איזה לילה: איך מטפלים בהפרעות שינה של ילדים?
הפעוט מתעורר פעמים רבות בלילה ומתקשה להירדם? יתכן שהוא סובל מהפסקות נשימה או מבעיה פיזיולוגית אחרת שמקשה עליו לישון. מתברר שכיום ניתן לטפל בקלות יחסית בהפרעות שינה של תינוקות וילדים, בתנאי שמאבחנים אותן בזמן. מי ביקש לישון כמו תינוק ולא קיבל?
"ישנת טוב חמודי?" אנו נוהגים לשאול את ילדנו הזעיר מרגע שהוא פוקח את עיניו הקטנות, אבל אנחנו הרי לא ממש מצפים לתשובה עניינית ומדויקת. עוד לא נולד הילד שיקום בבוקר ויגיד "ישנתי ממש גרוע", "אני מת מעייפות", "לא עצמתי עין כל הלילה" ואמירות אחרות מעולם המבוגרים. "ילדים לא יודעים לדווח על עייפות או על שינה טרופה", מאשר ד"ר ירון דגן, מנהל המכונים לרפואת שינה בבית חולים "אסותא". "העייפות מתבטאת אצלם בהתנהגות ובאופן התפקוד", הוא מסביר.
רוב בעיות השינה של תינוקת וילדים (יקיצות מרובות וקושי להירדם בלי עזרת ההורים) קשורות אומנם בתהליכי התפתחות והתנהגות שמושפעים מתפקוד ההורים, אבל מתברר שלא הכל באשמתנו. יש ילדים לא מעטים אשר אינם ישנים טוב בגלל סיבות רפואיות-פיזיולוגיות שניתנות לטיפול, וחשוב מאוד להכיר בהן ואותן.
הפסקות נשימה במהלך השינה
עד גיל ארבע: ההפרעה השכיחה ביותר בקרב תינוקות רכים ופעוטות עד גיל ארבע מכונה "הפסקת נשימה חסימתית בשינה", המוגדרת ככזו כאשר מתרחשות מעל חמש הפסקות נשימה במשך שעה", אומר ד"ר נרי כץ, רופא ילדים ומנהל יחידת הילדים במכונים לשינה בבית חולים אסותא. "בניגוד להפרעת נשימה מרכזית, שהיא נדירה ומופיעה אצל פגים ותינוקות מאוד קטנים בין היתר בשל אי הבשלת מערכת הנשימה שבה המוח לא מעביר גירוי לסרעפת שתתכווץ, בהפסקת נשימה חסימתית - הילד מנסה להכניס אוויר פנימה אבל החסימה האנטומית אינה מאפשרת זאת. החסימה יכולה לנבוע משקדים מוגדלים, פוליפים או מבנה לסת נסוג שבגללו כל המעברים מוצרים".
מגיל ארבע: מתברר שלא
"עייפות נגררת ושינה לא תקינה (שעליהן כאמור ילדים לא יודעים לדווח) באים לידי ביטוי בהפרעות למידה ובשתי צורות התנהגות קיצוניות: ADD - ילדים עם הפרעת קשב וריכוז שמנמנמים בזמן השיעור ומתקשים לקלוט מה אומרים להם, ו-ADHD - ילדים היפראקטיביים שלא יכולים לשבת במקום אחד ונמצאים כל הזמן בתנועה כדי לשמור על ערנות ושכתוצאה מחוסר השינה הם גם עצבניים. בתווך מצויות כל טווח הפרעות הקשב והריכוז ברמה כזו או אחרת שבאות לידי ביטוי בלמידה.
"מחקרים רבים שנעשו בארץ ובעולם הראו באופן ברור שילדים שאובחנו אצלם הפרעות קשב וריכוז ועברו ניתוח להסרת שקדים/פוליפים - לאחר שאובחנה תסמונת הפרעות נשימה בשינה - נפטרו מכל בעיות הקשב והריכוז למיניהן. זה המקום לבקש מההורים לא למהר לגשת לאבחונים ואף לתת ריטלין לפני שנבדקה האפשרות הזו".
איך מאבחנים:
ד"ר כץ ממליץ לכל הורה לשבת באקראי ליד תינוקו ולראות איך הוא נושם. אם הוא מפסיק לנשום לעשר שניות לפחות ואז מחדש את הנשימה, או אם הוא מחרחר בשינה, נוחר קצת, נושם בכבדות או מתעורר מסיבה לא ברורה - ייתכן מאוד שהוא סובל מהפסקת נשימה חסימתית. בגיל שנתיים-שלוש הילד ייראה גם יותר ישנוני או יפגין עצבנות יתר.
"במקרים קשים יותר של הפסקות נשימה תיתכן אף פגיעה בגדילה והדיבור יהיה לא תקין, ובילדים שסובלים מפוליפים (ומכונים נאזאליים כי הם מסתובבים עם פה פעור בכל שעות היום ומריירים) יכולה להיות גם ירידה בשמיעה בשל הצטברות נוזלים באוזניים", אומר ד"ר כץ.
סיבוכי התופעה אינם מסתכמים רק עצבנות ובישנוניות יתר, מסביר ד"ר כץ, אלא בעיקר בחשש מיתר לחץ דם ריאתי, שפירושו עיבוי של שרירי הלב וחשש להפרעות קצב בגיל מבוגר יותר, לכן חשוב לטפל בתופעה, אבל הכי חשוב להישאר רגועים. "ראשית, חשוב להבין שהתינוק/פעוט לא עלול להיחנק כי הגוף דואג לחדש את הנשימה. שנית, יש לפנות לרופא הילדים או לרופא אף-אוזן-גרון ילדים. יש רופאים שכשיראו תינוק נאזאלי יגידו שלא צריך לעשות כלום כי הילד יגדל והחלל ייפתח, ואכן, זהו המהלך הטבעי של פוליפים - הם בדרך כלל נעלמים לבד עד גיל שבע. אחרים יאמרו שכשם שמבוגר נושם מהאף, גם תינוק צריך לעשות זאת וישלחו אתכם מיד לניתוח להסרת השקדים/פוליפים.
בדיקת שינה: "אני ממליץ לבקש הפניה לבדיקת שינה הכלולה בסל הבריאות. מדובר בבדיקה לא טראומטית ולא פולשנית שמתקיימת במכון שינה במשך לילה שלם (או שלוש-ארבע שעות מינימום), שבמהלכו הילד ישן במיטה כשאחד מהוריו איתו", אומר ד"ר כץ. "החדרים, אגב, מאוד נעימים ומעוצבים, כמו גם אביזרי הבדיקה שכוללים מדבקות, חגורה, צינורית שיושבת סמוך לנחיריים ואלקטרודות המודבקות לראש לשם בדיקת קצב הלב, רווי החמצן בדם, הנשימה וזרימת האוויר וגם תפקוד הסרעפת וגלי המוח.
"אם לאחר בדיקת השינה מאובחנות לפחות חמש הפסקות נשימה בשעה - הטיפול המומלץ הוא אכן ניתוח להסרת השקדים/פוליפים. אבל אם מתגלות פחות הפסקות נשימה - קיימת מחלוקת רפואית לגבי המשך הטיפול. יש מי שגם במצבים אלה מפנה לניתוח ויש שמעדיפים טיפול תרופתי".
מתן תרופות: ד"ר דיוויד גוזאל, רופא אמריקאי מוביל בתחום הפרעות השינה, פיתח שיטת טיפול תרופתית המשלבת שתי תרופות - הראשונה סינגולר, שהנה תרופה אנטי דלקתית הניתנת כטיפול מונע באסתמה, והשניה סטרואידים לאף, מסביר ד"ר כץ. "שילוב של שתי התרופות הללו במשך ארבעה חודשים הראה צמצום ניכר של הפוליפים, ובחלק מהמקרים אפילו היעלמות מוחלטת. לדעתי, שווה לתת צ'אנס לטיפול התרופתי, בוודאי כשהילד לא סימפטומטי כלומר לא עייף/עצבני במשך היום, לא מרייר, מתפתח יפה והבדיקות הפיזיולוגיות שלו (כמו רמת רווי חמצן בדם) תקינות.
"גם במקרים בהם מדובר בבעיה של שקדים מוגדלים יש מקום לשיקול דעת. אם קיימות יותר מחמש הפסקות נשימה בשעה, צריך להוציא אותם. אבל אם מתרחשות רק שתיים עד שלוש הפסקות בשעה, השקדים רק מוגדלים וכל יתר הבדיקות תקינות - אפשר להמתין ולעקוב. במקרים רבים, כשהילד גדל, החלל נפתח משום שהשקדים נשארים באותו גודל".
כשאנחנו היינו ילדים קראו להם חולי ירח. היום מדובר בילדים שסובלים מתופעה פאראסומנית - והם די רבים מתברר, בעיקר בקרב פעוטות עד גיל ארבע. אלו ילדים אשר מבצעים פעולות אוטומטיות בזמן השינה ומתוך שינה, כגון הליכה, חריקת שיניים (כשיש כבר שיניים), דיבור או צעקות, ואף סובלים מביעותי לילה, שבניגוד לסיוטי לילה מהם הילד מתעורר, "כי היה לי חלום רע" ובבוקר גם זוכר אותו - במקרה של ביעותי לילה הילד נראה אומנם מבוהל, אבל הוא לא מתעורר ולא זוכר דבר בבוקר. "עדיין לא ברורה הסיבה לתופעות אלו, אבל אנחנו יודעים שהן מתרחשות בשלב השינה העמוקה ושמשהו במנגנון ההערה (זה שמעיר אותנו למשל כששלפוחית השתן מלאה) לא פועל. לכן הם לא מתעוררים ולא זוכרים בבוקר דבר, מסביר ד"ר כץ.
הטיפול: חשוב מאוד לא להעיר אותם, פוסק ד"ר כץ. "גם אם הילד צורח בקולי קולות ועיניו פקוחות לרווחה - דעו שהוא ישן ולא סובל. סובבו/הנחו אותו חזרה למיטה ותנו לו להמשיך לישון. אם מדובר בילד שהולך מתוך שינה, נקטו פעולות הגנתיות, כמו הסרת מכשולים מהרצפה, הוצאת המפתח מדלת הכניסה (כי הם יודעים לעשות גם פעולות מורכבות), חסימת מדרגות וכו'. ומעל לכל, הקפידו שלילד לא יהיו חסכי שינה, כי אז גובר הסיכוי שהתופעה תתרחש שוב כפי שקורה גם במחלות חום. מעבר לכך, אין צורך בטיפול וגם לא בבדיקת שינה. ב-98% מהמקרים, התופעות הללו חולפות עם הגיל".
הפרעת שינה נוספת שניתן לאתר כבר בגיל חמש ואילך היא הפרעה בתזמון השינה או בשעון הביולוגי.
מכירים את הילדים שמרדימים את הוריהם לפני שהם עצמם הולכים לישון? את אלה שכדי להוציא אותם בבוקר מהמיטה צריך להביא מנוף? אלו ילדים שנולדו עם שעון ביולוגי שונה מזה של סביבתם, ברוב המקרים שעון ביולוגי דחוי, מסביר ד"ר דגן: "הם ילדים שלא רעבים בבוקר אבל בערב ובלילה הם יכולים לטרוף את המקרר. בבוקר הם לא מרוכזים אבל בערב הם ממוקדים להפליא, וכשבודקים את טמפרטורת הגוף שלהם מגלים שהפרשות של חומרים שונים בגוף אינן מתרחשות בבוקר אלא כמה שעות מאוחר יותר. במילים אחרות, הכל דחוי אצלם ומכיוון שזו תופעה תורשתית, בדרך כלל נגלה שמישהו מההורים גם הוא טיפוס כזה.
"חשוב מאוד לאבחן את התופעה כי לילדים האלה יש אין ספור תקלות עם הסביבה. תמיד כועסים עליהם, חושבים שהם מפונקים ולא מחונכים ומדביקים להם הפרעות קשב, ריכוז והעדר מוטיבציה. וכל כך למה? כי את המבחנים עושים להם בבוקר, כשיום העבודה מתחיל, אבל אם היו עושים להם את המבחנים בערב, כשהמוח שלהם מתפקד בשיאו, הם כנראה היו מגיעים להישגים טובים יותר. מלבד העובדה שילדים אלה נדרשים לתפקד בשעות שהמוח שלהם לא מתפקד בשיאו הם גם צוברים חסכי שינה כי הם לא מצליחים להירדם יותר מוקדם אבל מעירים אותם לגן ולבית ספר בשעה קבועה ומוקדמת בדרך כלל.
"אפשר לומר שזו הפרעה מפוספספת, שהורה יכול לאתר בקלות. אם הורה מבחין שלילד שלו יש קושי אמיתי לקום בבוקר גם בתקופה של חופש, כשיש לו מוטיבציה לקום כי מצפה לו פעילות שהוא אוהב - סימן שהבעיה אמיתית", אומר ד"ר דגן.
אבחון: מומלץ לפנות למכון שינה, שבו רופא שינה יודע ברוב המקרים לעשות את האבחנה על סמך שאלות בלבד. במקרים מסוימים נותנים לילד מכשיר דמוי שעון בשם "אקטיגרף", שאותו הוא צריך לענוד במשך שבוע בתנאים חופשיים, כלומר לא בזמן בית ספר אלא בחופש, כדי שהוא יוכל ללכת לישון ולקום כשבא לו. השעון הזה נותן את התמונה האמיתית של השעון הביולוגי של הילד.
טיפול: "מלבד העובדה שילד מאובחן יחוש הקלה רגשית כי הסובבים יגלו הבנה להתנהגותו", מסביר ד"ר דגן, הוא יקבל מלטונין - חומר שקיים אצל כולנו, מופרש רק בחושך ומארגן את השעון הביולוגי. אצל מי שסובל משעון ביולוגי דחוי הוא מופרש מאוחר מדי, לכן אנחנו נותנים אותו לילדים (על פי מרשם רופא) כל ערב, שעתיים לפני שעת השינה הרצויה, בצורת כדור/קפסולה או סירופ. כתוצאה מכך, הילד נרדם מוקדם יותר ומתעורר טוב יותר בבוקר. לאחר כחצי שנה מפסיקים ובודקים מה קורה. ברוב המקרים הילד מסגל לעצמו שעון ביולוגי רגיל. במיעוט מהמקרים, כשהשינוי המצופה אינו מתרחש - ממשיכים בטיפול של המלטונין פרק זמן נוסף. חשוב לומר שיש הרבה עבודות בארץ ובעולם המוכיחות את יעילות המלטונין - וחשוב אף יותר לציין שאין לו כל תופעות לוואי.
נא להמתין לטעינת התגובות
המגזין מלווה, תומך, מייעץ ומחזיק את ידה של המשפחה הצעירה, מתוך הכרת האתגרים וההתמודדויות שניצבים בפני ההורה הישראלי. להזמנת גיליון היכרות מתנה ללא התחייבות, חייגו 03-7642122 . 
