שוק של פנויות עגלגלות
"כל אחיותיי השמנות הן בגדר דוגמניות צמרת עם פנים מבוזבזות, שרק משוועות לפרוץ מתחת מעטה השומן שלהן". נגה ויגדור. מדור
קורבנות הדייטים עם שמנות כבר יוצאים מתוך הנחה שמי שמגדירה את עצמה כ"ממוצעת" היא שמנה ומי שבוחרת בהגדרה "עגלגלה" היא ודאי הר אדם. "שמנה" זו אחת שצריך להוציא אותה מהבית עם מנוף. ובאמת, לא ראיתי אף אחת שבחרה בהגדרה הזו (מדי פעם נהגתי לבדוק את המתחרות שלי). אני מניחה שהעובדה שהגדרתי את עצמי כ"שמנה" פסלה לי לא מעט אפשרויות. למעשה, בערך את כולן, למעט בעלי סטיות קיצוניות – אוהבי השמנות – שהם בדרך כלל בחורים נורא רזים ונמוכים, שמשאת ליבם היא להתחפר בנוחות במשמניה של אישה דשנה. אולי זה סוג של שחזור החוויה של יציאה מהרחם.
מחזה שכזה מעורר בי פלצות. מה גם שאני לא אמהית במיוחד. והיו גם את בעלי האשליות הקיצוניות, שחושבים שאישה שמנה זו למעשה בחורה רזה עם תסביכים. לא עזר כמה שניסיתי לשכנע אותם שאני אכן שמנה, מבחינתם הייתי רזה בהכחשה.
והנה, בשעה טובה ומוצלחת נקבעה לה פגישה, אליה הייתי מגיעה במיטב מחלפותיי השחורים. אני זוכרת אותם חוצים את סף דלתי (לכיוון היציאה), מסובבים את ראשיהם לאחור ואומרים "אילו רק היית רזה, היה משתרך טור של מחזרים אל מול דלתך", "אילו היית רזה, גברים היו משתטחים ארצה למענך", "יש לך פנים כל כך יפות, חבל שאת לא רזה", ועוד ביטויים. אני חושבת שבממוצע כל הערה שכזו גרמה לי להוסיף עוד שלושה קילו למשקלי.
ברבות השנים גיליתי שכל בחורה שמנה
שנים לא הצלחתי להבין מדוע אף בחור מתוך אותם עשרות בחורים לא רצה להשקיע בפוטנציאל יופי איכותי שכמותי, עד שפגשתי באותו בחור, שבדרכו החוצה היה נדיב מספיק כדי להוסיף עוד משפט אחד: "כי אף אחד לא רוצה להשקיע במישהו שלא רוצה להשקיע בעצמו".
הערה נבונה, מדוייקת עד כאב. ולכן העדפתי שלא להתעמק בה.
יום אחד התגשם חלומי ופגשתי את אותו בחור חכם וחתיך, בעטיפה הייטקית, רגיש (לעצמו) ומצליח. בילינו לילה סוער, במהלכו כבר הספקתי לראות אותנו יחדיו תחת חופה, בית, ילדים, גינה וכלב. וקצת לפני שליווה אותי החוצה, בעודו קושר את שרכי נעליו למען מילוי המשימה האצילית, הוא שאל אותי בחביבות: "ואת המאמר של קארין ארד, ששלחתי לך באימייל, קראת?". "כן", עניתי, מנסה לרדת לסוף דעתו. "אז את מסכימה שאפשר לקיים סטוץ כל עוד הבחור נוהג בהגינות ומספק את צרכי האישה?". השבתי שזה הרע במיעוטו. "מי זה הרבי מיעוטו?", הוא ענה בשרמנטיות. ובזאת הסתיימה השיחה הרצינית הראשונה והאחרונה על מהות הקשר שלנו, שנמשך שנים מספר.
וכך חסכתי לעצמי מספר לא מבוטל של דייטים כושלים, וסיבובי ראש מנחמים על שמנה עם פוטנציאל מבובזבז. קיבלתי ריגוש וקבלה במנות קטנות וקצובות מבחור שאהבתי אך לא אהב אותי, אך מעולם לא עשה עניין מעובדת היותי שמנה.
ולמי שקיבל אותי מההתחלה, כמו שאני, לא שינה כשהרזתי או כשטפחתי בחזרה. מנות הקירבה שקיבלתי נשארו זהות באורכן ותדירותן.
וכנראה שזה לא השומן שמרחיק אלא המשמעויות הרגשיות שעומדות מאחוריו, כמו שאותו בחור חכם אמר לי לילה אחד, אחרי עוד דייט כושל, לפני שהתרחק. החולשות האנושיות אותן הוא מסמל, חולשות שנמצאות בכל אחד מאיתנו, והשומן הוא רק מראה עגומה שלהן, שאף אחד אינו רוצה לחזות בה. לפחות לא לאורך זמן.