 |
|
|
|
|
המרכז יחליט |
|
|
|
|
|
בן כספית מסביר כיצד הפך מרכז הליכוד למנוף לחץ שמכתיב את סדר היום הלאומי של כל המדינה
18/5/2005 |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
בעולם המערבי יש רק מוסד דמוקרטי אחד שהאריך לעצמו את הכהונה בארבע שנים נוספות. בלי בחירות, בלי פריימריס, סתם ככה, כי זה טוב, נכהן לנו יחד עוד ארבע שנים. המוסד הזה הוא מרכז הליכוד.
"נשיא הועידה", השר ישראל כץ, בישר לא מזמן ל-2,800 החברים במכתב רשמי ובגאווה גדולה על "הישגי" הכהונה שלו, שגולת הכותרת שלהם היא ההחלטה השרירותית על הארכת כהונת המרכז עד ינואר 2009.
מה הפלא? "חבר מרכז" בליכוד היה פעם תואר מעורר כבוד של אזרח נאמן, מתנדב, חדור תחושת שליחות ציבורית, מחוייבות ממלכתית. היום? היום זה מקצוע. עם שכר, כיבודים, טובות הנאה, ג'ובים, הנחות והקלות.
עבודה? עבודה אין. לא צריך לעבוד. נעשה כאן עוול ללא מעט חברי מרכז, אלה שעדיין באים כדי להצביע, כדי להשפיע, כדי להאמין שהאידיאולוגיה לא מתה. הבעיה היא שחלק אחר של המרכז, הרוב הרועש, השתלט להם על המפלגה. כמעט כל ערב יוצאת חבורה ארוכה של נידונים, חלכאים וממורמרים, למסע חתחתים ברחבי המדינה. חברי הכנסת ושרי הליכוד מתגלגלים, על חשבון הדלק שלנו, בעיניים טרוטות ולב מתרונן, בין הבריתות לבר המצוות, לחתונות, לחינות, מימונות ומה לא, של כל מי שקשור איכשהו לבן דוד של קרוב משפחה רחוק של חבר מרכז. אם אתה לא שם, אתה לא קיים.
המרכז מהלך אימים על נבחריו לאור היום, בלי בושה, בכוחנות, בשחצנות, בתחושה שהכל מותר. הנה מוטלים לפנינו נכסי המדינה, משאביה, וכל אשר עלינו לעשות זה להושיט ידנו ולקחת. מגיע לנו. כן, רוצים ג'ובים, רוצים אותם עכשיו, כאן והרבה. מרכז הליכוד מאיים על הדמוקרטיה הישראלית. הוא גורם לנו להתגעגע לוועדה המסדרת. את הדברים האלה אומרים חברי כנסת בליכוד. לא יתכן שקבוצת לחץ מצומצמת, בעייתית, אינטרסנטית, תכתיב ותקבע את סדר היום הלאומי של מדינה שלמה.
הכוח לשנות את המצב הזה נמצא בידיים של חברי הכנסת. הם יכולים, בהנפת יד, להחזיר את השפיות, להשיב את הפריימריס ולהחזיר את מרכז הליכוד למקומו הטבעי כבית דיון אידיאולוגי נקי וחף מכיבודים.
אנחנו, כל אחד מאיתנו, צריכים לדרוש מיוסף לפיד, יוסי ביילין, מפלגת העבודה וגם הח"כים האמיצים בליכוד לגבש מיד את הרוב הנדרש להעברת "חוק הפריימריס" ולגאול את המדינה ואותנו מהשעבוד המטורף הזה לגחמותיו של עוזי כהן וחבריו. זה בנפשנו.
| |  | |  | |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
 | |  | | עתונאי, משפטן, ישראלי. בן 43, לשעבר שליח 'מעריב' בניו-יורק, כתב, פרשן ודעתן מדיני-פוליטי-בטחוני. אוחז אשה אחת, ילד אחד וכלב אחד. כתב שלושה ספרים (על אחד מהם מתחרט), כיסה חמישה ראשי ממשלה (מתחרט על כולם) | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
