יש לכם ילדים? אז יש לכם מריבות בבית
טלביזיה, מחשב, תשומת לב של ההורים... הילדים שלכם תמיד ימצאו על מה לריב. הכנו לכם מדריך קצר שיעזור להתמודד
האחים שלנו הם האנשים הכי קרובים אלינו מלבד ההורים שלנו. מטבע הדברים, ולאור יחסי הקירבה, לצד החוויות הכיפיות והמקרבות שאנחנו חולקים עם האחים שלנו, יש גם לא מעט מריבות וסכסוכים. כילדת סנדוויץ', היו לי לא מעט מלחמות עם אחותי הגדולה ועם האחים הקטנים שלי. בדיעבד, היום, נראה לי שהמריבות היו "שטותיות", על תשומת הלב של ההורים, על הצעצועים המשותפים או על הערוץ שרואים בטלוויזיה אבל כשהייתי קטנה, זה לא נראה לי ככה.
מריבות בין אחים אולי זה טוב בכלל
אנשים רבים, ביניהם אנשי מקצוע מתחומי החינוך, סבורים שמריבות בין אחים הן דווקא משהו חיובי שעוזר לילדים לעצב את האישיות שלהם, מלמד אותם לעמוד על שלהם כשצריך ומכין אותם "לחיים האמיתיים." עצם קיומו של קונפליקט או ריב בין אחים אינו בעיה אלא מצב קיים שיש להתמודד איתו
אז למה אני כותבת לכם? כי לאופן בו הילדים (וגם ההורים) מתמודדים עם המריבות של האחים יש תפקיד משמעותי בדרך בה יבחרו כל אחד מהאחים להתמודד עם קונפליקטים במהלך חייהם הבוגרים, עם האחים ועם אחרים.
מריבות על תשומת הלב של ההורים
כשאחותי הקטנה נולדה, הייתי בת 6, הוריי מספרים לי שלאחר הלידה, חזרתי לדבר כמו תינוקת. רוב האחים הגדולים, גם כשהם שמחים על התוספת הקטנה למשפחה ומצפים לה, מוצאים את עצמם מתחרים על הזמן של ההורים שלהם ועל תשומת הלב שלהם. תינוקות הרי דורשים טיפול אחר מילדים בוגרים יותר, טיפול יותר צמוד באספקת צרכיהם הבסיסיים וזה טבעי שנוצרת קנאה מהמצב החדש.
הקנאה באחים, קטנים או גדולים, והתחרות על תשומת לב ההורים היא אנושית וטבעית, והיא מרכיב חשוב במערכת היחסים בין האחים ובהתפתחות האישית שלנו באופן כללי. כשאחד האחים מקבל מתנה והאח השני הורס לו אותה, זה בד"כ לא כי הוא שונא אותו (למרות שאולי כך הוא יציג את הדברים). מה שעומד מאחורי זה יכול להיות הרצון לקבל גם מתנה, ואפילו החשש שהמתנה מעידה על זה שהאח אהוב יותר ממנו. עלינו כהורים, מוטל התפקיד לתת מענה לאינטרס של הילדים, ובמקביל, ללמד את ילדינו, לתקשר טוב יותר, ולהסביר לנו מה מפריע להם, ומה חשוב להם, כך סביר שגם המריבות בין האחים ייראו אחרת ואולי במקום להרוס את הרכבת החדשה של האח, האח שלא קיבל מתנה יגיד שגם הוא היה רוצה רכבת כזו, ואולי האחים יקבעו כללים של משחק משותף, ויקבלו יחד מטוס חדש. הדרך בה ילמדו הילדים להתמודד עם התחרות על תשומת הלב של ההורים תוביל במידה מסוימת לדרך בה יבחרו הילדים כשיתבגרו להתמודד עם התחרות בעבודה על תשומת הלב של המנהל, או על תשומת ליבה של בחורה שתמצא חן בעיניהם, מאחר שתחרותיות נמצאת בכל מקום.
תחרות על משאבים
בחברה בה אנו חיים היום, אנחנו לומדים מהר מאוד, גם כילדים, שהמשאבים שלנו מוגבלים. ההורים מעודדים אותנו לחלוק עם האחים, או כי אין כסף לקנות לכל אחד משלו או כי ערך השיתופיות חשוב להם. כך או כך, אנחנו מחונכים לכך שיש מחסור במשאבים. אם זה זמן על המחשב, זמן הצפייה בטלוויזיה או זמן המשחק בסמארטפון של אימא, נראה שכולם רוצים בדיוק אותו דבר באותו זמן, ואז מתחילה מלחמה. התשובה הרווחת בקרב ההורים היא שצריך לעשות "תורות", כל אחד ישחק בתורו או יחליט בתורו וכך כולם יהיו מרוצים. אבל תמיד כשאחד מחליט, יש את האחר שאינו מרוצה. כך קורה שלעיתים כשלאח אחד יש זמן מחשב, האח השני עסוק בלעשות רעש ולהפריע, לא כי בא לו להיות נודניק, אלא כי הוא משועמם ומחכה לתורו. ייתכן שחשיבה יצירתית, שלנו כהורים, יכולה לפתור את הסיטואציות האלו, למשל, אתה תראה טלוויזיה, ואתה תשחק מחשב, ותתחלפו ביניכם, אבל לזמן מוגבל בלבד.
שעמום
גורם מרכזי לריבים בין אחים הוא ? שעמום! לפעמים אנחנו פשוט משועממים, ואיזו דרך יותר טובה להפיג את השעמום מאשר להציק למישהו קרוב? מישהו שאנחנו מכירים בדיוק את הנקודות שמעצבנות ומרתיחות אותו? הורים שיבינו שמהות הריב היא שעמום, ולא מניעים אחרים, ויהיו מסוגלים לתת מענה לאותו שעמום, יוכלו להפחית את רמת המריבות בבית.
להתערב או לא להתערב? זו השאלה!
ריב בין אחים בבית, מגיע הרבה פעמים, לצעקות של הילדים, בכי, כעס, ועצבים, כאשר ברור שגם ההורים מושפעים מכך. אין הורה שלא מוצא את עצמו שואל מהו הגבול, מתי צריך לתת לילדים להסתדר ביניהם, ומתי צריך להתערב, וכשמגיע הזמן להתערב, כיצד. רוב הילדים רואים בהורים בתור מקור סמכות, כמו מורים/ דמויות חינוכיות, מעין "שוטרים", ש?ומרים מה צריך לעשות בסכסוך.
מי לא שמע את ילדיו אומרים לו: "אמא הוא לקח לי", "אבא תגיד לו", הרבה יותר "קל", שמישהו מחליט בשבילנו, ופותר בשבילנו את הריב.
ילדים שפותרים להם את כל הריבים, גדלים להיות מבוגרים שפונים ל"בעלי סמכות" שיסייעו ביישוב הסכסוכים שלהם, בין אם זה סכסוך עם השותף העסקי, הגרוש לעתיד, ואפילו עם האחים והמשפחה על ירושה. למה? כי אין להם את הכלים להתמודד עם הסכסוך אליו נקלעו, הם פשוט לא יודעים מה לעשות.
כהורים אנחנו רוצים שהילדים יקשיבו אחד לשני, יבינו אחד את השני ויגיעו להסכמות בלי שנצטרך להתערב ולהחליט מי" צודק". בהתאם, אנחנו צריכים לתת לילדינו את הכלים לתקשורת נכונה, שכוללת גם הקשבה לאחר וגם יכולת לבטא את מה שחשוב להם באמת.
הדרך הטובה ביותר ללמד את ילדינו, היא לא במתן דוגמאות והסברים, אלא קודם כל ביישום שלנו את הדברים שאנחנו ממליצים לילדנו, ופעם הבאה שאנחנו נקלעים לסכסוך, עם בן הזוג/ החברים/ המשפחה, לדבר ולהקשיב.
אתי שרת מגשרת מטעם הבית לגישור ויישוב סכסוכים
הכתבה מאת פורטל הגישור הישראלי סולחה >>> לכתבות נוספות לחצו כאן
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
