החלב הזה הוא שלך: ההיבט החברתי של הנקה
גם היום נאלצות אמהות לבחור בין הנקה ממושכת (יותר משלושה חודשים) לבין קריירה מצליחה, והפמיניזם הפוסט מודרניסטי כבר לא קורא לשרוף חזיות הנקה.
"בהתחלה זה היה די קל", מספרת ענת (השם המלא שמור במערכת), "עד שבני היה בן חצי שנה הייתה לי לגיטימציה מלאה בחברה לשאוב חלב אם, לצאת מוקדם על מנת להיניק וכדומה. אבל ככל שנקפו החודשים הרגשתי שמצופה ממני להפסיק להיניק".
ומה עשית?
"מצד אחד עדיין לא הרגשתי שאני מוכנה לוותר על ההנקה, אך מצד שני, בתקופה כזו של מיתון ופיטורים פחדתי שהיותי אם מיניקה ישפיע על מעמדי בחברה, ולכן אני מסתירה מיתר העובדים בחברה ומהמנהלים שלי את העובדה שאני ממשיכה להיניק.
"אני מיניקה בבוקר, בערב ובלילה, ולמזלי יצרתי לי סטוקים של חלב שאוב לתקופות שאני בחו"ל, ואם יש לי נסיעה ארוכה - בני מצטרף אלי בלווית אמי. הייתי שמחה אם לוחמות לזכויות האשה היו גם נלחמות על הזכות שלי להיניק לאורך זמן מבלי שאצטרך לבחור בין הנקה לקריירה".
אי אפשר לדבר על הנקה ומקומה בחברה מבלי להתייחס לסוגיה הפמיניסטית. האם תופעת ההנקה וההמלצות להיניק למשך זמן ארוך מעבר לחופשת הלידה, לא הרחיקו נשים ממעגל העבודה ופגעו בשוויון הכלכלי בין גברים לנשים, או שאולי הבחירה להיניק לאורך זמן מייצגת את החופש שיש כיום לנשים להחליט להישאר בבית? האם במקום לשרוף חזיות התחלנו ללבוש חזיות הנקה?
פרופ' דליה מור, פסיכולוגית חברתית מהמסלול האקדמי של המכללה למנהל וחוקרת מגדר וחברה, טוענת כי ההנקה אכן פגעה במעמד האשה. לדבריה, אשה מיניקה המחויבת לשעות הנקה ו/או לשאיבת חלב, היא אשה המוגבלת מבחינת היכולת לתפקד בשוק העבודה. יתרה מכך, אשה שמיניקה עד גיל שנה למעשה משדרת למעסיקים שלה שהתינוק שלה חשוב לה יותר מהעבודה, ושהיא לא תהסס לעזוב את העבודה לטובת הילד. לדידה של דליה מור, גישה כזו הינה גול עצמי לנשים.
"לעומת הפמיניזם הפוסט מודרניסטי, שטוען שלאשה יש פונקציות ביולוגיות שונות מאשר לגברים, שיש להן מקום לא פחות חשוב בחיי האשה, קרי - הגשמת הפן האמהי חשובה לא פחות מהגשמת הקריירה", אומרת מור, "אני מאמינה גדולה בעצמאות של נשים ללא תלות בבני זוג. כדי להגיע לעצמאות שכזו, צריך עצמאות כלכלית המושגת דרך התבססות בעבודה, וזו תגיע רק אם המעסיק יראה שכוונות העובדת רציניות, ואשה שמתעקשת על הנקה מושכת, שמיניקה או שואבת חלב אם בזמן העבודה, משדרת לו בדיוק את ההפך ומחזקת אצלו את הסטריאוטיפים לגבי נשים".
אז מה אמורות לעשות נשים שרוצות גם להיניק וגם לעשות קריירה?
פרופ' מור: "הן צריכות להחליט מה יותר משמעותי להן - הנקה לאורך זמן או קריירה. אני, אישית, לא מאמינה שהנקה לאורך זמן כל כך חיונית, לדעתי שלושת החודשים הראשונים מספיקים בהחלט. תראי את הדורות שגדלו ללא הנקה. אני לא רואה שהם יצאו פחות טוב מדורות שינקו, גם באספקטים פסיכולוגיים וגם באספקטים בריאותיים.
"למעשה אני סבורה שהתנועה למען ההנקה היא סוג של קונספירציה של הממסד הגברי והאידיאולוגיה
הפטריארכלית להשאיר את הנשים בבית ולמנוע מהן את החזרה לשוק העבודה הרווי. לא בכדי התנועה למען ההנקה תפסה תאוצה בשנות ה-80, כשבארה"ב עלה לשלטון משטר רייגן השמרני, שהשתמש בהנקה כאמצעי המגביל עצמאות כלכלית של נשים.
"מצד שני,
הולנד, בהן יש חופשת לידה ארוכה מאוד, נשים ממשיכות להיניק עד גיל שנתיים מבלי שמופעל עליהן לחץ כלכלי או חברתי. גם זה סוג של פמיניזם, המאפשר לאשה להיות אחראית לגופה ולבחור להיניק מבלי לשלם מחיר כלכלי.
"ואפשר גם", מפתיעה מור, "להתייחס להנקה כעוד סוג של פמיניזם, ולראות בה קונספירציה של נשים נגד הגברים. כל עוד אשה מיניקה, הגבר כמעט ולא יכול לעזור לה עם התינוק, והוא הופך לכמעט מיותר במשולש של אם-אב-ילד. היום, כשגברים יותר נגישים לבית ולילדים, המלחמה של נשים על ההנקה הפכה למשמעותית כי הנשים רוצות לשמר דרכה משהו שהוא רק שלהן".
הילה אברג'יל, אם לשלושה מקדימה, מכירה את הקונפליקט, אבל בסופו של דבר בחרה בהנקה. כשהיה בנה הבכור, יונתן (כיום בן תשע), בן ארבעה חודשים, היא חזרה לעבודתה כמתכנתת בחברת היי-טק גדולה. מכיוון שיונתן ניזון מהנקה מלאה, היא נאלצה לשאוב חלב אם בזמן העבודה, בתנאים לא תנאים.
"לא היו שם תנאים לאמהות מיניקות, הייתי מסתגרת בשירותים קטנים ושואבת ואז ממהרת להביא את הבקבוק השאוב למטפלת. כך עשיתי יום-יום במשך חודשיים, עד שכבר לא הצלחתי יותר לשאוב והתחלתי לשלב לו תמ"ל במשך שעות היום. למרבה המזל יונתן כבר היה בן חצי שנה והתחיל לאכול פירות. בבוקר ובלילה הוא המשיך לינוק עד גיל תשעה חודשים, אז הפסיק מיוזמתו".
גם את בנה השני, יאיר (כיום בן שבע), המשיכה להיניק לאחר שחזרה לעבודה כשהיה בן חמישה חודשים. הפעם היא כבר ויתרה על השאיבה כי ידעה מניסיון שזה מתיש. גם יאיר הפסיק לינוק מיוזמתו בגיל תשעה חודשים.
כשהיה יאיר בן שנתיים, התפטרה הילה מעבודתה והפכה לאם במשרה כמעט מלאה. היא למדה הוראת מחשבים והתחילה לעבוד כמנחה באוניברסיטה הפתוחה ועוזרת הוראה באוניברסיטת תל-אביב. לפני שנה ושמונה חודשים נולד בנה השלישי ינון, שיונק עד עצם היום הזה.
יכול להיות שהחזרה לעבודה היא זו שסיימה לך בשעתו את ההנקה מוקדם מהצפוי?
"מאוד ייתכן, והעובדה שלא נאלצתי לחזור לעבודה ולשאוב כמו במקרים הקודמים, אלא יכולתי להמשיך ולהיניק את ינון, היא זו שגרמה לכך שהוא יונק עד היום".
מצד שני, אולי ההנקה הממושכת של ינון היא זו שמונעת ממך לפתח קריירה תובענית כיום?
"אני לא חושבת שרק הבחירה להמשיך ולהיניק מונעת ממני לפתח קריירה תובענית, אלא זו יותר הבחירה שלי להיות כמה שיותר זמן עם הילדים בבית. הבחירה המושכלת הזו, סוג של פוסט פמיניזם, גרמה לי לבחור בקריירת הוראה, שאידיאלית לתפיסת האמהות שבה אני מאמינה. ההנקה לטווח ארוך היא חלק מאותה גישה אמהית ומשתלבת עם עוד רעיונות טבעיים שאני מאמינה בהם ומיישמת אותם".
השינויים החברתיים שניתן לראות ביחס להנקה הוא בנושא של הנקה בפומבי - בתחילת חזרתה של
ההנקה לחיי האמהות היה מצופה מנשים להיניק בחדרי חדרים. החברה, בעיקר זו הגברית, הייתה נבוכה מגילוי שד בפומבי, דבר שגרם לנשים מיניקות להיות כבולות לבתיהן בחודשים הראשונים לאחר הלידה.
הארכת משך ההנקה הרצוי, כמו גם התבססותה בחברה, גרמה לתופעת ההנקה בפומבי להיות שכיחה ולהשתרש בחברה. כיום כמעט ולא ירימו גבה אם אשה תחלוץ שד בבית קפה, בגינה ציבורית או בחנות, להפך - ההנקה הפכה לבון טון חברתי, וסלבריטיז מתגאות בה. למשל, אנג'לינה ג'ולי, שהצטלמה לשער מגזין נחשב כשהיא מיניקה את התאומים שלה. במקביל, המודעות לאמהות מיניקות שרוצות להיניק במקביל לחזרה לשגרה גדלה, וכיום מרכזי קניות רבים, המעוניינים בקהל האמהות, התקינו חדרי הנקה מיוחדים כדי לאפשר לאמהות להיניק בזמן שהן עורכות קניות. על המדפים תמצאו גם מוצרים רבים (סינר הנקה, חולצות הנקה וכדומה) המאפשרים הנקה בפומבי ללא חשיפה.
למרות הנאמר לעיל, ישנם עדיין לא מעט דיווחים על נשים שהתבקשו להפסיק להיניק במקומות ציבוריים כגון חנות, שדה תעופה, מסעדה וכדומה. לאחרונה נוצרה מהומה רבתי לאחר שהרשת החברתית פייסבוק ביקשה להסיר תמונות של נשים מיניקות מהאתר שלה. בנוסף, אם הסביבה מגלה סובלנות כלפי הנקה בציבור של תינוקות בני חודשים אחדים, הרי שהנקה בפומבי של תינוקות מעל גיל שנה עדיין גורמת לתגובות השתאות וביקורת נוקבת.
נא להמתין לטעינת התגובות
המגזין מלווה, תומך, מייעץ ומחזיק את ידה של המשפחה הצעירה, מתוך הכרת האתגרים וההתמודדויות שניצבים בפני ההורה הישראלי. להזמנת גיליון היכרות מתנה ללא התחייבות, חייגו 03-7642122 . 
