חכה שתגדל: ראיון עם מיכאל זפסוצקי מ"פלפלים צהובים"
בגיל שבע וחצי, בזכות תפקיד של אוטיסט בסדרה "פלפלים צהובים", הפך מיכאל זפסוצקי לילד המפורסם במדינה. "עכשיו חתמתי לשתי כיתות שלמות יחד, 60 ילדים, אחד אחרי השני", הוא אומר בראיון ילדותי ומתוק ל"רייטינג", "וזה לא כל כך כיף"

אוטיסט זה לא משהו רע. שער "רייטינג" פיני סילוק
נכון, גם דסטין הופמן עשה את זה לא רע, אבל ב-88', כשיצא "איש הגשם", הוא כבר היה אדם בוגר שיודע לדקלם טקסטים ארוכים. מיכאל זפסוצקי הפצפון (שבע וחצי) הצליח להיכנס לדמותו של עמרי, האוטיסט המתוק והאמין מ"פלפלים צהובים" (חמישי, 22:20, ערוץ 2), גם בלי זה.
בואו להיות חברים של רייטינג בפייסבוק!
כל מה שנעזר בו היה זוג עיניים גדולות וסקרניות, חיוך כובש, סבלנות, יכולת מרשימה להבין וליישם הוראות פשוטות ומורכבות, קרטיבים, במבה, ביסלי והבטחה מהבמאית, קרן מרגלית, שערן הצלם ייתן לו לצלם קצת במצלמה שלו בסוף היום. קטן, מקסים, נקי ותמים. קשה להאמין שהוא יצליח להישאר כזה גם אם יישאר בביזנס עד גיל עשר, נגיד, אבל בינתיים הוא עדיין טבולה רסה.
"כולם רודפים אחריי מאז, כל הזמן", הוא מספר בטון רגוז, תוך שליפת עוד ופל מהאריזה, "כל בית הספר רודף אחריי. רוב הילדים באים אליי ואומרים לי'שיחקת יפה' וכל מיני דברים כאלה, אבל היו גם ילדים שאמרו לי שאני שחקן גרוע ושאני לא יודע לשחק בכלל".
מי אמר לך ככה?!
"כל מיני ילדים. יום אחד ירדתי במדרגות ואיזה ילד עבר לידי ואמר לי 'אני שונא אותך!'. לא יודע למה. אני אפילו לא יודע איך קוראים לו".
יש שקוראים לך "אוטיסט"?
"כן, יש, אבל אז אני אומר להם בחזרה כל מיני דברים מצחיקים עליהם, כמו 'שמן' ו'מכוער'. זה מעליב אותי שאומרים לי ככה. אוטיסט זה לא משהו רע, אני יודע את זה, אבל זה עדיין מעליב אותי".
טוב, לא משנה, העיקר שרוב הילדים אוהבים אותך, נכון?
"כן, נכון, אבל אני לא רוצה שירדפו אחריי, זה מעצבן אותי. אוהבים אותי, אבל מרוב אהבה חונקים אותי. די, נמאס לי מזה. זה כבר שלושה שבועות ככה. כל הזמן גם מבקשים ממני חתימות. לפני איזה חודש חתמתי לשתי כיתות שלמות יחד. 60 ילדים, אחד אחרי השני. זה לא כל כך כיף, אבל אני לא כותב להם ברכה או משהו. אני סתם עושה קשקוש, אפילו בלי השם שלי, שלא אתעייף יותר מדי".
צודק . בטח גם יש לך עכשיו יותר חברים, בזכות הסדרה, לא?
(מיכאל סופר את החברים שלו על אצבעות הידיים). " אה. . . תלוי למה אתה מתכוון. כולם קוראים לי מיכאל, למשל. אמרתי את זה רק לילד אחד, ולמחרת כבר כולם ידעו. אבל חברים טובים יש לי רק שניים".
כששאלו אותו אם הוא רוצה לשחק את עמרי ב"פלפלים", הוא לא בדיוק קפץ וצעק "יוהו! ". רחוק מזה. "אמרתי 'אני אנסה, שיהיה'", הוא מספר, "אמרו לי שזה תפקיד של ילד אוטיסט, אבל אז עדיין לא ידעתי מה זה אוטיסט".
היום , כשאתה יודע, נראה לך שתוכל להיות חבר של ילד כזה?
"אם הוא יבין אותי, אז כן. ילדים אוטיסטים לא תמיד מבינים ילדים רגילים. מאיפה אני יודע במה הוא מתעניין? אני רק יודע שעמרי מתעניין במוזיקה ואוהב מוזיקה, אבל כל אוטיסט זה משהו אחר".
הראיון המלא בגיליון רייטינג החדש שיוצא היום