
לרגע אחד, היה נדמה כי אוהדי הספורט בישראל לא רוצים שהיום הזה ייגמר. משעות הבוקר קיבלנו ברוב שעות היממה רעם ספורטיבי מדהים, שפשוט גרם לנו להתפוצץ מרוב אושר. הספורט הישראלי רשם היום ציון דרך משמעותי, שגרם לנו נחת שאנחנו לא ממש זוכים לו ביום-יום, וגם לא כל שנה.
אז בואו נעשה קצת סדר. נלך לפי הרצף הכרונולוגי של אירועי היום הבלתי נשכח הזה, כדי לראות כמה פעמים צעקנו בלב "יש", צעקנו מול הטלוויזיה וסימסנו בהתרגשות לחברים (או למשה גרטל) על ההישגים הספורטיביים. האולימפיאדה, שעד עכשיו היתה קצת מאכזבת, קיבלה תפנית בעלילה, ומחר מחכה לנו אחד הרגעים הגדולים ביותר – אריק זאבי, שנכנס לתחרויות הג'ודו.
ב-12:38 קיבלנו את פינוק הבוקר הראשון שלנו. יעקב טומרקין קפץ למים, כשהרבה מאוד תקוות ישבו על הגב שלו. טומרקין לא התרגש, שחה 200 מטר וקבע שיא ישראלי חדש, שהעלה אותו לחצי הגמר. ב-13:22 היה זה גל נבו, שנתן את הלב ועלה ל-200 מעורב אישי, כדי לעלות גם כן לחצי הגמר.
בשעה 14:03 ראינו את שחר צוברי יוצא אל הגלים, נאבק בתנאים שהוא לא ממש מחבב, מסיים את השיוט הראשון שלו במקום ה-17, אבל מתאושש כדי לשמור על המקום העשירי, בו סיים את השיוט הרביעי. נופר אדלמן עשתה את שלה, שסיימה שלישית בשיוט השני שלה היום, כשהיא מפתיעה את כולם, למרות המיקום הלא ריאלי שלה.

ב-16:43, נכנסה לי קורזיץ לעניינים. לאחר שסיימה את השיוט השלישי שלה במקום השביעי, הישראלית התעשתה, הסתכלה על היריבות שלה וטסה לה למקום השני בשיוט הרביעי, כשהיא שומרת על המקום השני הכללי שלה, מרחק סביר מיריבתה הספרדיה המושבעת, שמוליכה.
ואז, בשעה 18:40, כבר הבנו שהיום הזה הולך להיות מיוחד באמת. אנדיוני, אולי הספורטאים הכריזמטיים ביותר במשלחת הישראלית, שהגיעו לתחרות באולימפיאדה בזכות כרטיס
האלופים האולימפיים מבייג'ינג פירקו את הצמד הישראלי עם 1:6 במערכה הראשונה. אבל אז נכנסו הישראלים לפעולה, הסתכלו לטניסאי הגדול ביותר בכל הזמנים בלבן של העיניים ובירוק של הדשא, וניצחו את שתי המערכות הבאות 6:7 ו-3:6, בדרך לניצחון היסטורי על הפנומן ולעלייה מדהימה לרבע הגמר.

בזמן שהשניים יצרו את ההיסטוריה הפרטית שלהם, התרווח איזי שירצקי על מושבו בקרית אליעזר. עירוני קרית שמונה עלתה למשחק במוקדמות ליגת האלופות (תודו שזה עדיין נשמע מפתיע), ופגשה את נפטצ'י באקו, קבוצה מאזרבייג'אן עם תקציב של פי שלושה מהאלופה הישראלית.
אבל אם יש משהו שהקבוצה מהצפון זוכרת מהשנה שעברה הוא שכסף לא קונה מחויבות. השחקנים של גילי לנדאו הגיעו חדים, קשוחים ולא מתפשרים, והפכו את הגומלין לטיול קליל לאחר 0:4 ענק, שיסדר להם מפגש בשלב הבא ויקרב אותם לחורף אירופי למופת.
קחו אוויר, זה עוד לא נגמר. בזמן שגילי לנדאו שחרר עוד הצהרה מסובכת לאוויר הלח של חיפה, התחמם בבריכה יעקב טומרקין, שהכין את עצמו לגמר ה-200 מטר גב. בבוקר הוא שבר את שיא ישראל וידע שהוא יהיה חייב לעשות תוצאה דומה כדי לפנטז על עליה לשמונת הגדולים בעולם. אז טומרקין הצעיר שינס מותניים, שחזר את התוצאה מהבוקר בדיוק מפליא וראה שבעה שחקנים שמשיגים אותו, אבל חשוב מכך – שבעה שלא הצליחו לעשות זאת.
יעקב טומרקין רשם גמר אולימפי לישראל בבריכה. עניין שהיה שייך רק לאיתן אורבך עד עכשיו. כדי לחזק את הרושם ולעשות לנו עוד קצת טוב על הלב, רשם גל נבו הישג מעל המצופה, אבל בסופו של דבר פספס את הגמר בשני מקומות. למרות זאת, בפעם הראשונה בתולדות הישראלי, הוא רשם שני חצאי גמר בשתי אולימפיאדות רצופות בבריכה. לא עניין של מה בכך.

וכן, אנחנו יודעים, אבל את החלק האחרון שמרנו לאלכס שטילוב. המתעמל הישראלי, אולי הסמל הגדול ביותר של מקצוענות בישראל כיום, השתתף היום בגמר הקרב רב והשיג מיקום מדהים עבורו. הישראלי סיים במקום ה-12 הכללי, כשיותר חשוב מכך, הוא סיים במקום הראשון בתרגיל הקרקע, החשוב מבחינתו לקראת יום ראשון הגדול, בו יתחרה בגמר ויגרום למדינה שלמה לעצור את נשימתה.
אז זהו, השיאים שאנחנו מקבלים בדר"כ בשנה שלמה התנקזו ליום אחד מלא גאווה בצבעי כחול לבן. מחר יעלה על המזרן אריק זאבי, שיעלה לאולימפיאדה האחרונה שלו בתקווה להשיג מדליה בסיום היום. יעקב טומרקין יתחרה בגמר שלו בערב ויסדר לנו עוד כמה פנינים מפיו של משה גרטל וגם לי קורזיץ ושחר צוברי ימשיכו במאבק שלהם באיזור וויימות'. בבקשה לוזון, אל תעיר אותנו.
