סיפורים של אהבה אסורה וכאב
היא הייתה צריכה לעזוב לתמיד. לעזוב אותו. וטוב שכך, כי זה היה בלתי נסבל בשבילה לדעת שהוא לא רק שלה. סיפור עצוב עם סוף טוב
היא לא יכלה לאהוב אותו, כי הוא לא היה שלה. הוא היה שייך למישהי אחרת, מישהי מאוד קרובה אליה, אבל היא התאהבה. היא רצתה אותו. היא רצתה שהוא יהיה הראשון שלה. שהוא יהיה שלה ורק שלה.
היא חיה בין שני העולמות: האהבה כלפיו וכלפיה. זה היה חזק ממנה, היא לא יכלה יותר, היא עשתה את זה! את הטעות הנוראית הזאת. משהו שלא הבינה, משהו שלא ידעה איך להתמודד איתו.
הילדות שלה התפוגגה, היא נעלמה, הנאיביות, הטוהר, הכול הלך ביחד עם הדם שיצא ממנה באותו לילה. היא אישה, אישה מדהימה אפילו, אבל היא עדיין לא הבינה את זה, היא עדיין חשבה שהיא ילדה, ששום דבר לא נגמר, ששום דבר לא קרה.
ואז היא הייתה צריכה לעזוב לתמיד. לעזוב אותו. וטוב שכך, כי זה היה בלתי נסבל בשבילה לדעת שהוא לא רק שלה, למרות שהכול היה גלוי, והיא שהוא היה שלה ידעה הכול ולא התנגדה, אבל זה היה יותר מדי מסובך בשבילה.
היא עזבה, היא לא חזרה אף פעם אליו, היא התחילה חיים חדשים אלפי קילומטרים מהם, אבל חלק ממנה נשאר אצלו, נשאר לתמיד ולא חזר אליה יותר. היא לא יכלה יותר לאהוב, היא חיפשה רק אהבה אסורה כי לא ידעה משהו אחר, את אותה אהבה שהיא איבדה כשעזבה. הרבה זמן היא חיפשה מישהו שיעביר
אבל הוא בגד בה. הוא לא אהב אותה. הוא היה פגוע ממישהי אחרת ולא היה מסוגל לאהוב שוב. היא ידעה הכול אבל שתקה. היא לא רצתה לאבד אותו למרות שלא היה מגיע לו אפילו להסתכל עליה. היא הייתה מאוד עצובה. היא חשבה שלא תמצא יותר אהבה בחיים, אבל פתאום החיים חייכו אליה קצת. חבר שלו היה שם בשבילה. הוא ניחם אותה ואמר לה שהיא עוד תמצא את הנסיך שלה, שאהבה עוד תבוא.
היא האמינה לו אבל הלב נורא כאב, היא רצתה לאהוב ועשתה טעות. היא האמינה לו יותר מדי, היא חשבה שהוא מאוהב בה, החבר של המפלצת הבוגדנית, היא נתנה לו את כל כולה. היא התרגשה רק מהמחשבה עליו. אבל גם הוא בגד בה. הוא סיפר למפלצת על הקשר שלהם, הוא ניפץ את התקווה שלה למצוא אהבה. היא טעתה שוב.
המפלצת רצה להעניש אותה. הוא אמר לה עם החיוך הממזרי שלו שעל הטעויות צריכים לשלם, ולקח לה את הכי יקר לה. הוא אנס אותה. הוא לקח לה את הכבוד שלה. לקח לה את האמון באהבה. הוא הרג את הלב שלה.
היא האשימה את עצמה בזה שחיפשה אהבה.
היא חיפשה מישהו שינחם אותה, שיחמם לה את הלב אחרי התקופה הקרה הזאת, שיביא דבק וידביק את כל החתיכות של הלב שלה שנשבר. היא פגשה מישהו, מישהו שהיה טוב ונאמן ואוהב, אבל הפעם היא לא אהבה אותו, אפילו לא נמשכה אליו, היא לא רצתה אותו אבל בכל זאת נשארה איתו. היא הייתה צריכה את החום שלו, את הליטוף וחיבוק שלו, אבל זה לא יכול היה להמשך לנצח. היא רצתה לאהוב. היא רצתה אהבה אמיתית. רצתה שיהיו לה פרפרים בבטן כמו פעם.
ואז שוב הכירה מישהו שלא יכלה לקבל. מישהו שרצתה אותו נורא אבל הוא היה חבר של זה שלא אהבה אבל לא עזבה. היא פחדה לנתק את הקשר, היא חשבה שאולי היא כבר לא תמצא מישהו יותר טוב, שאולי זה סתם נדמה לה שזה לא אמיתי, שהכול סתם עוד אשליה.
אבל היא אספה את הכוחות שלה ועשתה צעד ראשון אל האהבה האמיתית שלה. היא עזבה את מי שלא אהבה, והתחילה לבנות הכול מחדש: את הלב שלה שנשבר לרסיסים, את התקוות שהתפוגגו, וזה הצליח. היא התאהבה בו והוא בה ועכשיו היא חיה איתו באושר ועושר והוא אוהב אותה יותר מהחיים שלו. והוא לא יוותר עליה בחיים כי היא החיים שלו והוא שלה, האהבה ניצחה.
סוף סיפור.
מישהו סגר את הלב ואתם רוצים לפתוח אותו? כתבו אלינו למדור מכתב בבקבוק
נא להמתין לטעינת התגובות
