 |
 |
|
|
|
|
| מי שמגדל חתולים יודע שהם אדוני הבית האמיתיים. אבל כשמגדלים בבית לא רק חתול אחד או שניים הדברים הופכים קצת פחות פשוטים, במיוחד כשמגיעים שוטרים למלא דוח פריצה • החתולאית |
|
|
|
 | דפדף בקהילות |  |
|
alpha bitch
4/5/2007 11:20 |
alpha bitch
4/5/2007 11:20 |
|
|
|
|
|
|
|
לפני שנים היה באזור מגוריי גל של פריצות ובמהלכו היה נסיון פריצה גם לדירה שלי. הפורצים שברו את מסגרת המנעול כמעט עד הסוף ― עוד כיפוף אחד של מסגרת המתכת והיו נכנסים. אך בנס זה נגמר שם ― אולי שכן הגיע והבהיל אותם, אולי שמעו קולות מתוך הבית (חתולים, כמובן). לא יודעת. פריצה לא היתה, אבל דלת העץ נשברה ללא תקנה. ולכן, השוטרים שביקרו בכל הדירות שנפרצו הגיעו גם אלי, לכתוב דו"ח על הדלת השבורה, לצרכי ביטוח. כשנכנסו השוטרים לדירה שלי, התקשיתי מאוד לשכנע אותם ש…לא, כאן לא היתה פריצה. באמת. כך זה נראה תמיד.
 |
| ירושלים של זהב |
|
האם ''איידס של חתולים'' הוא גזר דין מוות והאם באמת אפשר וצריך להפריד בין החתולים החולים ואלה הבריאים? • סיפורו של גֵ'יי-לֶם |
| לכתבה המלאה |
|
|
|  |
אין מנוס ― אם בחרתי לחיות עם חתולים רבים כל כך, הבית הוא שלהם. אחרי החתול התשיעי החל הבית להיות פחות שלי ויותר שלהם. אני ירדתי בדרגה, לשפל המדרגה ― כיום אני המשרתת. אני לא מצליחה לצאת מהארון. אמנם אני לא לסבית, אבל בכל זאת החיים שלי בארון. כל חפץ בעל חשיבות או בעל ערך אני חייבת להחביא בארון, אחרת אבוד לו. את התיק שלי אני מחביאה בארון עם הגיעי הביתה, אחרת מישהו כבר יחורר אותו בתקווה להגיע לשקית מזון-החתולים שאני נושאת בו תמיד, לתת לחתולים שפגשתי ברחוב (לא עדיף על פודרה?).
כל חפצי הנוי שהיו לי בעבר, בימי טרום-החתולים ― כלומר המעטים שנשארו שלמים ― הכל בארון. מכשירי חשמל חבויים גם הם בארון, כי אחרת ייאכלו חוטי החשמל שלהם. את מנורת הלילה שלי אני מאפסנת בארון מדי בוקר, מאותה סיבה. גם את השעון המעורר ― מחוגיו הנעים משגעים את החתולים, שמנסים להכיר את המנגנון באמצעות כאפות שלא ממש מוסיפות לבריאותו. עטים ושאר כלי כתיבה שיש לי ליד המיטה חייבים להתחבא, בארון כמובן, אחרת אני מוצאת כלי כתיבה לעוסים ופִּיוֹת ירוקים ואדומים, וגם הדיו לא ממש בריאה להם.
|
|
 |
|
 |
|
/images/archive/gallery/754/449.jpg
סטיץ' בסלסלה |
|
|
|
|
 |
|
 |
|
אסון למעצבים, מתוחכם לחתולים
|
|
|
 |
|
|
|
ונעבור לסלון. הסלון ממש לא מתאים ליעודו המקורי או לתפקידו המסורתי. מבחינת עיצוב-פנים מדובר באסון של ממש, וכל מעצב מתחיל שייכנס לשם עלול לדעתי להתעוור מיד. לא רק משום שהרהיטים ישנים ולא ממש אטרקטיביים, אך גם בגלל זה. ואולם, כשמשנים את נקודת המבט לזו של חתול, מתברר שזהו חדר מתוחכם למדי, נוח ומתאים לשוכניו.
שתי כונניות מונחות זו לצד זו, אף על פי שהן שונות זו מזו בגובהן (וגם בסוג העץ! מתפלץ המעצב). אחת גבוהה מרעותה, משום שבדרך זו אני מעניקה לחבר'ה שני מפלסי ישיבה גבוהים אבל בגובה שונה. ריבוי המפלסים חשוב להם, גם כדי שיהיה לכל אחד מקום מפלט ופרטיות, וגם לתחושת בטחון במצבים מיוחדים (אורחים בלתי מוּכּרים, למשל), חוץ מזה שהם פשוט אוהבים לנתר ולדלג.
חוץ מהרהיטים יש בסלון חפצים רבים שאין מוצאים בסלון רגיל. יש למשל כמה גזעי עצים, קצתם עומדים וקצתם
מונחים על הרצפה. יש משטח עץ, כזה שמביאים עליו אריחים לאתרי בנייה ― החבר'ה אוהבים לשכב עליו כי יש אוורור מלמטה, ואוהבים לחדד עליו את טפריהם. סל כביסה גדול מונח לעיני כל, מלא צעצועים ― כדורי טניס וכדורי גומי, עכברים (אבל לא מפרווה אמיתית!), קפיצי פלסטיק ונחשי גומי. הסל מתרוקן עם הזמן והצעצועים מתגלגלים ברחבי הבית ומתחבאים.
במבצעי הנקיון אני אוספת אותם וממלאת את הסל מחדש. סל כביסה אחר מתגולל על הרצפה סתם ― הם אוהבים להיכנס לתוכו ונדמה להם שהתחבאו ואף-אחד לא רואה אותם, אך מבעד לחורי הפלסטיק הם מחליפים כאפות עם אלה שבחוץ. עוד יש בסלון, תמיד, סלסלות שונות, סל קניות ישן וקופסת קרטון קשיח ― גם באלה הם אוהבים לרבוץ, להתחבא ולארוב. את קופסת הקרטון הם מחסלים בהדרגה, והסלון נמלא פתיתי קרטון חומים ("שלג חתולים" אני קוראת לזה).
|
|
|
|
|
|
/images/archive/gallery/754/445.jpg
חתולים בצמרת - מדלגים בין המפלסים |
alpha bitch |
חתולים בצמרת - מדלגים בין המפלסים |
|
|
|
|
|
|
|
סלוטייפ במטבח, אוכל מהרצפה ו"דובים" של שיער
|
|
|
|
|
|
|
כוננית ספרים אחת, שמדפיה תחומים בפס עץ אנכי, ריקה מכל חפץ ושייכת רק לחתולים ― על כל מדף יש מיטה או מרבץ שלהם. גם היא מיועדת להקנות להם תחושת פרטיות, עד כמה שאפשר בבית מרובה יללנים. ויש, כמובן, מתקני גירוד ומשחקים. צמיגי קטנוע שבמסילות הפנימיות שלהם כדורי-פעמון, מכל קטן של מים מינרליים ובו כדור-פעמון וגלעין של אפרסק. אוהל חתולים מיוחד מפוליאסטר, ושתי מנהרות חתולים מיוחדות מפוליאסטר מצופה פרווה.
מוטיב העיצוב המרכזי במטבח הוא סלוטייפ ― סלוטייפ מעטר את כל ארונות המטבח, את דלתות הטוסטר אובן, המקרר והמקפיא. סלוטייפ מצמיד את כלי המים לדופן המקרר, כי יש מישהו (חכה, חכה כשאגלה מי אתה!) שאוהב להפיל אותו לרצפה. כל דלת ארון שנפתחה בידי חתול, מודבקת בסלוטייפ. לא תמיד יש לי זמן וסבלנות להסיר את השכבה הקודמת, אך את הארונות צריך לפתוח מדי פעם. וכך מצטברות להן שכבות על גבי שכבות של סלוטייפ, עד שנמאס ואני תולשת אותן במכה אחת.
הנקיון הוא סוגיה כואבת. אצלי אפשר לאכול מהרצפה ― לא כי הרצפה נקייה כל כך אלא כי יש אוכל על הרצפה. לפני יציאתי לעבודה אני נוטלת חופן גרגרי מזון יבש "אקזוטי", כלומר כזה שהחתולים אינם אוכלים דרך קבע (למשל מזון חתולי הרחוב) ופשוט משליכה את זה חופשי בסלון. כך תהיה להם תעסוקה לכמה שעות, יהיה להם גם מרתק וגם טעים. את הרוב הם מוצאים ומחסלים, אך מדי פעם אני מוצאת פה ושם גרגר אוכל.
אני מכירה בתי חתולאים מבריקים מנקיון. לא אצלי, לצערי. הבעיה העיקרית היא השערות. אני מברישה את החבר'ה די הרבה, ובכל זאת זה לא נגמר. השערות מופיעות כל הזמן מחדש ומתקבצות לגושים כדוריים הקרויים אצלנו "דוּבּים", אף על פי שהם מתרבים כמו ארנבות: מטאטאים אותם, אך כעבור יום יש חדשים. כשפותחים דלת או חלון ומתחילה לנשוב רוח פרצים, הם יוצאים במחולות ודוהרים בבית. ודי קשה לגדל בבית אחד גם חתולים וגם דובים.
|
|
|
|
|
|
/images/archive/gallery/754/439.jpg
חמסה בסל, וחסל |
alpha bitch |
חמסה בסל, וחסל |
|
|
|
|
|
|
|
טופחת על ישבני השוטרים
|
|
|
|
|
|
|
בעיה קשה אחרת היא השערות הדבקות ברהיטים. זוכרים את השוטרים שבאו אלי למלא דו"ח כמעט-פריצה? אז לפני שהספקתי להערך לקראתם ולכסות את הספה, הם כבר התיישבו עליה, במדיהם הכחולים...כשסיימו לכתוב את הדו"ח וקמו ללכת, רציתי לקבור את עצמי מבושה ― כל החלק האחורי של מדיהם היה לבן משערות. הם לא ידעו, אבל אני העמדתי אותם על חומרת המצב, התנצלתי ושאלתי אם ברצונם שאעזור להם לנקות, והם קיבלו את הצעתי בשמחה.
לניקוי שערות מבגדים ומרהיטים יש גלגלות מיוחדות של חומר דביק. אבל אלה טובות למתחילים ולחובבים. אצלנו מדובר בקנה-מידה סיטונאי, אפילו תעשייתי! הפתרון היחיד הוא סלוטייפ רחב: מצמידים למשטח המצופה שערות ומושכים בתנועה חטופה. כך ניקיתי את מדיהם של השוטרים בחריצות ובנחישות, די הרבה זמן, והשניים יצאו נקיים כפי שנכנסו.
אז הנה, בזכות החתולים יצא לי למשש את ישבניהם של צמד שוטרים, ולסיום גם לטפוח ולחבוט בהם…קלות…מי אמר שאין יתרונות בגידול חתולים?!
|
|
|
|
|
|
/images/archive/gallery/754/429.jpg
אסתי משתעשעת ב''מנהרת החתולים'' |
alpha bitch |
אסתי משתעשעת ב''מנהרת החתולים'' |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
* הטור של החתולאית מפורסם מדי סופשבוע ב-nrg קהילות.
| | | | | |
|
| |
|
|
| |
|
|
|
