פיפטי-פיפטי: מכת העסקנים הישראלית

באולימפיאדת לונדון של 1908, זכה הארי פורטר במדליית זהב בקפיצה לגובה, אחרי שעבר 1.90 מ'. למרות שעברו כבר 104 שנה, ישר הרמתי טלפון לאריק איינשטיין. ידעתי שבגיל 17 אריק שבר את שיא הפועל וקבע אותו על 1.84 מ' וחצי, ומחק מהלוח את זאב כספי, שהיה אחר-כך שוער גדול במכבי נתניה.

עוד בלונדון 2012:
בדף הפייסבוק האולימפי שלנו כבר הייתם?
שטילוב: "ממש לא אסתפק בהעפלה לגמר"
רוצים לראות עוד תמונות מלונדון? כנסו לדף הפייסבוק שלנו

אריק עשה גם 1.85 מ', והוא זוכר שעשה את זה עם גופיית פסים אולד-פשן בצבע
ירוק-לבן. זה אומר שאם אריק היה חי בלונדון של 1908, יש מצב שהוא היה לוקח לפחות מדלית ארד. "עזוב, עזוב", הוא מוריד אותי מהעץ, "יותר חשוב אם מצאת את התמונה שלקחת לי. תחזיר אותה כבר, אתה תאבד לי. זה שעומד עם מדים זה פורמן מהנח"ל. אוחח, כמה אני מתגעגע לימים ההם.

"אם לא הייתי מפסיק עם הקפיצות, אני חושב שהייתי מגיע ל-1.95 מ'. תחשוב, גלילת בטן. זה מה שקפצו עד שהגיע דיק פוסברי ב-68 ולקח זהב עם 2.24 מ'. כולם שאלו מה זאת הקפיצה שלו. היום השיא 2.45 מ', והכי גבוה שהגיע בגלילה זה יאשצ'נקו, שעשה ב-77 באליפות העולם ברומא 2.35 מ'. התחיל הבלגן, מה? מתי אתה נוסע?".

אל תדאג אני כבר נוסע, אבל צריך לסגור עוד כמה דברים. תגיד, הטקס היה קצת ארוך לא? "היה דווקא נחמד. אינטליגנטי ולא ראוותני כמו הסינים, אבל יותר תיאטרוני-קלאסי. אבל כולה טקס".

שמעת את גרטל? איך הוא אמר, 'צ'יש הפרשן ואני הקשקשן, או חסר לנו גרוש ללירה וקשקש לדג'. "בינתיים הפתיחה ככה. הגרמני בידרמן עף, הקוריאני אכל אותה, זכה בערעור וגמר שני אחרי הסיני. הייתי די בטוח שגל נבו יעלה לגמר ה-400 מ' מעורב. אם היו אומרים לך שהוא יגמור שני מקומות אחרי פלפס, לא היית חותם? אני חייב לבדוק

לך מה זה השם הזה, לוכטה. אמא שלו קובנית. איך האמריקנים מבטאים את השם שלו? מתי אתה נוסע? ולי אתה אומר שאני יודע לחיות".

חכה רגע. תעצור, אני מנסה להרגיע אותו. יהיה לנו זמן לזה. לפני שאנחנו רצים הלאה, תסגור לי את הפינה הזאת עם הקפיצה לגובה. "סיפרתי לך. הם הרגיזו אותי אז, העסקנים באתלטיקה. יודע מה הם עשו לי עם הנסיעה לטורקיה? בגיל 17 עוד לא הייתי אף פעם בחוצלארץ והיתה תחרות אתלטיקה בטורקיה. עד קפיצת השיא שלי לא שמו עליי, אבל נהייתי פתאום כוכב כזה. אמרו לי שאני נוסע".

הבעיה שפתאום אלוף הארץ, אריה קליינשטוב, שבכלל לא היה פעיל, החליט שהוא רוצה לנסוע. השיא שלו היה 1.88 מ', ואם הייתי ממשיך לקפוץ הייתי עובר אותו, אבל התגייסתי ללהקת הנח"ל. גם שם לקחתי שתי אליפויות צה"ל בלי להתאמן. בקיצור, קליינשטוב היה מכבי ואני הפועל. אחרי שההורים שלי שילמו 90 לירות לנסיעה והפועל הוסיפו עוד 120, באו העסקנים ואמרו שהוא ואני נבוא למגרש המכביה ונתחרה בינינו. מי שינצח ייסע לטורקיה.

"לא תאמין, אבל באנו לאצטדיון הריק ועמדו סביבנו עסקנים מהפועל ומכבי, בדקו מי קופץ גבוה יותר. עברנו שנינו 1.75 מ' ואני עברתי גם 1.78 מ'. קליינשטוב ביקש עוד קפיצה מחוץ לתחרות ועבר את הגובה הזה. בשם הפיפטי-פיפטי העסקנים הרסו לנו את החיים, כי הם עשו קומבינות ואנחנו נתנו את התחת.

"קראו לי לוועד הפועל, היה שם עסקן אחד בשם וולץ. הייתי ככה בערפל מרוב הלם מזה שהם עובדים עלי, ואז וולץ אומר לי ככה כמו שאנחנו מדברים עכשיו: 'לצערנו החבר איינשטיין לא יוכל לנסוע. תגיד לי, דווקא לטורקיה אתה רוצה לנסוע?'".

עבד עליך, אני צוחק. אריק: "אתה מבין מה הקעקער הזה אמר לי? שבשנה הבאה יש כנס פועלים בבריסל, הוא מבטיח לי שאסע. יצאתי מהבניין והלכתי לאורך ארלוזורוב, ואני זוכר שהשמש נטתה לשקוע לאורך כל הרחוב. הלכתי, בחור רזה כזה עם כתפיים שמוטות, והרגשה של מחנק כבד בגרון. פיפטי-פיפטי, אתה מבין?" תירגע, אני אומר לו, לא עשו לך את זה אישית. ככה זה העסקנים פה, מחלה. טוב, אני הולך לארוז". שתיקה מהצד השני, ואז: "אולי אגיע עם האופנוע".

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...