייני העיר הלבנה, קרן פייר, ב.יאיר ואפריקה ישראל. בר אוריין מזוהים בעיקר כאדריכלי שימור, אף שהם עצמם מעדיפים את הטייטל "אדריכלים תל אביבים", ולמרות זאת אי אפשר להתעלם מהישגיהם בשילוב בין חדש לישן ובתרומתם לשימור המרקם ההיסטורי של העיר תל אביב. מספיק לפסוע בשדרת רוטשילד וברחובות בלפור, בן יהודה ואחר העם כדי להבחין במהפך שעובר הרחוב מאזור מזוהם ומוזנח לשדרה יוקרתית וסביבת מגורים איכותית.
תיק עבודות: מגדל המגורים G בתל אביב, פרויקט אנטוקולסקי, מבני מגורים ומשרדים במתחם חסן עראפה בתל אביב.
צרו קשר: בלפור 44, תל אביב. טל': 074-7884400
הזוג ברכה וד"ר מיכאל חיוטין הם בוגרי הפקולטה לאדריכלות של הטכניון. עוד בשנת 78' הקימו את משרד האדריכלים המשותף שלהם, שאחראי על תכנונם של מבני ציבור מהחשובים בארץ ולחלק בלתי נפרד מהנוף האורבאני בישראל. עיקר הפרויקטים של המשרד הם פועל יוצא של זכייה בתחרויות פומביות ומצומצמות, ובהן אות העיצוב, אנשי השנה, פרס אגודת האדריכלים ופעמיים בפרס רכטר לאדריכלות. האדריכלים חיוטין מוערכים גם בזכות היותם אנשי אקדמיה ותרומתם למחקר האדריכלות בימי בית ראשון ושני. הקשר שלהם אל שורשי היהדות והארץ ישראליות מהווה חלק בלתי נפרד מזהותם כאדריכלים, ושפתם האדריכלית מהווה סינתזה של מקום, זמן וחלל, כמו אינטרפרטציה אישית בהשראת זרמים שונים באדריכלות מודרנית. ברכה ומיכאל יוצרים אדריכלות הומאנית שמעמידה במרכז את המבקר. המבנים שלהם לוקחים אותו למסע דינמי ולחוויה מתמשכת של צורניות, פונקציונליות ומשחקים של חומר, צבע ואור. הפאזל החווייתי מתבסס על ההתנתקות מהפיגורטיביות אל עבר המופשט, דרך מסע אל הרוח שהיא מהות החומר וקומפוזיציה הרמונית שמתמזגת בנוף המקומי.
תיק עבודות: מוזיאון הנגב בבאר שבע, בית המשפט בירושלים, תיאטרון גבעתיים, אוניברסיטת תל אביב, בניין הסנאט באוניברסיטת בן גוריון בנגב.
צרו קשר: טיבר 12, גבעתיים , טל': 03-7320064
ברשימה הזו השם אילן פיבקו הוא קונצנזוס. הוא שהפך את האדריכלות למותג לייף סטייל יוקרתי, והוא שהביא את שם האדריכל שמאחורי הפרויקט לקדמת הבמה הציבורית.
תיק עבודות: מגדל הגן (מגדל פיבקו), שימור בית עגנון בנווה צדק, שכונת חתני פרס נובל בראשון לציון, מועדון ה-VOX, מרינה טאוורס בהרצליה פיתוח (עיצוב פנים), מגדלי אלרוב (אקירוב) - עיצוב פנים של הדירה לדוגמה ולובי הפרויקט, מתחם הקאנטרי בגלילות, מתחם העוגן ביפו, פארק המדע בבאר שבע.
צרו קשר: המגדלור 13, יפו . טל': 03-6812027
רוצים לספר לנו על האדריכלים הכי טובים שלכם? שלחו מייל
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של מעריב
נא להמתין לטעינת התגובות
