עוד בלונדון 2012:
ניר שועלי יודע מה הסיבות לכישלון הישראלי
צפו בשיא העולם של בולט ושליחי ג'מייקה
יודעים למה נכשלנו בלונדון? ספרו לנו
הנבחרת האמריקאית הנוכחית לא פחות מוכשרת מהדרים טים היחידה אי פעם, זו של ברצלונה 92'. כמו הגרסה המקורית, היא כוללת שלושה שחקנים העשויים לסיים את הקריירה שלהם בעשירייה הראשונה של שחקני הכדורסל אי פעם; רק שלברון, קובי ודוראנט מצויים בשיא הקריירה או קרוב אליו, ואילו מג'יק ובירד חברו לג'ורדן בברצלונה אחרי שהקריירה שלהם כבר נגמרה (מג'יק פרש שנה קודם, בירד מיד אחרי האולימפיאדה).
אבל אין בה דבר מהרוח, והכבוד למשחק ולמעמד שעשו את הדרים טים מיוחדת כל-כך. האמת? הם נראים משועממים. ברוב ההתקפות לא יותר משני שחקנים נוגעים בכדור, בהגנה הם ממש לא טורחים, הרי ממילא נקלע יותר. ולפיכך, המשחקים שלהם משעממים - והחלום היחיד הוא של הצופה, הנרדם מול הטלוויזיה.
עדיין, זו תהיה כמובן סנסציה אם ארה"ב לא תיקח את הגמר היום (ראשון, 17:00), ובקלות. מעצמות
ובעיקר, לעומק האמריקאי אין תחרות. ששבסקי מטיל למגרש בקצה של הרוטציה שחקנים, שבקבוצות שלהם הם אופציה ראשונה. זה לוקח אולי עד הרבע השלישי ולפעמים האחרון, אבל בסוף העומק מכריע, יחד עם התאמתם המושלמת של שחקנים מסויימים, בעיקר דוראנט וכרמלו, לחוקים ולשיטה של הכדורסל הבינלאומי.
המחזה הזה חיזק לכאורה את הרעיון של דיויד סטרן, להגביל את גיל המשתתפים בטורניר האולימפי ל-23 פלוס כמה שחקני חיזוק. בעיניי, זו אותה התנשאות שמפגינים השחקנים שלו. לכדורסל אין את המונדיאל. הטורניר האולימפי הוא המקום שבו מתכנסים השחקנים הכי טובים מאותה מדינה. ואם לארה"ב יש מונופול על הכישרון, הוא לא שונה מזה שיש לג'מייקה בריצות קצרות או למזרח אפריקאים בריצות ארוכות.
לפחות שלושה קניאתים ברמה העליונה, כולל שיאן העולם והרץ שניצח בשנה שעברה בניו יורק ובבוסטון, נשארו מחוץ לנבחרת המרתון לגברים לאולימפיאדה. ככה זה, וזה בסדר. אם לסטרן ולשחקנים שלו יש כבוד לעולם, שיראו אותו בזה שיופיעו מיטב השחקנים וישחקו את מיטב הכדורסל - ואם זה צריך להיגמר ב-40 הפרש , שייגמר.
נא להמתין לטעינת התגובות