ראשי > חדשות > מיוחד > זה תלוי בנו

זיהום בדי-אן-איי הפוליטי משה פרל מסביר איך שחיתות של פעיל מרכז אחד משכפלת עצמה ומשפיעה גם על החלטות גורליות 18/5/2005 מרוב שהתאהבנו בחרוז "הון ושלטון", פספסנו את העובדה המצערת שככל שהשנים חולפות יש לנו הרבה יותר בעיה עם השלטון ופחות עם ההון. המחלה הזאת, הגיע הזמן להודות, מסתתרת מתחת לאותו שם, אבל למעשה היא אוכלת בנו בשני וירוסים שונים שלכל אחד מהם עוצמת הרס אחרת לחלוטין. הווירוס הראשון הוא זה שמתקיים ומתפתח בבית הדגירה שבו אילי הון מנצלים את מעמדם כדי לקבל מהשלטונות הטבות כספיות. זה יכול להיות מענקי השקעה, תמיכות, הטבות, זיכיונות, חברות ממשלתיות - לא כל כך משנה. העיקרון הוא שכסף ממשלתי נודד לכיסים פרטיים בחסות החיבור בין עסקים וממשלה. זה מקומם נורא, זה לא צודק, זה לא מוסרי (ולא פעם גם לא חוקי), אבל מדובר כאן בסופו של דבר בכסף. כסף גדול, אבל רק כסף. הווירוס השני עולה הרבה פחות, אבל מזיק בהרבה. הוא לא מתפתח במקום שבו איל ההון משפיע על השלטון כדי לתגמל את עצמו. הפעם בעל האינטרס הכלכלי חודר לשלטון, הופך לחלק מהמערכת השלטונית כדי לעצב אותה באופן שיקדם את האינטרס הכלכלי שלו. זו הסיבה שהליכוד, למשל, הולך והופך ממפלגה למקום עבודה. כל מה שצריך זה להתפקד, לחדור לגופי הבחירה, להגיע למרכז המפלגה ולתרגם את המעמד השלטוני החדש לכסף. במקרה הזה, אגב, זה הרבה פחות כסף ממה שמתרחש בווירוס הראשון. אפשר לקבל את הזיכיון להפעלת תחנות של מפעל הפיס, אפשר לזכות במכרזים לכריית חול, אפשר לקחת הלוואה מהבנק, לקנות בניין דירות ולהשכיר אותן בחוזה ארוך טווח ועתיר תשואה (הרבה מעבר לריבית הבנקאית) למשרד ממשלתי שבו מכהן השר הנכון. יש אלף שיטות ותחבולות, שמשותף להן נזק אדיר אחד - אותו אינטרסנט שחדר למערכת הפוליטית רק כדי לעשות כסף קל, חייב להישאר חלק מהתהליך השלטוני כדי לקיים את עצמו. כך נוצר הזיהום הבסיסי שכל כך מפריע לנו בדי-אן-איי של הפוליטיקה הישראלית. זה שנכנס למפלגה רק כדי להקים אחר כך חברת הובלות ולדאוג שהיא תזכה במכרז להסעת תלמידי ישיבות, חייב לדאוג שהשרים יעוצבו בדמותו ויזרימו לו את מבוקשו. הדי-אן-איי המזוהם מתחיל לשכפל את עצמו במהירות ומשפיע על הכל - מדמותה של הכנסת, דרך השירות הציבורי ועד בית המשפט העליון. מכאן, כמובן, נגזר הכל: מתרבות השלטון ועד ההחלטות על גבולות המדינה. בשלב הזה איש כבר לא זוכר שזה התחיל בשחיתות קטנה ומקומית. בשלב הזה הצחנה עולה על גדותיה ונשאר רק לזעוק - הצילו! שמור במזוודה שלח לחבר הדפסה הוסף תגובה    עבור לפורום כתוב לעורך

העורך הכלכלי של מעריב. הוא מגיש גם את מגזין הרדיו "התוכנית הכלכלית" בגלי צה"ל. לאחרונה יצא לאור ספרו "בעיניים פקוחות" שהפך לרב מכר       בארכיון google.com    שמור במזוודה שלח לחבר הדפסה הוסף תגובה  עבור לפורום כתוב לעורך הליכוד, למשל, הולך והופך ממפלגה למקום עבודה. כל מה שצריך זה להתפקד, לחדור לגופי הבחירה, להגיע למרכז המפלגה ולתרגם את המעמד השלטוני החדש לכסף