לפרק ולהרכיב את הזמן
גלריה Talin’s מארחת תערוכת שעונים בעיצוב בוגרים מהמחלקה לצורפות ואופנה בבצלאל. חבל על הזמן אוצר: איתי נוי

תערוכת שעונים בוגרי בצלאל צילום: יחסי ציבור
שעונים הם אובייקטים למדידת זמן, וסדרת השעונים שמציגים הסטודנטים מהמחלקה לצורפות ואופנה ב"בצלאל" מפרקים ומרכיבים מחדש את האובייקט הנקרא "שעון", וכן מעלים שאלות על אופן מדידת הזמן והצגתו.
את העבודות הללו מארחת גלריה Talin’s בתל אביב, בתערוכה בעלת השם "חבל על הזמן" (נעילה ב-15 בינואר 2010). "אחד הספרים הגדולים של כל הזמנים הוא יצירת המופת של פרוסט 'בעקבות הזמן האבוד'", אומר אוצר התערוכה. "במכתבו של פרוסט לחברו ביבסקו הוא מנסה להבהיר את כוונתו בכתיבה: 'יש גיאומטריה מישורית ויש גם גיאומטריה בחלל. ובכן, לדידי הרומן אינו רק פסיכולוגיה מישורית אלא פסיכולוגיה בחלל ובזמן. את המהות הבלתי נראית הזו של הזמן, אותה השתדלתי לבודד אך לשם כך נחוץ היה שהחוויה תוכל להמשיך, אני מקווה שבסוף ספרי יבינו מה רציתי לעשות ...'".
"דומה שהיום לא רבים האנשים אשר יש להם את הזמן לקרוא את הטקסט של פרוסט, בעידן בו נמדד הזמן בעשיריות שנייה, במהירות גלישה, מתקיימות הוויות רבות של זמן, מודדי זמן, חוויות זמן. העיסוק בפירוק המושג הקריא ובבנייה של שעונים לכדי אובייקטים אישיים מדגיש, בדומה לעיסוק של פרוסט בזמן, את ההיבטים הלשוניים, הפילוסופים והמדעיים של החומר המופשט הזה שפירושו הוא בעצם שינוי מתמיד, תנועה מתמדת".

תערוכת שעונים בוגרי בצלאל צילום: יחסי ציבור
לדבריו, תעשיית השעונים בישראל מצויה עדיין בחיתוליה. סודות תורת הכנת שעונים שמורים וחתומים בעיקר בשוויץ, גרמניה וצרפת. ספרות מנחה ומידע גלוי דלים וקשים להשגה. למעשה, קורס השעונים במחלקה לצורפות ואופנה באקדמיה לאמנות ועיצוב "בצלאל" יתקיים זו השנה החמישית. הדרך בה הקורס מתנהל מתבססת על גישה מחקרית חומרית, חשיבה קונספטואלית, מקוריות וסקרנות. ממש בדומה לפרוסט, אלו הם אובייקטים בעקבות הזמן האבוד.
"בוגרי קורסי השעונים אספו בכשרון ובעמל רב רעיון ומחשבה על זמן וצירפו במו ידיהם חומר לחומר לכדי שעון – אובייקט זמן. השעונים בעלי פנים סובייקטיביים המעודדים ומאזכרים רעיונות כשחרור מול חסימה, זוגיות וזמן זוגי, מחזוריות מול ליניאריות קווית, זמן אישי, נצחיות והתחדשות".

תערוכת שעונים בוגרי בצלאל צילום: יחסי ציבור
מירב אוסטר יצרה מחלקי שעונים שנפרסו לשרשרת שעון חדש, כאשר כריכת השרשרת על פרק היד מגדירה מחדש את השעון
איה שיין יצרה סדרת שעונים המתייחסים אל נושא המיחזור, כך שפקקי בקבוק בירה ושתייה קלה משמשים בית חדש למנגנון מסורתי
דיוויד בורץ קורא לשעון שיצר "קח את הזמן למצוא את הזמן". בתוך השעון מתגלגלות שתי כדוריות וכדי לקרוא את
השעה יש לייצב את השעון עד ששתי הכדוריות עוצרות על מחוגי מגנט המוסתרים תחת לוח השעון
טל סביר סרגה צמד שעונים המביעים את החיבור שבין גבר לאישה בשעת חתונתם
בשעון של קרן פרץ חרוטים קווים, ותנועת המחוגים יוצרת השלמת קווים אנכיים לאותיות עבריות. אוסף האותיות יוצר את המשפט "זכר ונקבה ברא אותם ויקרא את שמם אדם"
לילך אלויה מציעה קריאה אחרת של השעה - מחוגים דמויי ריסים, כאילו נחתו במקרה על לוח השעון, מציירים את השעה לפי תבנית מופשטת ולא מוכרת
ניר צ'חנובסקי מתעסק בכבלי הזמן והתלות שלנו בו, ויצר שעון בהשראת אזיקים
השעון של אפרת דויטש גורם לנו "לחפש את הזמן", להיות בהווה ולהאריך את הרגע
ניקיטה מחניקוב בדק את הישן מול החדש ויצר סימביוזה בין שעון כיס מסורתי לבין השעון הדיגיטלי
רומן פלד הופך את השעון מאובייקט שטוח וחד-צדדי לאובייקט תלת-ממדי, כפסל הדורש התבוננות של 360 מעלות
איה בנטור יצרה שעון שכולו שקוף, כאשר על לוח השעון "צומח" דשא מזהב. התבוננות בתנועת המחוגים מעל מרבד הזהב מדגישה את הצמיחה וההשתנות המתמדת של הזמן