רגע לפני התנגשות הטיטאנים הזו, ניסינו להרכיב מבין המשתתפות בלונדון את רשימת השחקנים הטובים מחוץ לסגל האמריקאי. ה
דרים טים האחרת. ספרד שולחת לא פחות מארבעה נציגים אל הרשימה המכובדת הזו, וגם זה רק אחרי פשרות כואבות. פאו גאסול הוא עדיין הסנטר האירופי הטוב ביותר. יכולות המסירה שלו חסרות תחליף, וכך גם הקליעה עם הפנים לסל.
מחליפו בנבחרת וגם ברשימה שלנו הוא הסנטר של אלופת המערב ב,NBA- סרג' איבקה, שגם לו יש טכניקה חסרת תחרות. הקלישאה על חוסמים מצוינים גורסת שאתה לא צריך להצליח לחסום כל זריקה - אלא לגרום ליריבך לחשוב שאתה יכול. ובכן, מישהו רוצה לבדוק את איבקה?
הספרדי השלישי הוא חואן קרלוס נבארו, שמגיע אחרי אחת העונות החלשות בקריירה. הוא סחב פציעה ברגלו השמאלית, ואף פתח מאוחר את האימונים עם הנבחרת כדי לקבל עוד קצת מנוחה. הצרות האלה הוציאו אותו קצת מאיזון, אבל אם הוא יגיע מפוקס לאליפות הוא שוב יהיה אימת ההגנות.
סוגר את הרשימה חוסה קלדרון, מנהל העבודה של כל הכוכבים, שעדיין לא התייאש מהNBA- בניגוד לחבריו לקו האחורי, נבארו ורודי פרננדס.
בברכת הפופ(וביץ.(' עוד שני נציגים של הליגה הטובה בעולם הם טוני פארקר ומאנו ג'ינובילי. הראשון כמעט ונכנס לרשימה אחרת - זו של הפציעות הביזאריות ביתר. פארקר כמעט ופספס הופעה באולימפיאדה כי נקלע לקטטת ראפרים במועדון ניו-יורקי. אבל העין החלימה בזמן ולמעט משקפי מגן בסגנון ג'ון שאייר (הצרפתים יקוו שהוא יסתדר איתם טוב יותר מהגארד היהודי,( אין זכר לפציעה.
ג'ינובילי קלע שלשום 23 נקודות, בכמעט-הפסד-ראשון של האמריקאים. הוא היה זה שהחזיר את הארגנטינאים עד פיגור 78:74 בלבד, כשקלע שמונה נקודות רצופות בפחות משלוש דקות על השעון.
עוד מאמריקה הלטינית. שותפו של ג'ינובילי בהובלת ארגנטינה הוא השחקן הבא ברשימה, לואיס סקולה. בישראל בעיקר זוכרים לו את השנים הארוכות בוויטוריה, אבל אחרי שהצטיין במדי יוסטון ושוחרר, קבוצות NBA רבות רדפו אחריו הקיץ. פניקס זכתה בפורוורד, שעדיין משתפר ונראה רעב מאוד לקראת הטורניר. גם עם הספרדים וגם עם האמריקאים הוא נקלע לעימותים שכמעט הפכו למכות. להט לטיני.
נבחרת ברזיל שולחת שני נציגים. גם הם, כמו סקולה, בוגרי ויטוריה. הראשון הוא הפורוורד
הנציג השני של ברזיל הוא מרסליניו הוארטס, הרכז ששדרג את עצמו העונה בברצלונה. יש לא מעט סרטונים מדהימים שלו ביוטיוב, אבל המהלך החשוב מכולם הוא כנראה סל מחצי מגרש שקלע מול ריאל מדריד כדי להכריע את המשחק הראשון בסדרת הגמר הספרדית. ללא ספק, האיש למשחקים צמודים.
שניים לשלוש. אנדריי קירילנקו ולואל דנג. כל אחד מהם סוחב נבחרת על גבו, ומהווה את הנשק הקטלני ביותר שלה. קירילנקו עשה כמעט ככל שעלה על רוחו השנה באירופה (נעצר רק בגמר היורוליג,( כשבחר להישאר עם צסק"א לאורך כל העונה, ולהיזכר איך זה מרגיש לקחת תואר קבוצתי. עכשיו תורו של בלאט. דנג יגלה הקיץ איך מרגיש להיות אנדי מארי. כל קיץ הוא מחכה לבן גורדון שיבוא לחלוק איתו את הנטל ובכל פעם הוא נשאר לשאת אותו לבד.
זכה בקדם. לאורך כל הטורניר הקדם האולמיפי היה אייק דיוגו, פאוור פורוורד עם עבר ב,NBA- מצוין במדי ניגריה. אבל במשחק המכריע, על הכרטיס האחרון, הוא כבר היה בלתי ניתן לעצירה. 25 נקודות 3-4) לשלוש) ו10- ריבאונדים, ודקות אחרונות שהיו כולן שלו.
"אתה צריך ליהנות מהרגעים האלה," אמר אחרי המשחק כשנשאל איך זה לקחת נבחרת על הגב. הניגרים ניצחו בטורניר המוקדם את היוונים והליטאים, הצליחו להגיע למשחק צמוד עם הרוסים, ועכשיו מקווים להפתיע כמה אירופיות גם בבמה הגדולה בלונדון.
נא להמתין לטעינת התגובות