כאב כרוני ותרופות מהדור החדש
רבים בארץ סובלים מכאב המגיב רק חלקית למשככי כאבים שגרתיים שמאפשרות קופות החולים - שאינן מאשרות תרופות יעילות מהדור החדש, שעלותן גבוהה
הכאב העצבי מתואר בדרך כלל כ"שורף," "הבזקי" או "מושך". אולם, לעתים הוא מתואר כתחושות חום או קור, תחושת עקצוץ ונמלול, ועוד. לעתים קרובות נלווית רגישות יתר למגע באזור הכואב, כתוצאה מחיכוך בגד או מגע זרם מי המקלחת. במקרים אחרים עלולה להיות באזור הכאב דווקא ירידה בתחושה. לא נדיר יהיה לשמוע מפי חולה סוכרת שהוא חש "כאילו אני הולך על חצץ". אצל חולה סוכרת אחר תופיע תחושת שריפה קשה, בעיקר בשעות הערב והלילה, עד כדי חוסר יכולת לכסות את הרגליים בשמיכה.
העובדה כי לפגיעה אחת עשויים להיות ביטויי כאב כה רבים ושונים, מקשה לעתים קרובות על האבחנה וגורמת לדחייתה. לא נדיר הוא המצב שבו חולפים שבועות, חודשים ואף פרקי זמן ארוכים יותר ממועד הופעת הכאב ועד האבחנה. מעבר לכך, ברבים מחולי הכאב העצבי לא ניתן לזהות פגיעה או פציעה. יתרה מכך - אין בידינו כיום בדיקת מעבדה או הדמיה הקובעת באופן חד-משמעי שאכן מדובר בכאב עצבי. גורמים אלה תורמים אף הם לאיחור נוסף באבחנה.
מאפיין נוסף של הכאב העצבי הוא שהוא נמשך לאורך זמן ואינו פוחת בעוצמתו עם חלוף הזמן. בנוסף לכך, הכאב העצבי אינו מגיב, או מגיב חלקית, למשככי כאב שגרתיים. לפיכך, לא אחת הופך הכאב העצבי למטרד קשה לסובלים ממנו, פוגע קשות באיכות חייהם ומהווה אתגר טיפולי לא פשוט לרופאים המטפלים.
המגוון הנרחב של סוגי הכאב העצבי וביטוייו השונים הביא להתפתחות דרכי טיפול מורכבות, המחייבות לעתים קרובות מעורבות של מרפאת כאב. לפני תחילת הטיפול מושם דגש על עריכת בדיקה גופנית ונוירולוגית מתאימה, על מנת לאבחן את סוג הכאב והגורם לו. במקרים שבהם מאובחן גורם להופעת הכאב או להחרפתו יש לטפל בו (לדוגמה, איזון טוב יותר של הסוכרת, אם אובחנה פגיעה עצבית כואבת משנית לה). עם זאת, במקרים רבים לא ניתן לטפל בגורם לפגיעה העצבית, ואז מכוון הטיפול להפחתת הכאב ולשיפור איכות חיי הלוקה בו.
במרכזי כאב רבים מבוסס הטיפול בכאב העצבי על שימוש בתרופות, ובראש ובראשונה בתרופות הקרויות "נלוות", כלומר, תרופות אשר נועדו מלכתחילה לטיפול בבעיות רפואיות
התרופות הנלוות היעילות לכאב עצבי הן בעיקר תרופות נוגדות דיכאון ונוגדות פרכוס (אפילפסיה.( מגוון התרופות השייכות לקבוצות אלה הנו רב, ולכל אחת מהן יתרונות וחסרונות. עם זאת, ניתן לחלקן לשתי קבוצות עיקריות: תרופות ישנות יותר (או מן הדור הישן בעגה הרפואית), ותרופות מן הדור החדש, שהן על-פי רוב בטוחות יותר לשימוש ולכן מתאימות למספר רב יותר של חולים.
לאחרונה נראה אור בקצה המנהרה: משרד הבריאות רשם שתי תרופות חדשות לטיפול בכאב עצבי. הראשונה - סימבלטה - רשומה לטיפול בכאב עצבי אצל חולי סוכרת, ואילו השנייה - ליריקה - נרשמה כתרופה לכאב עצבי מכל סוג.
קיימים אמצעים נוספים להפחתת כאבים, הכוללים זריקות לחסימת עצב, התערבות כירורגית ל"שחרור" עצב פגוע, גירוי חוט השדרה באמצעות אלקטרודות, או הזלפת אופיאטים וחומרי אלחוש מקומי ישירות לחלל השדרה באמצעות משאבה מושתלת. אולם, כל אלה יוצעו רק למספר מוגבל של חולים אשר כאבם עמיד לכל טיפול אחר.
הכותב הוא מנהל היחידה לשיכוך כאב במרכז הרפואי רמב"ם והפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט בטכניון, ויו"ר האגודה הישראלית לכאב
נא להמתין לטעינת התגובות
