בריצה קלה לקופת החולים
אם לא די במחיר המרקיע שחקים שגובים מכוני הכושר, נדרשים המתעמלים להמציא אישור רפואי, בדרך כלל תמורת תשלום. מה מציעות קופות החולים?
תשובה מס.1: קופת חולים מכבי
מבוטח מכבי המעונין להתחיל להתאמן בחדר כושר צריך להגיע לרופא המשפחה לביקור רגיל. הרופא ישאל אותו מספר שאלות על מצב בריאותו ויבדוק אותו במידת הצורך (בהתאם לגילו, מצב בריאותו וכד'). אם אין מניעה בריאותית לכך, המבוטח יקבל מרופא המשפחה את האישור להתאמן בחדר כושר.
תשובה מס. 2: קופת חולים מאוחדת
על המבוטח להגיע למרכז מאוחדת ספורט ולעבור בדיקה ארגונומטרית. עלות בדיקה כזו למבוטח רגיל היא 150 שקל. לבעלי ביטוח משלים "עדיף" התענוג המפוקפק יעלה 100 שקלים בלבד. הבדיקה מתבצעת במרכז לרפואת ספורט.
תשובה מס. 3: קופת חולים כללית
כל רופא משפחה בכללית רשאי לתת למבוטח אישור בו הוא קובע כי: "הלקוח רשאי לעסוק בפעילות גופנית ספורטיבית, בהתאם לגילו".
תשובה מס. 4: קופת חולים לאומית
בלאומית מספר רופאים המומחים ברפואת ספורט - ניתן לפנות אליהם לשם קבלת אישורים. למבוטחי הקופה הבדיקה היא ללא עלות. כמו כן, ניתן לפנות גם לרופאי המשפחה לשם קבלת האישור ובלבד שתיקו הרפואי של הלקוח תקין.
אם כך, לא קשה לנחש, הבחורה הנחמדת חברה בקופת חולים מאוחדת, היחידה שגובה כסף עבור האישור למכוני כושר.
עינתת בסך הכל רצתה להזיז קצת העצמות. זאת לא מחלה. מדוע עליה לעבור טירטורים בקופת החולים? מתברר שזה לא פשוט.
חוק מכוני חדר כושר, שפורסם במרס 1994 (תשנ"ד), דורש כי "מכון כושר יקבל מתאמן קבוע רק לאחר שהמציא לו תעודה רפואית המאשרת את כשירותו מבחינה רפואית להתאמן במכון כושר", וכי "מכון כושר יקבל מתאמן אקראי רק לאחר שהמציא לו הצהרה חתומה בידיו, המאשרת כי הוא אינו לוקה בבעיות רפואיות העלולות לסכנו בשעת אימון במכון כושר".
על פי החוק, מספיק אישור מרופא המשפחה, כשהאישור לא מחייב בדיקות מאמץ או בדיקות אחרות
הרשתות עצמן מנסות להקל על התהליך, תמרות תשלום, כמובן. ברשת הולמס פלייס ניתן השירות עבור 80 שקל, כך גם בשייפ, מכוני הכושר מקבוצת הולמס פלייס. במכוני הכושר great shape לא מספקים את השירות כלל. ברשת מכוני every body ניתן לקבל את השירות עבור 90 שקל. ברשת מכוני הכושר גל העתיד ניתן לקבל את השירות של בדיקת רופא חינם, כחלק מהתשלום למועדון.
ברור כי פעילות גופנית, בעיקר בעוצמה גבוהה, עלולה להסב נזק, בייחוד לאנשים שאינם עוסקים בפעילות גופנית סדירה. מצד שני קיימת בעייתיות בחוק, משום שבריאותית, רצוי לעודד פעילות גופנית ולהקל על המעונינים לעסוק בה, במקום להקשות בבדיקות מקדימות להתחלת הפעילות.
ד"ר יוני ירום, מנהל מאוחדת ספורט וסגן יו"ר החברה לרפואת ספורט בישראל של ההסתדרות הרפואית, מסביר: "בהקשר לחוק, צריך להסביר שהוא נחקק ב-94', כשאחוז אחד בלבד מהאוכלוסיה עסק בפעילות גופנית סדירה. היום, שנת 2006, אנחנו מדברים על כ-54 אחוז, כך שאין ספק שאנחנו נמצאים בעולם חדש של ספורט חובבני. לכן, האיגוד הקרדיולוגי נוטה להמליץ על שינוי החוק, כדי שאדם יוכל למלא שאלון בחדר הכושר, ורק אם יענה תשובה חיובית על אחת מ-6-8 השאלות, הוא יצטרך להמציא אישור רפואי. המודל הוא השאלון הקנדי, שם מי שהולך למכון הכושר ממלא שאלון בן 12 סעיפים".
למרות הניסיון להקל את החוק, ד"ר ירום מדגיש כי בעיניו הדרישה ללכת לבדיקת רופא אינה נוראית: "גבר בן 40 שלא פעיל כבר 10-15 שנה, כדאי בהחלט שיעשה בדיקה מקיפה, ואפילו מבחן מאמץ. כנ"ל לגבי נשים מעל גיל 45. למי שיש בעיות, אני לא אאסור עליו מכון כושר, אלא בסך הכל אכוון אותו ואת המדריך לבניית תוכנית שתתאים לו. באופן כללי, לא צריך לפחד מהאישור הרפואי. מדובר בהזדמנות מצוינת לבוא להיבדק, גם אם מדובר בבחורה בת 25".
באופן אבסורדי ישנם ענפי כושר שבהם לא נדרש אישור רפואי, למרות שהם דורשים מאמץ פיזי גדול, כמו למשל ספינינג או שיעורי אירובי. ראש מינהל הספורט, שוקי דקל, מסביר כי בעקבות תאונות טראגיות שאירעו במכוני כושר, הוחלט לדרוש ממתאמנים סדירים להצטייד באישור רפואי למכון הכושר. אישור זה נועד לתת ערבות רפואית, בשל הפעולות הספורטיביות הכרוכות באימון. באשר לענף האירובי, מציין דקל, כי הוא אינו כלול בענפים המחייבים מדריך או מאמן, ושבהן עלול להיווצר נזק על ידי מאמן. אם כך, יש חילוקי דעות בעניין הספינינג והאירובי בין המומחים.
בהתייחס לשינוי הנדרש בחוק, מוסיף דקל, כי הנושא נמצא בדיונים משותפים בין מינהל הספורט לבין משרד הבריאות.