הניתוח הצליח: כריתת הרחם נמנעה
ניתוח להסרת סרטן צוואר הרחם היה כרןך עד לא מכבר בכריתת רחם. בבית החולים "ביקור חולים" הצליחו השבוע להסיר אותו בלי לפגוע בסיכויי האשה להיכנס להריון
בשנים האחרונות בוצע במספר מדינות בעולם ניתוח להסרת האזור הנגוע מבלי לכרות את הרחם לחלוטין, כך שהתפקוד הפנימי לא נפגע, המחזור החודשי המשיך כסדרו והיכולת להרות וללדת, נשמרה.
לאחרונה הגיעה הבשורה גם לישראל ועד כה נערכו כאן ניתוחים בודדים בלבד מהסוג הזה. האחרון שבהם בוצע השבוע בבית החולים "ביקור חולים" בירושלים באשה בת 35, נשואה וללא ילדים. אחרי הניתוח שהסתיים בהצלחה היא סיפרה בהתרגשות על התקווה החדשה: "עכשיו אני יכולה לחלום שוב על ילדים" אמרה.
"החידוש בצורת הטיפול הזאת הוא, שבניגוד לעבר סרטן צוואר הרחם כבר לא שווה אוטומטית לאיבוד היכולת להרות", מסביר ד"ר ציון טל, מנהל היחידה האונקו-גינקולוגית בבית החולים שניתח את האישה. ד"ר ציון ערך את הניתוח יחד עם פרופ' לסלאו, מומחה לאונקולוגיה גינקולוגית מבודפשט וד"ר אמנון עמית, סגן מנהל המחלקה הגינקולוגית ברמב"ם.
"גוף הרחם נשאר כמו שהוא", מפרט ד"ר טל והאישה נכנסת להריון בצורה לגמרי רגילה. בדרך כלל אין צורך בהפריות. גם את המחזור היא מקבלת באופן רגיל לגמרי. מה שכן, הריון מהסוג הזה מחייב לידה בניתוח קיסרי".
במהלך הניתוח מבוצעת למעשה כריתה של צוואר הרחם, כריתת הרקמות הקושרות את הרחם לאגן וכריתת בלוטות הלימפה המצויות סביב כלי הדם הגדולים באגן. במהלכו גם מבוצעת בדיקה המאוששת מעל לכל ספק, כי הסרטן לא חדר לתוך הרחם. במידה ותוצאות הבדיקה תקינות, מחברים הרופאים את הרחם ישירות לנרתיק.
לדברי ד"ר טל, סרטן צוואר הרחם אינו שכיח במיוחד בישראל לעומת המצב בעולם השלישי. אצלנו עומדת הסטטיסטיקה על חמישה או שישה מקרים ל-100 אלף בשנה ובדרך כלל מדובר בנשים בעשור החמישי לחייהן, שחלק לא מבוטל מהן כבר מימשו את ההריון והלידה. באירופה ובמדינות העולם השלישי קיימות יותר נשים צעירות שסובלות מהמחלה. "סרטן בצוואר הרחם קשור לזיהום ויראלי", מסביר ד"ר טל, "הזיהום הזה מועבר ביחסי מין. ככל שהחברה יותר ליברלית, יש יותר סיכוי למצוא בה את המחלה". הוא מוסיף כי כיום קיים חיסון לוירוס הזה ומשתמשים בו באופן ניסיוני בארץ בבנות עשרה שעדיין לא קיימו יחסי מין.
הניתוח במתכונתו החדשה חשוב לא רק לנשים שרוצות להרות. עגמת הנפש והקושי הנפשי שאיתן מתמודדות הנשים לאחר כריתת רחם לא בהכרח נובעים מהרצון להרות שוב, אלא מאיבוד מה שהן תופסות כחלק מרכזי בנשיות שלהן.
ר' בת 53 ממרכז הארץ עברה ניתוח כריתת רחם לפני שמונה שנים. היא כבר אם לבן אחד והקושי הנפשי שלה לא נבע, לדבריה מהרצון להרות שוב: "ההרגשה אחרי הניתוח היתה ירודה", היא משחזרת, "בכל זאת, להוציא רחם, אשה מרגישה שחסר לה משהו. לי היה גם קשה לקיים יחסי מין כי אין הפרשות. יבש שם כל הזמן".
עדיין קשה לך עם זה?
"כן. עצם העובדה שאין לי רחם, זה משהו שרודף אותי כל הזמן. אני מרגישה לא נשית, יוצאת דופן, כאילו חלק ממה שצריך להיות שם לא נמצא. אבל אני יודעת", היא מוסיפה, "שאם לא היה לי ילד, התחושה היתה איומה יותר. הקל עלי שיש לי לפחות ילד".
ש' בת 49 ואם לשניים עברה ניתוח לכריתת רחם לפני שלוש שנים. על ההתמודדות הרגשית עם האובדן היא אומרת: "אני חושבת שהכל בראש והחלטתי לא להתייחס לזה כאילו זה משהו שפוגע לי בנשיות. בסך הכל
"הניתוח הזה הוא אופציה חשובה", מסכם ד"ר טל, "נשים מרגישות יותר נוח עם רחם ווסת. עם זאת", הוא מדגיש, "אשה שרחמה נכרת עדיין יכולה להיות אם ביולוגית. השחלות עדיין שם וניתן לבצע הפריה ולהעזר באם פונדקאית".
נא להמתין לטעינת התגובות
