במלוא הדרה
לא קל להיות בחורה סטנדאפיסטית בעולם של גברים, אבל עכשיו, כשהיא מצטרפת לנבחרת "צחוק מעבודה" המשובחת, הדר לוי מתכוננת לתת בראש. בראיון ל"מעריב לנוער" היא מספרת על תחילת הדרך ועל הפאנץ' שסלל את דרכה לתעשייה: "לא תאמינו מה קרה לי, נולדתי בבית שאן"
מתי היתה ההופעה הראשונה שלך מול קהל?
"בכיתה ז' בהצגת פורים. גילמתי את כיפה אדומה, ותוך כדי ההצגה סיפרתי בדיחה, הכי עלובה שיש, משהו בסגנון של 'יש לי פיפי'. הקהל פשוט נקרע מצחוק. לא הבנתי מה היה מצחיק, אמנם פיפי זה מנצח, אבל לא חשבתי שעד כדי כך. זה היה ציון דרך עבורי כיוון שלא נחשבתי לילדה מצחיקה". כן, תתפלאו, הדר טוענת שלא נחשבה לליצנית הכיתה. “היה לי חוש הומור, אבל לא הייתי אחת שמשגעת אנשים".
לקראת סיום לימודי המשחק שלה העלו הדר וחברה מופע חיקויים, ואז עלה להן הרעיון להופיע יחד. זה קרה ב“צוותא“, השעה היתה שתיים בלילה (“משום מה ההופעות האלה תמיד מתקיימות בשתיים בלילה, מאוד לא נוח") והדר עלתה להופיע עם חברתה. “מישהו אמר לי 'הרוכסן שלך פתוח', ואמרתי לו 'יואו, תודה', ואז גיליתי שהרוכסן שלי לא באמת פתוח. לדעתי זה היה המקרה הראשון שבו הקהל ירד על הסטנדאפיסט ולא להפך".
זה בטח היה טראומטי בהופעה ראשונה.
“היה בזה משהו טראומטי, אבל גם חיובי ומספק, כי 'וואו, עשיתי את זה', לטוב ולרע. אני חייבת לציין שלא חרשתי יותר מדי מועדונים, ואז הגיעה ההצעה מ'האקדמיה לצחוק'".
"האקדמיה לצחוק "היתה למעשה תוכנית הריאליטי הראשונה אחרי "כוכב נולד". "זה היה סוג של ‘האח הגדול' משולב עם 'כוכב נולד' ותוכנית בישול, היה בזה הכל מהכל". באודישן לאקדמיה התבקשה הדר להכין קטע שנפתח במילים "לא תאמינו מה קרה לי". היא בחרה ללכת על "לא תאמינו מה קרה לי, נולדתי בבית שאן ,“"ומשם זה זרם“, לדבריה.
מתי החלטת לבחור בסטנד אפ כמקצוע?
“לא החלטתי. זו גם לא הקלישאה של 'לא בחרתי את זה, זה בחר אותי', פשוט העניינים זרמו". בתחילת הקריירה שלה הופיעה הדר בהצגות ילדים רבות ואפילו בהצגות פרינג') "חתכתי בצל בפסטיבל עכו שלוש שעות, כל מיני דברים ממש יפים"), ועבדה במשך ארבע שנים בכל מיני עבודות, כמו ניקיון בתים, מזכירות והדרכת טיולים, אבל מה שהקנה לה פרסום הוא ההשתתפות בתוכנית "‘האקדמיה לצחוק", שסללה את דרכה לתעשיית הבידור. “בעצם הבנתי שיש לי כלי ואמרתי 'טוב, ננסה בדיחות', ומאז אני מספרת בדיחות".
אילו תכונות את חושבת שתורמות לך כסטנדאפיסטית, בנוסף להיותך מצחיקה כמובן?
"אני גמישה מאוד, וזה חשוב כי תמיד יש מדרגות בבמות... חוץ מזה אני תמיד מביטה מהצד על כל סיטואציה. זה דבר רע מאוד וטוב מאוד במקצוע הזה".
מהי ההשראה שלך לבדיחות?
"יש לי הרבה חברים סטנדאפיסטים שמשגעים אותי. הם לא מדברים איתי, אלא רק מנסים עליי פאנצ'ים בכל רגע וזה מעייף. אני לא כזאת. את ההשראה שלי אני מקבלת בעיקר מרביצה על הספה ומצפייה בטלוויזיה. לא להאמין כמה השראה אפשר לקבל משם".
הדר כותבת לעצמה כמעט את כל הבדיחות, ולמרות שבתהליך הכתיבה שלה תמיד מעורב כותב מקצועי, את הבדיחות היא ממציאה.
מה עושים כשהקהל "יבש"? זה קרה לך פעם?
"זה לא נעים, אבל יש לי תכונה כזאת של אמזונה, אני כאילו מתאבדת, מנסה שוב ושוב. זה לא נעים, אבל כנראה למדתי לא לוותר".
לאחרונה הצטרפה הדר לפאנל המוצלח של התוכנית "צחוק מעבודה". הכניסה לתוכנית היתה
את לא מרגישה שאתם מתחרים ביניכם על זמן מסך כיוון שאתם קבוצה גדולה של אנשים מצחיקים?
"דווקא ב'צחוק מעבודה' יש מקום לכולם. אני מקווה שגם לי יהיה המקום שלי".
איך העבודה עם שחר חסון ואורי חזקיה, שהם פופולריים מאוד? אתם חברים מחוץ לסט?
“אורי היה המדריך שלי ב'אקדמיה לצחוק'. הוא חמוד מאוד. ארז שלם היה איתי ב'מהדורה מוגבלת', ועם שחר חסון הייתי ב'מהדורה מוגבלת' והחלפתי אותו בתוכנית של אברי גלעד. בישיבה הראשונה של ‘צחוק מעבודה שחר הסתכל עליי ואמר 'החיים שלנו זה לופ'. נחמד לפגוש את אותם אנשים".
אתם מזמינים זה את זה להופעות?
"האמת שאני רוצה מאוד ששחר יארח אותי בהופעה שלו. לא כדי להופיע, רק לשתות קפה...".
אמנם הנשים מונות 51 אחוז מאוכלוסיית העולם, אבל בתוכניות הקומיות זה לא ממש נראה ככה, גם לא בעולם הסטנד אפ. תחשבו על זה, כמה סטנדאפיסטיות אתם מכירים? בנוסף לכך במרבית תוכניות הבידור יש מעין" תקן" לצלע נשית אחת, מקום השמור לבחורה. דווקא ב“צחוק מעבודה" הגדילו ראש וצירפו את הדר בנוסף לחברת הפאנל הקבועה, ליטל שוורץ.
יש איזושהי תחרות סמויה בינך לבין ליטל מתוקף היותכן הנשים היחידות בתוכנית?
"ממש לא, אני מכירה את ליטל מזמן ומרגש אותי לראות את המסע שהיא עברה, אני מפרגנת לה".
איך ההרגשה להיות אשה במקצוע שבו הרוב השולט הוא גברים?
"הקלישאה שבנות לא מצחיקות לא נכונה בעיניי. צריך לתת לנשים יותר מקום וקרדיט. הרי זה לא סוד שבכל תוכנית יש גברים ו'צלע נשית'. אני לא אוהבת את זה".
למרות שהדר השתדלה לא להתייחס לזה יותר מדי, זה היה בלתי נמנע לא להרגיש את זה ב“מהדורה מוגבלת“, התוכנית המיתולוגית של ערוץ ביפ, שכיאה לתוכניות בערוץ ביפ, אין בה דין ואין דיין, הכל הולך. הדר היתה חברה בפאנל התוכנית לצדם של דודו ארז, שחר חסון, אבי אטינגר ואחרים. “הרגשתי שאני חייבת לשים בצד את כל הנשיות שלי ולתת פייט, אחרת הייתי מסיימת על הקרשים". הדר עשתה חיל במשך ארבע עונות ב“מהדורה מוגבלת". היא היתה זו שכל האש כוונה אליה. לרוב פנו אליה בתור "המכוערת".
"כשהם היו אומרים 'בוא נפנה למכוערת', זה לא שנון, זה ישר לפנים. הבנתי שזה התפקיד שאני צריכה לשחק. אני לא מחשיבה את עצמי למכוערת או ליפה, אבל זה לא היה נעים. בכל זאת ישבתי שם עם קוקסינל ופדופיל, רוב האנשים שם היו די לוזרים... בגדול אני אוהבת לצחוק על עצמי".
ובכל זאת, לא נעלבת ממה שאמרו לך?
"כשאת רוצה להצחיק את צריכה לצפות שלא תהיי הבחורה הכי סקסית או משהו כזה. את הולכת להביך ולחשוף את עצמך ואין מה לעשות, צריך לשלם את המחיר. חוץ מזה אומרים שאדם נעלב ממה שהוא חושב שהוא אמיתי. כנראה היה לי ביטחון עצמי גבוה מספיק כדי לעמוד בזה. אמנם נעלבתי, אבל לא נשברתי. ישבתי שם ואמרתי לעצמי ‘הדר, אם את עוברת את זה את יכולה לעבור הכל. ואז אמרתי 'אל תדברי לעצמך, זה לא נראה טוב...'".
את לא חושבת שהעובדה שאת האשה היחידה דווקא משחקת לטובתך?
“נחמד להיות שונה. זה אמנם יתרון שיש מעט נשים, אבל הייתי שמחה אם היו יותר. אני מכירה המון בנות מצחיקות, אבל כדי להיות מצחיקה ולעבוד בזה את צריכה לשלם מחיר ולהיות פחות נחמדה וסקסית".
המשך הראיון עם הדר לוי בגיליון השבוע של "מעריב לנוער"
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם