החקלאות כבר אינה ערך אידיאולוגי
ההדרים נדחקו הצדה, שטח השדות החקלאיים קטן ותושבי ישראל קונים מזון תוצרת חוץ. החדשות הטובות: התוצרת החקלאית גדלה ורבע ממנה מיועדת ליצוא. פרופ' אייל קמחי, ראש החוג לכלכלה חקלאית בפקולטה לחקלאות ברחובות מעיד בצער כי החקלאות כבר אינה ערך עליון ותולה תקווה בחקלאות ידידותית לסביבה בלי חממות ובלי יריעות פלסטיק. כדור הארץ, דוח מצב
- כדור הארץ, דוח מצב: פסולת
- כדור הארץ, דוח מצב: שמורות הטבע
- כדור הארץ, דוח מצב: מינים בסכנת הכחדה
- כדור הארץ, דוח מצב: אנרגיה
- כדור הארץ, דוח מצב: דמוגרפיה
בכמה גדל הייצור החקלאי בארץ מאז קום המדינה ובמה שונה הרכב הגידולים היום לעומת העבר?
קמחי: "ידוע שהשטחים החקלאיים בארץ הצטמצמו בגלל הפיתוח והבנייה, ושהרבה חקלאים פנו לערוצי פרנסה אחרים, אבל עובדה היא שמאז קום המדינה גדלה התוצרת החקלאית בערך פי 20. בפחות שטח, עם הרבה פחות מים ופחות עובדים, מצליחים היום לגדל יותר הודות לטכנולוגיות חדשניות, והמגמה הזאת צפויה להימשך גם בעתיד. עם זאת, השתנה הרכב הגידולים החקלאיים. ההדרים נדחקו הצדה, בעיקר לטובת הירקות, ענף חקלאי שהחל לנסוק כבר בתחילת שנות השבעים. הצרכנים החלו לדרוש ירקות לאורך כל השנה ולא רק בעונה, ומכיוון שיש לאנשים יותר כסף, הם גם מוכנים לשלם. כשנכנסו זנים חדשים של ירקות שמגוונים את סל המזונות, הביקוש עלה עוד יותר".
יש ענפי חקלאות נוספים שהתרחבו?
"גם ענף המוצרים מן החי, כמו חלב, ביצים ובשר, גדל אבל בצורה מתונה בלבד ובהתאם לגידול באוכלוסייה. תצרוכת הבשר גדלה בשיעור רב קצת יותר מהאחרים, בשל העלייה ברמת החיים. אם פעם אכלו בשר פעם–פעמיים בשבוע, היום אוכלים בשר מדי יום ביומו".
איזה שיעור מהייצור החקלאי שלנו נועד ליצוא?
"כרבע מהתוצרת מיועד ליצוא, אבל קשה לערוך את התחשיב, כי יש גם יצוא עקיף של מוצרים מעובדים שמכילים מרכיב של חקלאות. גידולי הערבה הם המנוע של הצמיחה החקלאית כיום. שם קורים הדברים המעניינים".
מהו גודל מרכיב היבוא בתצרוכת המזון המקומית?
"בחישוב גס, 15–20 אחוזים מהמזון בארץ מתבססים על יבוא, אם כי קשה לחשב במדויק. גם מה שמייצרים בארץ, כמו חלב או בשר, מבוסס על מזון מיובא לבעלי החיים. תהליך המעבר מצריכת תוצרת הארץ בלבד לנהייה אחר מזון מיובא היה הדרגתי. מאז, העלייה ברמת החיים הביאה לגידול בביקוש למגוון מזונות, שחלק מהם לא מיוצרים בארץ או שאינם באיכות הדרושה. גם העלייה מרוסיה יצרה ביקוש לדברי מזון שלא הכרנו בארץ. הטכנולוגיה שינתה גם היא את דפוסי היבוא, והוא גדל ככל שהתפתחה טכנולוגיית אחסון ונוצרו זנים עמידים בעלי חיי מדף ארוכים. נוסף לכך, התפתחה מגמה של צריכת מזון מעובד שיש בו יותר מרכיבים מיובאים".
יש נתונים על הבדלי צריכה של מזון מיובא או מקומי על פי קבוצות סוציו–דמוגרפיות?
"ההבדלים נובעים מהמצב הכלכלי של הצרכן. העשירון העליון מסתמך יותר על מרכיבים מיובאים. זה מתבטא בעיקר בתחום של חלב ומוצריו, לדוגמה גבינות מיובאות".
האם ניתן להשוות בין מפת הצריכה בארץ לזו של מדינות מפותחות אחרות?
"הצרכן הישראלי מתקרב בטעמיו לצרכני מדינות המערב, גם בשל האפשרויות הכלכליות וגם בשל חיקוי מודלים של תצרוכת מאמצעי התקשורת. קמפיינים של העדפת כחול–לבן עבדו בשעתו, כשחשיבותה של החקלאות הייתה רבה למשק הישראלי, ולחקלאים היה לובי פוליטי חזק. היום אי אפשר לפנות אל הצרכנים בססמאות פטריוטיות".
האם העלייה בגידולים האורגניים היא משמעותית, והאם התוצרת מיועדת בעיקרה ליצוא או לשוק המקומי?
"עד היום הצליחה ישראל להיכנס לשוק האורגני, בעיקר האירופי, יותר ממדינות אחרות. שיעור הגידול בשטחי הגידולים האורגניים הוא משמעותי, אבל במספרים מוחלטים הוא עדיין קטן. מתוך סך כל השטחים החקלאיים בישראל ב–2004, פחות משני אחוזים
אתה צופה שהחקלאות תמשיך להיות ערך חשוב בישראל, למרות מצוקת השטח והמים?
"בתור ערך חינוכי או אידיאולוגי החקלאות כבר איננה קיימת בחברה הישראלית. התשובה תלויה בעד כמה החקלאות תיתפש כמשהו שתורם יותר מתוצר בלבד, למשל העדפת שטחים פתוחים ירוקים ואוויר נקי על פני שטחי בור או בנייה לא חוקית. החקלאות הממוסחרת נכנסת לתוך חממות, אך יריעות פלסטיק אינן נוף אהוד. יש גם בעיה של דשנים וזיהום של מי תהום, אבל אם נלך לכיוון של חקלאות ידידותית לסביבה - ההשפעות השליליות יפחתו".
להזמנת הגיליון המיוחד של נשיונל ג'יאוגרפיק "כדור הארץ-דוח מצב" התקשרו 03-7642122
נא להמתין לטעינת התגובות
