"הומור שחור זה הדרך הכי טובה להתמודד"
אל תתבלבלו: אלעד צפני אמנם נכנס לבית "האח הגדול" על תקן "הגמד", אבל אחרי שלכולם יימאס לרחם, לרכל ולצחקק, הם יבינו שהוא תחמן ענק. "אני הולך לנצל את זה שאני גמד עד הסוף", הוא אומר בראיון בלעדי ל"רייטינג" בטרם נכנס לווילה, "ואני הולך לזיין לכולם את המוח"
ואז גילית שכן רוצים אותך?
"הגעתי, היה לי נעים וזה דווקא ממש זרם. היה ממש כיף".
למה אתה חושב שהתקבלת?
"אין לי מושג. אפשר להגיד שזה בגלל הגימיק, אבל גימיק לא תופס לתקופה ארוכה, ואני לא הייתי נותן לעצמי להיכנס על תקן גימיק כי אני רוצה לצאת אחרון מהבית. אני לא אוהב להעיד על עצמי, אבל תשאל אותם, הם יודעים למה לקחו אותי. ברור לי שאני לא כמו כולם. עצם העובדה שאני גמד מוסיף עניין ואני מנצל את זה לטובה".
מה עוד מאפיין אותך?
"אני מדבר הרבה, מזיין את המוח המון".
אלעד צפני - האח הקטן
צילום פיני סילוק
אני נהנה בחיים!
צפני, 21, מתגורר בתל אביב יחד עם אמו ובעלה. יש לו שתי אחיות שאיתן הוא שומר על קשר רציף ואחים נוספים מנישואיו של האב, שאיתם אין לו קשר. "אני ואבא שלי לא רבנו או משהו, אבל הקשר בינינו לא חזק. אין לנו משהו במשותף, וגם עכשיו אני נזכר שהוא בכלל לא יודע שאני פה. הוא חזר בתשובה, אז אני לא יודע עד כמה זה יעניין אותו".
הוא אחד מתוך חמישה אנשים בעולם שסובלים מתסמונת נדירה שמעכבת את התפתחות השלד. ככה הוא נולד. ואם זה לא מספיק, לפני שלוש שנים בדיוק הוא עבר ניתוח
ליישור הגב וזמן קצר לאחר מכן אושפז שוב - לאחר שבעקבות עיוות בכלי הנשימה לא הגיע חמצן אל מוחו והוא היה במצב של מוות קליני. אחרי שבועיים בתרדמת הוא עבר ניתוח נוסף, אבל רק אחרי שהשתחרר גילו שיש לו זיהום והוא נאלץ להתחבר לאנטיביוטיקה על בסיס קבוע. "מהלחץ של האנטיביוטיקה נוצרה לי קרחת באמצע הראש והייתי צריך ללכת עם בקבוק של אנטיביוטיקה ביד", הוא נזכר. "אמא שלי כל הזמן הייתה אומרת לי 'איך אתה יוצא ככה מהבית?'. לי לא הייתה בעיה, אז אני גם גמד וגם חולה".
מפריע לך שקוראים לך גמד?
"לא, אני רגיל שקוראים לי גמד, וחוץ מזה מה ההבדל? לא לקרוא לי גמד זה פוליטיקלי קורקט ומיותר. כשאתה קורא לי 'גמד', אתה לא מחדש לי כלום. אני יודע את זה ואני חי עם זה בשלום".
אני לא גמד, ועל סמך איך שאתה מתאר את הדברים, התסביך שלי עם הגובה שלי יותר גדול משלך, איך אתה מסביר את זה?
"גבר נמוך סובל יותר מגבר גמד, כי הוא גבר נמוך. יש פה פגיעה באגו. אנשים נמוכים צריכים להוכיח את עצמם יותר. אבל אני באמת גמד. אני נכה ואני לא צריך להוכיח שאני צריך לקפוץ לגובה כמו כולם".
אף פעם לא יצא ששאלת את אלוהים "למה דווקא אני?"?
"בטוח שהיו מקרים, אבל עם השנים למדתי שאני לא מתחרט על כלום. אם היו לי רגשי נחיתות פעם, היום הם לא קיימים. עשיתי כמעט כל דבר שגם אנשים לא גמדים עושים. הניתוחים והמחלות - הכל מאחוריי. היום אני חי כמו כל אדם, פלוס האקסטרות שאני מקבל בזכות זה שאני גמד. אני לא מתלונן על כאב פיזי, זה עובר לידי. אני באמת יכול להגיד לך שחוץ מקשיים פיזיים, כל שאר החיים היו טובים וידעתי להתמודד איתם".
אילו קשיים יש לך?
"רוב הקשיים שלי הם פיזיים, תודה לאל. אני לא יכול לרכוב על אופניים, כי מה שאני לא יכול לעשות אני לא יכול לעשות. זו עובדה וזה מה שיש. אני גמד ואני לא מחפש פתרון".
איך הייתה הילדות שלך כגמד?
"הזיכרון שלי דפוק לגמרי. תקופות שלמות נמחקות לי. ממה שאני זוכר, בסך הכל הילדות שלי הייתה מאוד טובה. אני מאמין ש־80 אחוז מהמזל שלי זה שגדלתי בסביבה שקיבלו אותי. עם כל הקשיים היה לי מאוד כיף ומאוד נהניתי. כשהייתי קטן ההורים שלי נפרדו, איבדנו את הבית ועברנו לגור אצל סבתא. גם היו לי גם בעיות בריאותיות, בעיקר בעיות נשימה, ובכל זאת היה לי כיף, לפחות ממה שאני זוכר".
מעולם לא צחקו עליך?
"אולי מקרים מאוד ספיציפיים ונקודתיים, אבל רוב הזמן - וכשאני אומר רוב הזמן אז אני מתכוון ל־360 ימים בשנה - זה לא קרה. אם צחקו עליי, החברים שלי נפגעו יותר ממני".
אתה מנסה לפצות על המגבלה שלך בדרכים אחרות?
"אני לא מנסה לפצות, אלא אני חד משמעית מפצה, כי אני אוהב את החברה ואני אוהב את האנשים ואני מצליח לקרב אליי אנשים".
הראיון המלא בגיליון "רייטינג"
נא להמתין לטעינת התגובות
ברייטינג תמצאו את כל מה שמעניין בעולם הבידור הישראלי והעולמי: טלוויזיה, רכילות, מוזיקה, קולנוע, חיי לילה ופרסום. להזמנת גיליון היכרות מתנה ללא התחייבות, חייגו 03-7642122. 
אקו"ם