ל-5 אחוזים מהישראלים יש פחד קהל

הם לא אוהבים שמסתכלים עליהם, לא רוצים לפגוש זרים, ושונאים לאכול בפומבי. ל-9% יש לפחות סימן אחד של פחד באירועים חברתיים

דן אבן | 24/8/2006 11:20

הצבר הישראלי מתואר בדרך כלל כקוצני ומחוספס מבחוץ (ומתוק מבפנים) אבל מחקר חדש מגלה דווקא שלא מעט מהישראלים הם ביישנים כרוניים - 4.5 אחוז מהישראלים סובלים מחרדה חברתית. הם סובלים כשניתנת להם תשומת לב, לא אוהבים לדבר בפני קהל, מתביישים להיראות אוכלים, שותים או רוקדים - עד כדי כך שהם נמנעים לחלוטין מפעולות רבות.

במחקר נמצא ש-10.2 אחוזים נמנעים מלהשתמש בשירותים ציבורים, 6.8 אחוז לא ידברו בפגישת עבודה, 11.5 לא יחזירו מוצר בסופרמרקט, 5.3 לא יצאו למסיבה, ו-7.7 אחוז יעשו כל מה שהם יכולים כדי לא להיות מוקד תשומת הלב. מסתבר שלפחות בכל הנוגע לחרדה חברתית, ישראל היא חלק מהמערב. ל-8.7 אחוז מהנבדקים בישראל היה לפחות סימן אחד לחרדה, פחדים קלים אובחנו אצל קרוב לחצי מהנבדקים.

בארצות הברית נעה שכיחות התופעה בין 4 ל-16 אחוז (התאם למחקרים שונים), ואילו במזרח היא נדירה הרבה יותר: 0.4 אחוז בטייוואן, ו-0.6 אחוז בדרום קוריאה. "כנראה שבמערב המודעות לבעיה גבוהה יותר, ואילו במזרח התופעה בכלל לא נחשבת לבעיה", מסביר אחד החוקרים, מסביר פרופ' משה קוטלר, מנהל המרכז הפסיכיאטרי באר יעקב.

הפרעה או ביישנות?

בניגוד לממצאים קודמים, לפיהם נשים סובלות יותר מחרדה חברתית, נמצא במחקר ששני המינים נמצאים בסיכון דומה. יותר מכך, גברים שנבדקו דווקא פנו יותר לעזרה בניסיון לטפל בבעיה, כנראה כתוצאה מלחץ חברתי גבוה יותר. לא נמצאו הבדלים ברמת החרדה החברתית בין תושבי ערים וכפרים בישראל. לטענת החוקרים, המציאות הבטחונית בישראל, לרבות פיגועי טרור ומלחמות, עשויה להחמיר את התופעה.

"חרדה חברתית מתייחסת לקושי למגע עם חברה, והמציאות הביטחונית בארץ יוצרת גישה יותר זהירה וחשדנית. ככל שתחושת הביטחון של אדם נמוכה, פתיחותו לדבר יותר נמוכה", מסביר קוטלר.

חרדה חברתית היא אבחנה פסיכיאטרית שכיחה, שמתאפייינת בפחד ומבוכה באירועים חברתיים מול קהל. "במקרים קלים היא לא נתפסת כהפרעה,

אלא כביישנות. הגבול בין ביישנות נורמטיבית לחרדה חברתית הוא בעייתי", מסביר קוטלר. במקרים קשים עשויה הבעיה לגרום להימנעות ממפגשים חברתיים, הסתגרות ופגיעה במיצוי אפשרויות בחיים, עד לנטייה לדיכאון או התמכרות. "ההפרעה ניתנת לטיפול, ולאו דווקא בתרופות. פעמים רבות טיפול פסיכולוגי מוביל לתוצאות", אומר קוטלר.

המחקר נערך בשיתוף פסיכיאטרים בכירים מבתי החולים באר יעקב וגהה וצה"ל, בראשות ד"ר יוליאן יאנקו מהשירות הפסיכיאטרי בחיל הרפואה ומבאר-יעקב. השתתפו בו 850 חיילים מבתי הספר הצבאיים לרפואה ולמכונאות, שהתבקשו למלא שאלונים להערכת חרדה ופוביות. במחקר קודם בקרב בני נוער של ד"ר יוסי הראל מאוניברסיטת בר-אילן נמצא, כי כרבע מהם מרגישים דחויים חברתית.