הכל מתחיל אצל העובר
מתברר, שהתהליך הטרשתי הגורם להתקפי לב ושבץ מוחי בגיל מבוגר מתחיל כבר בילדות המוקדמת, ואף בחיינו העובריים. בקרב ילדים האוכלים ג'אנק פוד מתחילה עלייה ברמת הכולסטרול בדם כבר בגיל 8
פרופסור ג'ודי ברלינר מאוניברסיטת קליפורניה בלוס-אנג'לס הראתה קשר ישיר בין מידת הטרשת בעוברים ורמות הכולסטרול של האם. לאחר הלידה בדרך כלל יורדות רמות הכולסטרול בדם לערכים נמוכים במיוחד, למשל ה-LDL (הכולסטרול הרע) מגיע לכ-40 מ"ג % בילדים צעירים. ברמה זו לא רק שלא מתפתחת טרשת עורקים חדשה, אלא גם טרשת קיימת נסוגה. לכן זהו למעשה המצב המטבולי שאליו עלינו לשאוף בכל גיל במהלך חיינו.
בערך בגיל שמונה עולה רמת הכולסטרול בילדים האוכלים "מזון מהיר" (Junk Food), ובעקבותיה
מתחיל התהליך הטרשתי. בנתיחות לאחר המוות שנעשו באנגליה לילדים בגיל זה שנהרגו בתאונות דרכים, נמצא קשר ישיר בין צריכת מזון מהיר וטרשת עורקים. ככל שהגיל עולה וצריכת מזון שאינו בריא עולה, עולות רמות הכולסטרול בדם והטרשת הולכת ומתפתחת.
באמצעות אולטרה-סאונד תוך-עורקי ניתן לראות טרשת עורקים משמעותית ב-35 אחוזים מהגברים בגיל 20 עד 30 ,כך שאירועי הלב וכלי הדם בגיל המבוגר מקורם ברמות כולסטרול גבוהות כבר בגיל צעיר. ברור אם כן, מדוע יש לבדוק רמות כולסטרול בגיל צעיר ולטפל במידת הצורך.
לפני שנרחיב בנושא זה עלינו להבין קודם כל את הקשר שבין כולסטרול וטרשת עורקים. כולסטרול הוא חומר שומני הנמצא בקרום של כל תא בגופנו, ובנוסף הוא אחראי לייצור של מרכיבים חשובים
כמו הורמונים בגוף. כל תא בגופנו "יודע" לייצר כולסטרול, אולם רוב הכולסטרול מיוצר בכבד. בנוסף, הכולסטרול מגיע גם ממקור חיצוני, כלומר מהאוכל. כידוע, אצל אנשים רבים הכולסטרול קיים
בעודף, שיכול להיות משני גורמים: הראשון והמרכזי יותר הוא תורשה, והשני הנו אורח חיים.
רמות גבוהות של LDL-כולסטרול (Low Density Lipoprotein Cholesterol) עלולות להיות מסוכנות.
עודפים של LDL-כולסטרול יחד עם מרכיבים נוספים שוקעים בתהליך הדרגתי בדפנות העורקים המזינים איברים חיוניים בגוף, והתוצאה היא טרשת עורקים. בטרשת העורקים נוצרים בדופן כלי הדם מצבורים של שומן ותאים נוספים, אשר מתחברים יחד למה שקרוי "רבדים טרשתיים". כתוצאה מתהליך זה כלי הדם אינו מצליח לספק חמצן בכמות הנדרשת לאזורים חשובים בגוף. היצרות כלי הדם המספקים חמצן ללב גורמת למחלה הנקראת תעוקת לב ("אנגינה פקטוריס"), המאופיינת בעיקר בכאבים בחזה. היווצרות קריש
חמצן ללב עלולות לגרום "התקף לב". קריש דם המגיע למוח עלול לגרום "שבץ מוחי".
רמה גבוהה של LDL-כולסטרול היא גורם הסיכון החשוב ביותר להיווצרות טרשת העורקים (עלייה בסיכון של 300 אחוזים ויותר).
מכיוון שהגורם העיקרי לכולסטרול גבוה הוא תורשתי ומרבית הכולסטרול בגוף מיוצר בכבד, יש
לבדוק את ערכי הכולסטרול מגיל צעיר מאוד. בילדים, מומלץ בכל מקרה שבו נלקחת בדיקת דם מכל סיבה לבדוק גם רמות כולסטרול. אין צורך בצום בבדיקה זו, היות ומדובר בסקירה בלבד. אם נמצאו רמות גבוהות מהצפוי לגיל שבו נערכה הבדיקה, יש לחזור על פרופיל שומנים מלא בצום. פרופיל זה כולל בדיקת סך הכולסטרול בדם, רמות שומני הדם הטריגליצרידיים, רמות ה-LDL-כולסטרול ורמות ה-HDL-כולסטרול.
בכל מקרה, מומלץ לכל אדם לבצע לפחות בדיקת כולסטרול אחת לאחר גיל ההתבגרות. מגיל 20 ההמלצה היא לבדוק רמות כולסטרול כל חמש שנים, כאשר הרמות תקינות. במקרה שנמצאו ערכים מוגברים יש לעקוב אחר רמת הכולסטרול פעם בשנה ולפנות לרופא לקבלת טיפול מתאים. כל זה נכון לכלל האוכלוסייה.
שכיחות ההופעה של עודף הכולסטרול עולה אמנם עם הגיל, אולם יש קבוצה באוכלוסייה אשר הכללים
האלה אינם נכונים לגביה. מדובר בחולים במחלה תורשתית הנקראת "יתר כולסטרול משפחתי" או
Familial Hypercholesterolemia) FH). ללוקים במחלה ישנן רמות גבוהות מאוד של כולסטרול כבר מגיל
צעיר מאוד. אחד מכל 500 אנשים נולד עם המחלה והוא לא יודע זאת. הפגם הגנטי מאופיין בחלק מהחולים.
כיום ניתן לזהות את המחלה, לטפל בה וכך למנוע מחלות לב ותמותה אצל הסובלים ממנה. לעתים קרובות המחלה מאובחנת רק לאחר שהחולה לוקה בלבו. במשפחה שבה התגלה חולה FH חשוב מאוד לבדוק את כל בני המשפחה, לרבות הילדים. הגורם למחלה גנטית זו הוא פגיעה בקולטן אשר "לוקח" את הכולסטרול מזרם הדם ומעבירו לתוך הכבד.
המחלה אופיינית בתת-אוכלוסיות שונות. כיום ניתן כבר לזהותה ולאפיין את הפגיעה הגנטית או
המוטציה אשר הובילה אליה. אצל היהודים נפוצות מוטציה "צפתית" - השכיחה בקרב יוצאי עדות המזרח, מוטציה "ליטאית" - השכיחה מאוד בקרב אשכנזים, ומוטציות שונות באוכלוסיית יוצאי עירק. כמו כן, בארץ קיימות מוטציה "דרוזית" (באזור רמת הגולן ובכרמל), ומוטציה לבנונית (אצל ערבים נוצרים שמוצאם מלבנון). בשאר האוכלוסייה, כאמור, המחלה קיימת באחד מ-500 תושבים.
בחולים הסובלים מהיפרכולסטרולמיה משפחתית (FH) דרוש טיפול תרופתי יעיל מאוד, על מנת לאפשר הפחתה של רמות הכולסטרול החריגות בדמם. במספר מחקרים רב-לאומיים, שנערכו גם בארץ, נמצא כי מתן תרופה בשם קרסטור מסייע לחולים אלה ומפחית בצורה דרסטית את רמת הכולסטרול בדם. השימוש בקרסטור, שאינו נמצא עדיין בסל הבריאות בישראל, מאפשר לרבים מהחולים להגיע לרמות כולסטרול תקינות.
פעילות גופנית סדירה, תזונה נכונה ושמירה על משקל גוף תקין. כמו במבוגרים, גם אצל ילדים יש להשתמש בשינוי באורח החיים כדי להגיע לערכים הרצויים של LDL-כולסטרול, ובחלק מהילדים נדרש גם טיפול תרופתי. טיפול הבחירה בעודף כולסטרול הוא סטטינים.
התרופות בקבוצה זו מאפשרות לא רק הפחתה של רמות הכולסטרול, אלא גם השפעה על תהליך טרשת העורקים עצמו. הסטטינים נחשבים אבן היסוד בכל טיפול בעודף כולסטרול ומהווים מזה 20 שנה כלי טיפולי יעיל ובטוח. היום ישנם בעולם ארבעה סטטינים מרכזיים: פרבסטטין, סימבסטטין, ליפיטור וקרסטור. כאשר מדובר ביתר כולסטרול משפחתי יש להשתמש בסטטינים בעלי יעילות גבוהה בהורדת הכולסטרול, כגון ליפיטור במינון גבוה או קרסטור, שהנו תרופה המתאימה במיוחד לחולים בעלי סיכון גבוה לפתח מחלות לב.
שיטת טיפול נוספת הקיימת היום ביתר כולסטרול בדם באוכלוסייה הבוגרת היא שילוב של סטטינים
ואיזיטרול, שהנו תרופה ראשונה בקבוצה פרמקולוגית חדשה של מעכבי ספיגת כולסטרול (Cholesterol Absorption Inhibitor). לעומת הסטטינים, המונעים את ייצור הכולסטרול בכבד, מונע איזיטרול את ספיגתו במעיים.
נתינת התרופה בשילוב עם סטטינים מביאה לשליטה בשני מקורות הכולסטרול בגוף גם יחד. תוספת של איזיטרול לכל סטטין במינון הנמוך ביותר מביאה ליעילות מקבילה למינון הגבוה ביותר של אותו סטטין. לתרופה החדשה פרופיל סבילות ובטיחות טובים, ואף-על-פי שאין עדיין ניסיון רב בטיפול בה בילדים, ניתן להניח שהיא תשולב גם בטיפול באוכלוסייה זו.
הכותב הוא מנהל המכון לחקר ליפידים וטרשת עורקים במרכז הרפואי ע"ש שיבא, תל-השומר, ומכהן כמזכיר החברה הישראלית לחקר, מניעה וטיפול בטרשת עורקים
נא להמתין לטעינת התגובות
