לא כל הנוצץ זהב: הסיכונים הכרוכים בהקמת חברת סטארט-אפ
אז יש את אלו שמצליחים, ומקבלים את הכל: הכסף, התהילה והכבוד. אבל מה עם אלו שלא? לפני שאתם מתפטרים וקופצים על הרעיון שלכם - כדאי שתהיו מודעים לסיכונים
nrg מעריב בפרויקט המוקדש ליזם שבכם.
חדשות לבקרים אנחנו שומעים בתקשורת על חברות סטארט-אפ שנמכרו במיליוני דולרים. קשה לנו לתפוס איך ברעיון כל כך פשוט טמון סיכוי להרוויח כל כך הרבה כסף, ואותו הקושי מעלה את השאלה הקבועה: "איך אנחנו לא חשבנו על זה קודם? זה הרי כל כך פשוט והגיוני". ציפורים כועסות שזורקות אבנים על ציפורים אחרות, תוכנת ניווט שמראה לכל נהג איך להגיע למעוז חפצו, אתר אינטרנט שמוכר קופונים או מחשב בצורת דף נייר עבה במיוחד - כל אלו הם רק קצה קצהו של קרחון הרעיונות האנושי, וכל אחד מהם הפך את ההוגה לעשיר כקורח.
אז נכון, לרוב אנחנו חושבים על רעיון ובסוף לא מוציאים אותו אל הפועל, כי לא היה לנו זמן/כח/משאבים/אמונה. זה בסדר, אתם בחברה טובה, רוב האנשים נעצרים בשלב הרעיון. אבל אם הצלחתם להמשיך הלאה, ואתם באמת מאמינים שמה שמסתובב לכם בראש שווה מיליונים אתם צריכים לזכור שזמן, כח, משאבים ואמונה הם הכרחיים, אך רחוקים מלהיות מספיקים.
כמו בכל הקמה של עסק חדש, יש צורך בהשקעה ראשונית. זהו שלב ה-Pre-Seed, השלב הראשוני בהקמת העסק בו רק הרעיון קיים. בשלב זה אתם תזדקקו לכסף בכדי לקיים את עצמכם (בהנחה שעזבתם את מקום העבודה הקודם), לשלם לנותני שירותים שיבצעו עבודות כגון עיצוב אתרים ועיצוב גרפי, כתיבת תוכנית עסקית, הכנת גרסת "Demo", כתיבת קוד, והוצאות הכרחיות אחרות. דרך אחת להתמודדות הינה "להביא כסף מהבית".
יש בכך סיכון גדול של אובדן כל החסכונות הקיימים ולא תמיד אפשרות זו בכלל נמצאת על הפרק. אלטרנטיבה אחרת היא לדחות תשלומים לעתיד ואם אפשר על בסיס הצלחה (כלומר, "נשלם רק כאשר נגייס כסף לחברה") אך לא כל נותן שירותים יסכים לכך.
ניתן גם להעניק מניות או אופציות (האפשרות העדיפה מבין השניים) בחברה החדשה שתוקם כך שנותן השירות משתתף עמכם בסיכון ובסיכויי להצלחה עתידית. בכל מקרה, גיוס כספים מגורמי חוץ או קבלת אשראי מהם משמעה חלוקת הסיכון יחד עם אחרים.
יש לציין כי גם במידה ובחרתם לגייס ממשקיעים, יש לשקול מספר פרמטרים לפני
שני הראשונים מתייחסים לחברים ומשפחה. לכל אחד יש מזה או מזה, או את שניהם אם שיחק לו המזל. מדובר באנשים קרובים, אליהם ניתן לפנות להשקעה, אבל רק אם לוקחים בחשבון את הסיכון הרב. במידה והדודה העשירה שלכם לא באמת עשירה מספיק בשביל לעמוד בהפסד ההשקעה – מומלץ למצוא אפיק אחר, כי לא תירצו שבארוחות שישי מסביב לשולחן היא תספר לכולם איך הפסדתם לה את כל הכסף.
קבוצת ה-Fools, כשמם כן הם - אנשים שאין להם מושג ממשי בהשקעה בחברת טכנולוגיה עם סיכון להפסד הכסף, אבל יש להם כסף נזיל והם מחפשים מקום להשקיע בו. הבעיה במקרה זה היא שהקבוצה עברה מעין אבולוציה: מעטים המשקיעים שישימו מבטחם בפרויקט שאינם יודעים עליו מספיק. הדבר הקרוב ביותר לקבוצה זו היא האנג'לים, פיננסיירים ובעלי מקצועות חופשיים עם כיסים עמוקים ואהבה להשקעות. הסיכון במקרה זה הוא הנתח אותו יבקש האנג'ל על השקעתו.
נושא שמירת הזכויות בקניין הרוחני אשר פיתחתם או תפתחו בחברה החדשה והיכולת להגן עליו בצורה אפקטיבית מפני העתקה על ידי מתחרים הינה שיקול מרכזי בעת הקמת חברה אשר מתבססת על פיתוח טכנולוגי חדשני.
על כן מומלץ להקדים ולבדוק את (א) הטכנולוגיות המתחרות הקיימות בשוק בכדי לוודא שאתם לא מפרים קניין רוחני של צדיים שלישיים דבר אשר עלול לחשוף אתכם לתביעות וחבויות כספיות עוד לפני שהרווחתם כסף; (ב) היכולת המשפטית להגן על הפיתוח שלכם בצורה אפקטיבית באמצעות רישום פטנט (לדוגמה, פיתוח תוכנה ואפליקציות לרוב לא יהיו ניתנות להגנה בדרך זו). מומלץ להתייעץ (אפילו במסגרת פגישה בודדת) עם עורך פטנטים או יועץ לקניין רוחני אשר בקיא בתחום פעילותכם. עם זאת, רבות מהחברות אשר קמו בשנים האחרונות הינן חברות אשר לא התבססו על פיתוח טכנולוגי מתוחכם (לרוב חברות אשר פיתחו אתרי אינטרנט שמעניקים שירותים שונים כולל רשתות חברתיות) וממילא לא הניחו שניתן יהיה להגן עליהן באמצעות רישום פטנט.
במקרה זה התרופה הינה הראשוניות, המקוריות, ההובלה ונתח השוק בתחום הרלוונטי. אם תקימו אתר שיציע שירות שלא היה קיים קודם לכן, הגם שלא ניתן להגן על העיסוק הנ"ל באמצעות פטנט, עצם היותכם ראשונים בתחום תעניק לכם הגנה ותהווה חסם לתחרות.
יזם אשר מחליט להקים חברה ולצאת לדרך חדשה ישלם לרוב מחיר אישי ומשפחתי בדרך להצלחה (אם תגיע). מדובר לרוב על עזיבת מקום עבודה והכנסה קיימת, לעיתים שינוי בקריירה וזניחת מקצוע אשר הושקעו בו שנות לימוד וניסיון רבות, מתח נפשי הכרוך באי וודאות וחיזור מתמיד אחר משקיעים.
הגם שמחיר זה קיים בהקמת כל עסק, נראה כי בחברת סטארט-אפ המחיר רב יותר עקב הצורך לעבוד ללא הכנסות במשך תקופת פיתוח ארוכה עד להשלמת פיתוח המוצר (להבדיל מעסק אשר מכניס כספים כבר מהיום הראשון). נראה כי התרופה היחידה לכך היא האמונה בעצמך וברעיון שלך והדבקות במשימה. עם זאת, רצוי להיות קשוב גם לתגובות מסביבך ולהיות מסוגל לקבל החלטות קשות ככל שנדרש (לרבות גם זניחת הרעיון).
כאשר נגיע ליום בו תוקם חברה אשר תעסיק עובדים, תתקשר עם ספקים, תחתום על חוזים ותתנהל מול רשויות המדינה השונות, עלינו לזכור שמוטלת עלינו אחריות לפעול בכל תחומי הפעילות בהתאם להוראות החוק ולהימנע מנטילת סיכונים וחבויות משפטיות שלא לצורך. דוגמה נפוצה היא העסקת עובדים ואי תשלום סכומים ומתן זכויות ע"פ חוק עקב מחסור במשאבים, דבר אשר עלול להוביל לענישה והטלת סנקציות באופן אישי על היזם (כדירקטור ובעל מניות החברה).
גם התאגדות בחברה ע"פ חוק לא תמיד תימנע הטלת אחריות אישית. מישור נוסף בו יש להקפיד על מילוי הוראות חוק, קלה כחמורה, הוא תשלום מיסים לרשויות המדינה. יש לזכור, שמבחינת צדדים שלישים אשר באים במגע עם החברה שהקמתם, אתם מנהלים חברה אשר מנהלת עסקים ומחויבת להתנהל על פי הוראות החוק והנורמות המקובלות.
לסיכום, הקמת חברת סטארט-אפ אינה דבר פשוט, והיא כרוכה בסיכונים שונים. עם זאת, מטרתנו אינה למנוע מכם לצאת לעצמאות אלא להדריך אתכם כיצד לעשות את הדברים נכון כבר מהיום הראשון.
* הכותב הינו שותף במשרד עו"ד שנהב ושות', המתמחה בליווי משפטי של יזמים וחברות טכנולוגיה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם