הוועד האולימפי הבינלאומי מכתיב תוכנית סדורה וקשוחה לקראת המשחקים. איפה הברזילאים נמצאים היום? "פחות או יותר איפה שלונדון היתה אחרי בייג'ינג," טוען לאונרדו גרינר, מבכירי המארגנים.
"דבר אחד יכול להיות באיחור, אחר מקדים, אבל בעיקרון אנחנו עומדים בלוחות הזמנים." רק שהפרוטוקול הברזילאי שונה מכתב המינוי האולימפי: לוועדה המארגנת תמיד יש אופציה לוועדת חקירה. ריו נבחרה באוקטובר .2009 נכון להיום אין אישור רשמי לתקציב ובוודאי לא לפרויקט האולימפי.
החותמת מתחת למספרים היתה אמורה להתקבל בחודש מארס השנה, אנחנו באוגוסט, וכנראה שיתפשרו על אמצע .2013 הברזילאים יכולים להבטיח היום רק דבר אחד: זו הולכת להיות האולימפיאדה השמחה בכל הזמנים. אחרי הסדר הסיני והבוקיות הבריטית, ברזיל רוצה לעשות את זה בדרכה, אבל גם לא להיתפס כשכונתית, להיזכר כמי שבלטה בשירה ובמחול. בכל מקרה, לא מומלץ למי שמחפש אירוע בית מרקחת.
זו תהיה הפגנת כוח ברזילאית. המשחקים האולימפיים הם הזדמנות להכרה בהיותה מעצמה. לא רק בכדורגל, בהכל. לממש את מה שנחרט ונחרת על הדגל - סדר וקדמה - גם בתודעה הבינלאומית. רק שהמסלול מעולם שלישי למדליית זהב ארגונית מלא במכשולים ביורוקרטים ותרבותיים.
ברזיל נלחמת בטבע שלה. שביתת הנשק האולימפית עשויה לקבל בריו ממדים של אגדה אורבנית. המשחקים הם גם שעתם הגדולה של משלימי ההכנסה למיניהם. הביטחון האישי, של הספורטאים והתיירים, הוא מבחן גדול. מקום שישי בכלכלה, אבל דירוג די דומה באלימות.
אל תתרשמו משני הפסלים הייצוגיים שיקדמו את פניכם: ישו על הצוק ופלה בכל מקום (הוא תמיד נדחף.( השחיתות בברזיל היא חשוכת מרפא. היא מחדירה גרורות גם באלימות. סרט אחד, "יחידת עילית ,"2 על משטרת ריו והפוליטיקאים שלה, מומלץ לצפייה לפני רכישת כרטיס הטיסה. בפתיחת ההקרנה מצוין: הסרט לא מבוסס על סיפור אמיתי, אבל הוא הכי קרוב למציאות.
בעיר שהולכת לארח משחקים אולימפיים, נהרגה לפני שבועיים ילדה בת עשר מכדור תועה במהלך קרב בין שוטרים וסוחרי סמים. מצד שני, בקצב הזה, אחמדינג'אד עוד עשוי להפוך את ריו לעיר הבטוחה בעולם.
במדינה בה מתמנה סניור מארין לנשיא ההתאחדות לכדורגל, אחרי שהגניב מדליה לכיס על הפודיום בסיום משחק נוער, מה הפלא שהאיצטדיון האולימפי נקרא על שמו של ז'ואאו האוולנג,' שיהיה בן 100 אם יחזיק מעמד עד .2016 היורש ספ בלאטר - עוד צדיק מפיפ"א - אמר עליו לפני חודש, בעקבות פרשת שחיתות עתיקה שנחשפה: "הוא חייב לוותר על תואר נשיא הכבוד."
נשיא פיפ"א בעבר תרם הרבה לכדורגל, אבל כנראה עשה לא מעט לביתו. מה שמוכיח שכלכלה ומידות לא תמיד צומחות יד ביד. "אני מרגיש בנוח עם זה," הצהיר גרינר על הבחירה בשם, "מדובר באגדה."
החלטורה הברזילאית מצלצלת לנו, הישראלים. קחו למשל את הסיפור על הפארק האולימפי. המתחם היה אמור להיבנות על מסלול מכוניות. לחולי ההגה אין עבודה באולימפיאדה, אז הבטיחו להם שטח אחר. רק שמדובר בשטח ירוק, שחלקו גם שייך לאימוני הצבא. הארגונים הירוקים כמובן התנגדו. הם כנראה ידעו למה: לפני כחודשיים טירון מחיל התחזוקה הברזילאי
הברזילאים הלכו בקטן על המודל הסיני. הפארק האולימפי מצריך גם הגליית אנשים. משפחות שגרות באזור למעלה מארבעים שנה התנגדו, ואף מסרו לרשויות תוכנית להקמת האטרקציה שלא כוללת אותן. הן נדחו והתבשרו שיקבלו מגורים חדשים, קילומטר מהיעד.
בדומה להכנות למונדיאל, הפוליטיקות הפנימיות הן האויב הגדול של המשחקים. הרשויות והחוקים לא מתיישרים בקלות עם דרישות פיפ"א והוועד האולימפי. ניכנס לוולודרום, משכן האופניים של ריו. המקום נבנה למשחקי פאן אמריקה 14 .2007 מיליון ריאל 7) מיליון דולר היום) הושקעו.
במקרה של זכייה באירוח האולימפיאדה, המסלול היה מיועד לשרת גם אותה. רק שהמקום לא עומד בתקן האולימפי. למשל, יש בו 1,500 מושבים, וצריך .5,000 הציעו להרוס ולבנות מחדש, אבל ראש העיר אדוארדו פאאס התנגד, הודיע שיש גבול לטמטום. פאאס מעדיף שיפוץ. כמה עולה שיפוץ? 70 מיליון ריאל.
הברזילאים היו בלונדון ולמדו. יהיה שימוש במתקנים קיימים וזמניים, כדי לחסוך כסף ופילים לבנים. איצטדיון הכדורסל ששימש לשלבים המוקדמים בלונדון עשוי לטוס בחתיכות ולהיות מורכב מחדש בריו. האולמות יהיו קומפקטיים יחסית, גם כדי למנוע קרחות. ויש תוכנית חירום נגד נשירה: דיל של הדקה ה.90- מי שיסתובב בקרבת האירועים עשוי להיות מופתע ולזכות בכניסה, אולי אפילו חופשית, שחס וחלילה המצלמה לא תקלוט כיסא יתום.
את טורניר הכדורגל יארחו ערים נוספות, על בסיס איצטדיוני מונדיאל .2014 הסובלים הגדולים ביותר צפויים להיות אנשי המרתון, ולא בגלל הקילומטראז.' המסלול פשוט צפוי לעבור בקופקבנה. רצים יקרים, כשאתם מביטים לאטרקציות בצדדים תיזהרו לא לדרוס קולגות.
הספורטאים הברזילאים יקבלו מעטפת עודפת. פרט לליווי מקצועי, בריאותי ונפשי, המועמדים הבכירים יזכו במלגת פודיום: שכר חודשי של 7,500 דולר לערך. שר הספורט, אלדו רבלו, שהחליף לפני פחות משנה את אורלנדו סילבה, המיניסטר התורן שעף על שחיתות, הסביר: "אנחנו צריכים להרים אולימפיאדה, אבל גם אסור לנו לשכוח את המדליות."
ריו היא עיר תיירות. יש לה דיפלומה בתחום. רק שהאתגר האולימפי דורש ממנה יכולות כפולות משל הקרנבל. הברזילאים הבטיחו 48 אלף מיטות לאורחים, ממלונות ועד צימרים. כרגע יש 20 אלף בלבד שראויים לשינה ולארוחת בוקר. חוק חדש וזריז יאפשר בנייה מואצת, אבל אין עדיין מספרים סופיים לצרכים - ומשום כך אין עדיין דחפורים על השטח.
"הכל בשליטה," הגיבה מריה סילבה (אין מקום להמשך השם,( נשיאת החברה האולימפית של ריו (אין הסבר לתפקיד, אבל הברזילאים טובים בלייצר פרזידנטים). פתרון אטרקטיבי למי שלא סובל ממחלת ים: תיירות נמל. ספינות מפנקות יארחו 10,000 תיירים. ייתכן שמדובר בהצעה אטרקטיבית: ריו היא עיר אלימה ורועשת. השנה התקבלו במשטרה יותר תלונות על רעש מאשר על תגרות. במספרים: 68,389 מול .59,272 במים כנראה יותר בטוח ושקט.
ריו תצטרך להתמודד גם עם פערי השפה. כבר היום פועל פרויקט מתנדבים גדול, מנהגי מכוניות פרטיות ועד רופאים, מנהגי אוטובוס ועד וטרינרים. אנגלית חובה, עדיפות לבעלי שפה נוספת שהיא לא פורטוגזית.
לונדון ספגה ביקורת קשה על השוק השחור של הכרטיסים לאירועים. הברזילאים בטוחים שאצלם זה לא יקרה. הם ימשיכו במדיניות שלהם ממשחקי פאן אמריקה, שם, לטענתם, הם מיגרו את התופעה לחלוטין.
ברזיל תשקיע כספים רבים במערכות התחבורה בעיר. בתחום הזה יהיה לפחות שימוש גם אחרי המשחקים, וכולם יוכלו ליהנות ממנו. ובכל זאת, אזהרת מסע כבר עכשיו: עדיף לטייל על החוף. יותר מהיר, יותר מעניין וצפוי להיות גם יותר בטוח. בריו יש מקומות, בעיקר כשמטפסים למעלה ורואים מקרוב את הפאבלות, עם תמרור ייחודי: אין יציאה.
זה ייגמר בהוצאה של מיליארדים, לכאן או לכאן, אבל שום הערכה כרגע לא שווה את הנייר. יותר חשוב כמה ייכנס לעיר, כמה ייכנס לכיסים האסורים, ומה ירוויחו התושבים. סביר להניח שהאחרונים, כרגיל, לא יצליחו לצמצם את הפערים.
המזל הגדול של ריו הוא שתשומת הלב הולכת ממחר למונדיאל ב.2014- זה יהיה המבחן הראשון של ברזיל. סמיכות האירועים מאפשרת מקצה שיפורים, למרות שההשוואה בעייתית: הגביע העולמי הוא תפריט אחר לגמרי. בסוף, בכל מקרה, הרפובליקה תישפט על כל החבילה. והיא יודעת לעבוד. אירועים של מיליונים, משחקי פאן אמריקה, פסטיבלים והופעות, ברזיל מעבירה כמעט מדי שנה. ההבדל הוא שבמונדיאל ובאולימפיאדה כל העולם יסתכל עליה.
כשבוחנים היום בארץ משחקים אולימפיים, זכר הי"א תמיד על הפרק. ברזיל, עד כמה שזה תלוי בה, לא תכניס עצמה לסוגיית טקס זיכרון, כן או לא. כמעצמה עולמית בפוטנציה היא פיתחה אינטרסים, גם עם איראן, וסביר להניח שתוותר על נקיטת עמדה.
מעניין יהיה לראות את עמדתו של קרלוס ארתור נוזמן, נשיא הוועד האולימפי הברזילאי ויו"ר הוועדה המארגנת. האבא של ריו ,2016 קוראים לו. ספורטאי עבר, כדורעפן ששיחק בטוקיו 1964 והשתתף בארבע מכביות, אבל גם פוליטיקאי. על האוולנג' הקשיש הוא דווקא הגן: "הוא אחד מאנשי הספורט החשובים במאה ה,20- אני לא יכול לחוות דעה בעניין של פיפ"א."
נשיא הוועד האולימפי הבינלאומי, ז'אק רוג, העביר את הדגל האולימפי לראש העיר פאאס. המפתחות אצלו. ריו היא עיר בברזיל, היא בירת מדינה בברזיל, אבל היא למעשה ברזיל. מייצגת את הטוב ואת הרע שבה, את החיוך ואת הפשע, את האדיבות ואת האכזריות.
ארבע שנים לא מספיקות לשינוי. בריו יהיה שקט אחרי שיהיה שלום עם הפלסטינים. השאלה הגדולה היא האם העיר הולכת לתת הצגה לעולם, ואחרי שבועיים וחצי תחזור לעצמה, או שהמשחקים האלה הם קו זינוק לקראת תהליך פנימי. ריו צריכה קודם כל להוכיח לעצמה, אחרי זה לעולם.
נא להמתין לטעינת התגובות