הלך הקומזיץ: מדליה זה לא הכל

תשמע, ירדתי עכשיו מאיזו יאכטה בוויימות'. לדעתי חטפתי איזו מחלת ים. לפחות היתה

לוקחת מדליה. אריק: "בדיוק יש עכשיו כתבה מהבית של קורזיץ במכמורת. רואים את המשפחה שלה תוך כדי התחרות. אז מה, הקומזיץ נדחה. זה חזק השם הזה. קומזיץ ביידיש זה בוא שב, כאילו בוא נחגוג. גם קורזיץ זה חזק, אבל זהו".
  
אפס מדליות. אמרנו שלא חוזרים בלי הגביע. אריק: "כן, יותר מדי לחץ ואני לא מבין בזה, אבל יש פה ריצה אובססיבית שהיא לא לרוחי. זה אולי פלצני להגיד את זה, אבל גם אם היתה מדליה, אז היה טוב? תנו כסף, תפתחו, תגדלו ואז המדליות יבואו. מדליה היא לא חזות הכל."
  
השחייה היא דוגמה טובה להתקדמות. אריק: "נכון. יש עשרה שחיינים שמתקדמים עם הקאופמן הזה, אבל עזוב, ראית את פליקס סאנצ'ס?". תזכיר לי, זה המכסיקני מהמשוכות, לא? אריק: "איזה מכסיקני. הרפובליקה הדומיניקנית. ב-2004 הוא לקח זהב ב-400 משוכות ומאז הפך לאפס מוחלט. הבן אדם ממשיך לרוץ, ואני מדבר כל הזמן עם מולי אפשטיין וסיכמנו שזקנתו מביישת את נעוריו. למה הוא ממשיך לרוץ וגומר שישי-שביעי כל תחרות. מה הוא צריך את זה".

אל תגיד לי שהוא חזר להיות גדול. אריק: "מה זה חזר. לפני שהתחיל החצי גמר אמרתי שהוא לא יעשה הרבה, אבל פתאום אני רואה שהוא ראשון עם 47.7 שניות. אני רואה על הפנים שלו סוג של הפתעה, וישר שוב טלפון למולי. גם הוא לא מאמין".

מה הוא עשה בגמר? אריק: "אמרתי לעצמי שזו הבלחה. בהתחלה בגלל העיקולים אתה לא יודע איפה הוא, ואז ביישורת, הכלב הזה ראשון.

אמרתי בטח יסגרו עליו קולסון קוניג, אבל הוא גומר ראשון. הוא צרח וגם אני. עשר שנים הוא לא עשה תוצאה כזאת".

מה עם כל הג'מייקות. בולט והרצות שלהם. זו מדינה עם שכל, משקיעה רק בריצה. אריק: "שלושה מיליון תושבים כבר מאה שנה, ולא מתרבים. בטח אחרי הריצה של בולט כולם שם לקחו שאכטה כזאת, עם עיניים אדומות. אחד משלהם הוא גיבור גדול כזה".

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...