הכו את המומחה!
האם זיקית יכולה להחליף צבעים מתי שמתחשק לה? באילו עוד מדינות בעולם מתחפשים? מי המציא את המסכה הראשונה? המומחה עונה
שאלה מעניינת, ליאן, והתשובה היא כן. וזה אומר שאם תשחקו נגד זיקית במשחק הישן "טאקי" (תשאלו את ההורים), היא תמיד תרמה ותחליף לצבע שנוח לה. מצד שני, אם תמצאו זיקית שיודעת לשחק "טאקי", אז סביר להניח שהיא לא באמת זיקית כיוון שלזיקית קשה מאוד לאחוז בקלפים כשיש לה כל כך מעט אצבעות ביד.
אז הנה התשובה האמיתית: זיקית באמת יכולה לשנות את צבעה אך לא לכל צבע שהיא רוצה. הזיקית משנה את צבעה בהתאם לסביבה שלה, אבל לא תמיד כדי להסוות את עצמה. לפעמים היא משנה את הצבע למטרות חיזור או השתלבות בסביבה ולפעמים אפילו בהתאם למצב הרוח שלה. למשל, האם ידעתם שכשזיקית מפחדת היא הופכת לשחורה או לאדומה מאוד וכשהיא רגועה היא ירקרקה ובהירה? אז עכשיו אתם יודעים (ואולי זאת ההזדמנות להגיד שעדיף לא לעצבן זיקית רק כדי לראות אותה מחליפה צבעים, זה מאוד לא מנומס). אז איך בעצם הזיקית משנה את הצבע? ובכן, זה קשור בחומר מיוחד הנמצא בין תאי העור של הזיקית.
אותו חומר נקרא מלנין וברגע שמערכת העצבים של הזיקית דורשת מהבלוטות האוגרות את המלנין לשחרר את אותו החומר, אז הצבע משתנה. לא תמיד זו פעולה רצונית של הזיקית, לכן זה לא לגמרי מדויק להגיד שהזיקית יכולה להחליף לצבעים מתי שמתחשק לה. אגב, הזיקית אינה החיה היחידה שמשתמשת בצבעים כדי להביע את עצמה. יש עוד המון חיות שמתחפשות כדי לקדם את עצמן.
למשל, ידוע שהטווס פורש את כנפיו למניפה ענקית וצבעונית בכל פעם שהוא רוצה להראות לנקבה שלו שהוא מעוניין בה, או בכל פעם שטווס אחר מאיים לקחת לו את הטריטוריה. זו רק דוגמה אחת לחיה שמתחפשת בטבע. מכירים עוד דוגמאות?
רועי ארביב מתל-אביב שואל: באילו עוד מדינות בעולם מתחפשים?
שאלה טובה רועי. אומרים שהמלך אחשוורוש שלט בהמון מדינות. מהודו ועד כוש! אז כנראה אלה כל המדינות שבהן מתחפשים. טוב האמת היא שזה ממש לא מדויק. תחפושות קיימות בכל העולם ובמדינות רבות. יש המון מדינות בעולם שבהן קיימת מסורת להתחפש, להתקשט וליהנות מההרגשה המיוחדת של להיות שונה ליום אחד.
אצלנו זה קורה כל שנה בפורים, אבל יש גם מקומות אחרים בעולם שבהם נוהגים להתחפש כחלק מחג או מאירוע. למשל, הנוצרים נוהגים לחגוג את חג "ליל כל הקדושים" שבו נהוג להתחפש (בדרך כלל למשהו מפחיד כמו ערפד, מכשף או רוח רפאים), ולרוץ מבית לבית כדי לבקש ממתקים. אז למעשה החג הזה דומה מאוד לפורים כיוון שהוא דורש מהילדים לעשות שניים מהדברים שהם הכי אוהבים בעולם: להתחפש ולקבל ממתקים.
בדרום אמריקה יש גם מנהג התחפשות וזה קורה כל שנה כאשר מגיע זמן הקרנבל. הקרנבל הוא אירוע חוצות ענק שקצת מזכיר את העדלאידע בחולון. טוב,
גם בריו דה ז'נרו שבברזיל נוהגים לצאת לרחובות ולצפות בתהלוכה מדהימה של תחפושות, ריקודים ושאר דברים מרשימים. הקרנבל הברזילאי נמשך כמה ימים וזו חוויה מרשימה מאוד. מקום נוסף שבו נוהגים לחבוש מסכות ולהתחפש הוא איטליה. באיטליה ישנה עיר מיוחדת שנקראת ונציה ובה אין ממש כבישים. במקום כבישים יש תעלות מים ואנשים צריכים להגיע ממקום למקום בעזרת סירות קטנות.
אבל מה שהופך את ונציה למדהימה באמת הוא פסטיבל המסכות שמתקיים שם אחת לשנה. אנשים מכל העולם מגיעים לעיר כדי להתחפש לבני אצולה ולהניח על פניהם מסיכות ססגוניות. בעבר נשפי מסכות היו פופולאריים מאוד בקרב אנשי האצולה ובעקבות כך התפתחה לה בוונציה המסורת המיוחדת הזאת. היום הפסטיבל לא פונה רק לאנשי אצולה עשירים. היום כולם יכולים להגיע לעיר במהלך חודשי החורף וליהנות מהפסטיבל.
לידור מראשון לציון שואל: מי המציא את המסכה הראשונה?
ובכן לידור, תאמין או לא, המסכות הופיעו בחיינו הרבה לפני שהתחלנו לחגוג את פורים. למסכה היו משמעויות אחרות ואף על פי שגם בעת הקדומה השתמשו במסכה כדי להתחפש, זה לא היה כדי לזכות בתחרות התחפושות הבית ספרית. האדם הקדמון השתמש לראשונה במסכות דווקא למטרות דתיות.
בעבר הרחוק בני האדם לא נהגו ללכת לבית הכנסת, לכנסייה או למסגד כדי להתפלל. על מנת לגרום לכך שהגשמים ייפסקו והאביב יגיע הם היו מתכנסים ואנשי הדת שלהם (שנקראו שאמאנים) היו לובשים מסכות ענקיות וכל מסכה הייתה מייצגת אל אחר והיו מעלים מחזה קטן ומוזר שבו הם היו מזכירים למתבוננים את סיפורו של האל האחראי למזג האוויר, שמת בכל שנה בחורף וקם לתחייה מחדש באביב.
כך האמינו הקדמונים כי באמצעות טקס המחזה זה הם יזכירו לאלים שהגיע הזמן להביא את האביב. כך למעשה הפכה המסכה לאמצעי לייצג בן אדם, אישיות או אל. קל מאוד היה להביע בעזרת המסכה את אישיותו של אותו האל כיוון שאם היה זה אל רגזן היו מייצרים למסכה תווי פנים כועסים. במרוצת השנים הבינו שהמסכה יכולה לשמש לדברים מעניינים נוספים והתחילו להשתמש בה גם להצגות ולמחזות בתיאטרון.
אגב, ביוון העתיקה היה למסכה תפקיד חשוב נוסף. מכיוון שאז לא היו מיקרופונים ורמקולים המסכה שימשה גם כמגבר לקולו של השחקן. אזור הפה של המסכה היה בצורת מגבר (כמו מגפון), ובכל פעם שהשחקן היה מדקלם את שורותיו המסכה גם הגביהה את קולו. מעניין, נכון?
שאלות מרתקות נוספות של ילדים ותשובות של המומחה שלנו – מדי שבוע ב"מעריב לילדים". לפרטים נוספים: 03-7642122.
נא להמתין לטעינת התגובות
המגזין מציג מדי שבוע כתבות ומדורים בגובה העיניים של הקטנים, בנושאי מדע וטבע, בידור ותרבות, בדיחות, קומיקס, מחשבים, ועוד. להזמנת גיליון היכרות מתנה ללא התחייבות, חייגו 03-7642122 .
אקו"ם