 |
|
|
|
|
זה תלוי רק בכם |
|
|
|
|
|
בעקבות התגובות הרבות בציבור על קריאתם לשים סוף לשחיתות, אמנון דנקנר ודן מרגלית קוראים להתאחד ולטהר את הנגע. אתם חלק מהבעיה אבל בידכם גם נמצא הפתרון. מגיע לנו הרבה יותר
18/5/2005 |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
אנחנו שני עיתונאים ותיקים שעברו כבר הרבה. ביחד יש לנו שבעים וארבע שנים של עיתונות, אבל שום דבר ממה שעברנו והכרנו לא הכין אותנו לגל האדיר של התגובות שעורר המאמר שלנו מאתמול.
אנחנו לא לוקחים את זה אישית ולא חושבים שיש בנו משהו מיוחד שעורר את ההד העצום הזה. איננו עוטים צניעות מזויפת, אלא פשוט יודעים כי התגובה הציבורית המהממת באה כיוון שבסך הכל היינו פה לציבור ענק, כואב, מתבייש, המום ונושך שפתיים מול החיים הציבוריים והפוליטיים שלנו שהפכו למדמנה. "מעריב" איננו מפלגה ואנחנו איננו פוליטיקאים וגם לא נהיה. אבל אנחנו מרגישים כי מרגע שהפכנו לפה לציבור הגדול הזה, אנחנו חייבים להמשיך ולגייס את העיתון שלנו למאבק הזה נגד השחיתות, הכיעור, ההתבהמות וחוסר הבושה של ההנהגה הפוליטית.
לא רק את העיתון שלנו. המאבק הזה, החשוב מאין כמותו, אינו שייך לנו ואין אנו שואפים לשום בלעדיות עליו. להפך - אנחנו קוראים לכל כלי התקשורת האחרים במדינה, גם ל"ידיעות אחרונות" שפרסם כמה תחקירים חשובים, גם ל"הארץ" שלוחם בשחיתות על פי דרכו, גם לתחנות הטלוויזיה והרדיו, להיות שותפים לעניין הזה. הוא חשוב יותר מכל מלחמות העיתונים, מכל התחרויות בין הערוצים ומכל שאיפות הרייטינג. כי הוא בנפשנו וכי הגיעו מים עד נפש.
אנחנו קוראים גם לכל אלה משרי הממשלה שצלצלו אלינו לשבח את המאבק לא להסתפק בדיבורים פרטיים, אלא לקום ולעשות מעשה. לקום ולהקיא מתוכם את אלה מהם שהם נצלנים, נהנתנים על חשבון הציבור ונוקטים בשיטות של מאפיה. אנחנו קוראים גם לכל הפקידים הבכירים שדיברו איתנו בהזדהות נרגשת ליישר את קומתם, לעמוד מול הממונים עליהם באומץ לב ועם חוט שדרה מברזל ולהגיד, לא עוד. לא עוד נניח לכם לנצל את המנגנון הממשלתי ואת כספי הציבור לענייניכם האישיים והמפלגתיים.
אנחנו קוראים לכל עובד מדינה ועובד ציבור היודע על מעשי שחיתות ומעשי כיעור לא לפחד כלל ולמסור את המידע עליהם לעיתונות. לא חשוב לאיזה עיתון. העיקר שהדברים יובאו לידיעת הציבור. העיקר שאור השמש, המחטא הטוב ביותר, ישזוף את הנעשה באפלה, במחשכי השחיתות ובמרתפי האגואיזם הנצלני והחמדנות שאינה יודעת שובע.
אבל בעיקר אנחנו מבקשים להפנות את דברינו היום אל הציבור הגדול שהגיב בפרץ כה מרשים של הבעת כאב ובושה וסלידה וחרון אין אונים מתרבות השלטון בישראל. אתם, אחים יקרים, שמאליים וימניים, חילונים, דתיים וחרדים, עשירים ועניים, אתם הבעיה ואתם גם הפתרון.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
אתם הבעיה ואתם הפתרון
|
|
 |
|
|
אתם הבעיה משום שאתם שותקים. משום שאתם אינכם מתנערים. משום שאתם חורקים שן וממשיכים בחייכם בלי לנקוף אצבע, אינכם מתארגנים, אינכם מפגינים. חלקכם בורחים אל התחושה הפסיבית והצינית של כולם מושחתים, ככה זה ואין מה לעשות.
אתם הפתרון, משום שההד העצום שהמאמר שלנו מאתמול עורר מעיד על כך שאתם חושבים, שאתם ערים ושאתם באמת רוצים לעשות משהו. אתם כוח אדיר שיכול לטאטא בתנופות גדולות את המושחתים, הנצלנים, הנהנתנים, הבהמיים, הוולגרים, עזי המצח וחסרי הבושה. אתם יכולים לגרום להם לחוש רגש חדש - בושה ופחד. אתם יודעים בדיוק למי אנחנו מתכוונים. הציפו אותם במכתבים, במיילים, בפקסים ובטלפונים. הם חיים על חשבונכם ואתם זכאים להעביר להם בדיוק את מה שאתם חושבים עליהם. כתבו גם לכלי התקשורת שעושים קופה מפיאורן של כל הבהמות הגסות והוולגריות והודיעו להם כי תפסיקו לצרוך את המוצרים שחושבים שאתם ציבור טיפש שמעניינת אותו רק רכילות מטומטמת וסיפורי יחצנות על הסלבים המעין-פוליטיים התורנים. תצביעו במינויים על העיתונים, בסגירת הארנק שלכם מול הקיוסק ובאצבעות המזפזפות על השלט רחוק. זה יעיל וזה יעזור.
אבל - וזה הכי רציני והכי קשה, אבל הכי יעיל, תחשבו על מה שקורה במקומות שונים בעולם שבהם תחושת הגועל וההתקוממות הביאה את הציבור להתארגן, להפגין, לשרוק במשרוקיות, להניף כרזות ולהרעיד את מוסדי השלטון הרקוב. יש כל מיני שיטות להעביר עד לב השלטון את התחושות הנכונות, ואנחנו עוד נפרט בעתיד הקרוב וננסה לעזור. תארו לעצמכם מה יקרה אם רבבות מפגינים לא אלימים יקיפו כינוס של מרכז מושחת של מפלגה אחת או ועידה של מפלגה אחרת שטופסי החברות בה מזויפים. שוו בנפשכם איך ירגישו הנצלנים והמושחתים ועושי מעשי הכיעור חסרי הבושה אם בכל מקום פומבי שבו יופיעו יתקבלו בצפצוף ציבורי ארוך במשרוקיות.
יש לנו מדינה נהדרת ועם נפלא. אנחנו עם של יזמים, יוצרים, מחדשים ואנשים חרוצים. לא לחינם אנחנו זוכים להערצה עולמית על מקומנו בהיי-טק, בתעשיית התרופות, בבנקאות, בספרות ובמדע. בעוד אנחנו עסוקים במלחמה שאינה נגמרת הצלחנו לבנות ולהתפתח. אבל השיטה הפוליטית דופקת אותנו, מתסכלת אותנו, מוציאה מאיתנו את האוויר, מביישת אותנו עד עמקי נפשותינו. מגיע לנו יותר. הרבה יותר. יותר נקי, יותר מסור, יותר אחראי ויותר מוסרי. מגיע לנו להפסיק להתבייש במנהיגים שלנו ולהפסיק לתעב אותם בלית ברירה.
זה תלוי בכם, בכולכם. אתם כועסים, הביעו את הכעס, אתם מתביישים, הביעו את הבושה, אתם נפגעים מהצחנה והלכלוך - נקו אותם. אנחנו נתגייס ואנחנו נעזור, אבל אתם תעשו. הכל בידיכם. אפשר לעשות ואי אפשר להמשיך לסבול בשקט.
אם תרצו - תצליחו. הכל בידיכם.
| | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
| | | | אמנון דנקנר הוא עורך "מעריב" משנת 2002, סופר, בעל טור ופובליציסט. דן מרגלית הוא בעל טור ב"מעריב", לשעבר חבר הנהלת "הארץ". מנחה תכניות הטלוויזיה "פוליטיקה" ו"ערב חדש" | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
