בלונדינים נהנים יותר
כן, הייתי באורגיות פרועות. ואני אוהב פוסי. ואני עושה פדיקור־מניקור. ואני אוהב את משה פרץ. ואני לא מתרגש מכל מה שכתבו עליי בעיתונות. ואני מת על אשתי. ויש לי גם טיפ לשמירת התשוקה (רמז: זה קשור לגלידה). קובי פרץ מסכם את השנה הסוערת בחייו וטוען: "99 אחוז ממה שנכתב בתקשורת על פרשת מס הכנסה לא נכון"
הוא אחד הזמרים החזקים בנוף העכשווי. הוא גודש אולמות ואיצטדיונים. הוא מקפיץ את הרייטינג של כל תוכנית טלוויזיה שהוא משתתף בה. והמעריצות מאבדות את עשתונותיהן בהופעותיו, ולפעמים גם את החוטיני האדום שלהן או החזיות, שמושלכים, לדבריו, אל הבמה באקסטזה. “בהופעה בחיפה, במרכז הקונגרסים, מעריצה הורידה את החוטיני וזרקה אותו עליי באמצע הופעה”, הוא מספר. “האמת? זה היה סקסי לאללה, אבל בהופעה אחרת מישהי זרקה עליי חזייה ענקית - בטח אחת עם עטינים של פרה”.

ההצלחה המטאורית אינה מעבירה אותו על דעתו. הוא עדיין ילד של אמא, והפשטות והתום עדיין טבועים בו עמוק, יחד עם האמונה והמסורת כמובן. הוא מזמין לו תפוגזר, לא לפני שהוא מתעקש להזמין את אותו משקה כתום ועשיר בוויטמינים גם לכל הסובבים בבית הקפה. “אני שומר על הבריאות”, הוא אומר, “חזרתי להתאמן עכשיו אחרי הרבה זמן, אחרת יסחבו אותי במריצה”.
הבלונד המסנוור שלו חוגג עשור עכשיו, והוא הולם את דמותו המוקפדת, האפופה ניחוח בושם מעודן. הוא לבוש בקפידה שאינה טיפוסית לנוף המקומי ולחום הכבד. על צווארו תלויה שרשרת כסף הנושאת בגאווה שני תליונים: מגן דוד כסוף וחמסה זהובה שבמרכזה “חי”. “את השרשרת קיבלתי מאמא שלי ואני לא מוריד אותה אף פעם, כי לא חסרות עיניים רעות”, הוא מסביר, “אני מוריד אותה רק כשאני טובל במקווה מדי פעם, אצל האר”י הקדוש בצפת. את הטבעת קיבלתי מחבר שהיה יד ימינו של הרב כדורי. התחלתי ללכת איתה אחרי הבלגן שהיה לי עם מס הכנסה. היא שומרת עליי - יש עליה אותיות וצפנים קבליים”.
אתה מרגיש שעושים לך עין הרע? שיש רדיפה מכוונת אחרי זמרים כמוך?
“יש סטיגמה על זמרים מזרחיים בכל מקום, וככה גם על כל בכיר שמועמד למשרה ציבורית. לואי ה־14 אמר שאם יש לך עשרה מועמדים לתפקיד ואתה בוחר אחד, יש לך תשעה אויבים וכפוי טובה אחד. זה לאו דווקא אנשים מתעשיית המוזיקה. בכל מקום אנשים רוצים לאכול זה את זה ושמים רגל למי שמתקדם. אנשים פותחים עיניים על הג’יפ שאני נוסע בו ואומרים שאני גר בדירת פאר, כאילו שאני גר על צוק בארסוף בבית של 12 מיליון דולר. אני לא חייב לאף אחד דין וחשבון. הדירה והאוטו שלי יכולים להיות גם של עובד מדינה. יש פה צרות עין והכפשות שזה לא ייאמן. אחרי תשעה באב היינו צריכים ללמוד להימנע משנאת החינם שהביאה לחורבן הבית, אבל היום אני לא אתפלא אם נביא את עצמנו שוב לאסון חברתי כזה. נהיה פה איכס”.
האמת היא שקובי פרץ בכלל חולם לגור בבית במושב, עם פרות מסביב וכו’. בעצם זה הפלאן בי של הבחור הכריזמטי הזה, שנולד לפני 35 שנה בשכונת שלם בתל אביב, הוציא אלבום ראשון עוד כשהיה על מדים, המשיך עם עוד ארבעה אלבומים פושרים למדי ופרץ לתודעה של כולנו ב־2003 בזכות להיט הסלולר המידבק “בלבלי אותו”. החלום הראשון שלו הוא חלום אמריקאי. “תמיד אמרתי שאם לא הייתי זמר הייתי גר במיאמי, כי מיאמי מזכירה לי את הארץ מבחינת האווירה והאנשים - אבל עם נחת רוח וסדר שלא קיימים פה”, הוא מפרט. “הופעתי במיאמי, בניו יורק ובטורונטו, והקהל שם צמא מאוד לתרבות ישראלית. כי לא חשוב כמה הם מבוססים שם, תכל’ס אין כמו הארץ - האוכל, הטעמים, החום. שם אתה אוכל בננה חצי מטר ואין לה טיפת טעם. ישראל זאת באמת ארץ זבת חלב ודבש, אבל אנשים הורסים אותה לאט לאט. למרות זאת, אין כמו הקהל הישראלי שמחזק אותי בזמנים הכי קשים”.
אתה מרגיש שאין כאן כבוד לפרטיות?
“בטח. לגמרי. אתמול הלכתי לאכול דגים אצל חבר. עוד לא הספקתי לצאת מהאוטו ומישהו קרא לי ‘בוא בוא, תצטלם עם הילד שלי!’, כאילו אני חבר שלו מהגן. מובן שהייתי נחמד ונעניתי. אני תמיד מנומס ותמיד מכבד את המעריצים שלי”.
ואכן, כשנכנסה לבית הקפה אישה בשנות ה־30 שלה, קטעה בנחישות את שיחתנו על ידי מלמול “סליחה, אפשר להפריע?” וביקשה חתימה לילדתה בת ה־6, פרץ נענה בשמחה, שאל לשם הילדה והקדיש לה כמה מילים חמות פרי עטו. בכלל, הוא מדבר על מעריציו בהערכה, לא מפסיק להזכיר אותם ולהודות על תמיכתם, וגם מתחזק מועדון מעריצים ענף שלא היה מבייש את אלירז או את נינט. ריאליטי פחות מעניין אותו. הוא לא צופה ב”כוכב נולד”, למשל. גם לאירוויזיון הוא לא היה הולך אם במקרה היו מבקשים ממנו. “זה או שאתה מתרסק שם או שאתה נהיה דנה אינטרנשיונל, אין אמצע”, הוא מסביר.
אפרופו אירוויזיון, למה לדעתך זמרים מהז’אנר שלך מתקשים לצאת מהארון?
“אני לא יודע. אני מגיע ממקום שונה לגמרי, מאוד מסורתי. מה לעשות, אני אוהב פוסי, אבל אני בעד שכל אחד יעשה מה שעולה על רוחו, אני חי איתם בשלום. גל אוחובסקי, למשל, מאוד מעריך אותי. הוא כתב עליי פעם שאני הזמר הכי מסקרן כיום ושבהופעות אני ממש מזדיין עם הקהל. על משה פרץ אומרים המון שהוא מעדיף גברים, אבל אני יודע כמה הוא חולה נשים”.
גם קובי פרץ, כפי שהבנתם, חולה על נשים (הוא נשוי פלוס אחד, תרגיעו), אבל בעיקר חולה על הקהל שלו. והוא מוכן לעשות הרבה מאוד למענו. “לאחרונה פנתה אליי משפחה בת שבעה ילדים שהאמא
עד כמה אתה שומר מסורת?
“אני סופר־מאמין. אני לא עובד בשבת ובבית שלי תמיד תהיה פלטה של שבת. ענבל, אשתי, הגיעה מרקע חילוני לגמרי, אבל ברגע שהיא הכירה אותי הסברתי לה בדיוק מי אני ומה האמונות שלי ואמרתי לה ‘קבלי אותי עם כל הדפקטים שלי כמו שאני מקבל את כולך’. הזיווג שלנו מלמעלה, אני בטוח. אני מזל עקרב, שזה קיצוני - כן־לא־שחור־לבן - והיא מאזניים, מזל סטייק, שקשוקה, לא מסוגלת להחליט מה היא רוצה לאכול לארוחת ערב”.
היא מבשלת לך?
“לא הייתי מאמין, אבל הפולנייה הזאת מבשלת פצצה. לא עוזבת את המטבח. בשבת האחרונה אירחנו את המשפחה שלה, ואבא שלה אמר שאם היה יודע איך היא מבשלת הוא לא היה נותן לי אותה כל כך מהר. אמרתי לו ‘חביבי, פה זה לא שטראוס ולא תנובה - אין החזרות של חלב ומוצריו’. היא אמא נהדרת, מפנקת אותי הרבה, ויש לנו עזרה פעם בשבוע מאחותי שבאה לנקות ולסדר. ענבל עובדת פעמיים־שלוש בשבוע בתור מנהלת של חנות אופטיקה, ובשום מקום לא כתוב שאישה צריכה לעשות בבית יותר מהגבר. את זה למדתי מהרב שלי”.
הראיון המלא עם קובי פרץ בגיליון השבוע של רייטינג