עם ישראל חי
בין 10 הרגעים הגדולים של השנה בבריאות היו רגעים של תקווה גדולה לעתיד טוב יותר (כמו במקרה של אפרת רינות-קורן) אך גם רגעים של חוסר רגישות כלפי החלש (ההתעללות בקשישים) ואטימות מערכתית מהסוג השמור לאלו הזקוקים לתרופות מצילות חיים
למה? בעיקר משום שהם הראי שלנו לכל מה שנחשב "עם ישראל". כל אחד מהרגעים הוכיח לנו שוב מי אנחנו, לאן הגענו ואיפה אנחנו טועים. אנחנו רק תקווה שנלמד ביחד, שאת מה שצריך, ראוי לתקן.
היו ברגעים האלו הנחישות המאפיינת אותנו ("עם ישראל חי"), אומץ בלתי מתפשר, תקווה גדולה לעתיד טוב יותר והרגשת אחדות ברגעים הקשים; אך בצדו של כל מה שטוב, אידיאלי וראוי, היו לנו הרבה רגעים של חוסר אמפתיה משווע כלפי החלשים שבינינו, עוולות חוזרות ונשנות כלפי אלו שאין ידם משגת ואטימות מערכתית שנפוצה יתר על המידה במדינה שלפעמים שוכחת, את מה שנשבעה לזכור.
ראש הממשלה אושפז ב-4 בינואר בעקבות שבץ מוחי קשה ומאז נמצא בתרדמת. כבר בחודש דצמבר, שרון עבר אירוע מוחי קל והובהל ל"הדסה". האירוע הוביל לסדרת בדיקות ולאשפוזו של ראש הממשלה למשך כמה ימים.
זמן קצר לאחר מכן דיווחו רופאיו של שרון כי במהלך האשפוז נתגלה בליבו מום מולד, שגרם על פי החשד לאירוע המוחי. הרופאים קבעו כי על שרון לעבור צנתור שגרתי בלבו כעבור מספר שבועות. הצנתור נקבע לראש הממשלה לתאריך 5 בינואר. יממה קודם לכן, חש שרון ברע ובסביבתו החליטו לפנותו מיד לבית החולים "הדסה" בירושלים. שרון הוכנס לחדר הניתוח, בעקבות דימום רב במוחו. בסופו של דבר הכרתו של ראש הממשלה לא שבה אליו והוא נותר במצב של תרדמת.
החודש הראשון לאחר התמוטטותו של שרון סיפק עולם תוכן שלם לכל תכנית טלוויזיה ובעיקר למערכוני סאטירה שזכו לעדנה מחודשת בתקופת אשפוזו של שרון. בעיקר
מנהל בית חולים הדסה עין כרם, פרופ' שלמה מור יוסף, שהפך בינתיים למיני-סלב, היה הראשון להמם אותנו עם המילה "עצמוני", מונח רפואי המתאר דבר שמתרחש ללא סיבה נראית לעין. לאחר מכן היה זה הדמם המוחי, מונח רפואי המתאר דם היוצא מתוך כלי הדם לתוך חלל הגוף או מחוצה לו ונעשה בו שימוש על ידי כל מומחה לרפואה כללית ששש לקבל קצת דקות תהילה בזכות יכולתו לפרשנות רפואית בערוצי התקשורת השונים.
הביטויים הללו, שביומיום שמורים לרגעים בהם, חלילה, אנחנו או קרובינו מאושפזים, הפכו לחלק אינטגראלי משפת העם, וגולגלו על הלשון יחד עם העוף של שולחן ערב שבת. מרגע אשפוזו של שרון כמעט והתגשם חלומה של כל אם עברייה, כאשר בניה ובנותיה הפכו לסמי-רופאים השולטים במונחים כמו דמם מוחי, כפי שהם שולטים ב א-ב.
באמצע מאי השנה, פתחו חולי סרטן המעי הגס מכל רחבי הארץ בשביתת רעב, במחאה על החלטת ועדת סל התרופות והממשלה שלא להכניס לסל התרופות את ה'ארביטוקס' וה'אווסטין' שיצילו את חייהם. השביתה אורגנה על ידי עמותת "הקו האחרון", שמייצגת את חולי סרטן המעי הגס.
לאחר 16 ימים של שביתת רעב מול הכנסת, הודיעו החולים על הפסקת שביתת הרעב. זאת בעקבות הודעתו של ראש הממשלה אהוד אולמרט, על כוונתו להכניס לסל תוספת של 350 מיליון שקלים בעבור התרופות ובתנאי שיפסיקו את שביתתם.
בצד שביעות הרצון, היו כאלו שחזו את הבאות כשטענו כי אין מדובר בניצחון של ממש, אחד מהם היה איציק כהן, אחד מהשובתים: "באנו לקבל את מה שמגיע לנו מבחינה אנושית והומניטארית. זו הייתה מלחמה למען החיים ולא כדי לנצח את המערכת".
לאחר שלושה חודשי הפסקה, חולי סרטן המעי הגס ובני משפחותיהם שבו לגן הוורדים ופתחו שוב בשביתת רעב במחאה על המלצות ועדת סל התרופות שהוגשו אז לאישור הממשלה; הוועדה החליטה בהמלצותיה לכלול את תרופת האווסטין לטיפול בסרטן המעי הגס, אולם השאירה בחוץ את תרופת הארביטוקס.
אחרי שבועיים הופסקה שביתת הרעב השנייה של חולי הסרטן, לאחר שלא הצליחו למצוא פתרון לתרופת הארביטוקס שלא הוכנסה לסל התרופות.
בתחילת יוני , בכינוסה הראשון של וועדת סל התרופות לאחר סיום שביתת הרעב של חולי הסרטן, התפטר יו"ר הועדה, פרופ' מרדכי שני מתפקידו. זאת לאחר שהסתמן כי דרישת הוועדה לתוספת של 156 מיליון שקלים לתקציב הסל לא תמומש. שני נימק את ההתפטרות בחוסר האמון שהביע ראש הממשלה אהוד אולמרט בחברי הוועדה
בבוקר כינוס הוועדה, שלח אולמרט מכתב לשרי הבריאות והאוצר בו הוא קורא להחליף את חברי הוועדה. הרוחות בוועדה סערו בעקבות מכתבו של אולמרט. שר הבריאות לשעבר, דני נוה, אמר בתגובה למכתב ששיגר אולמרט, כי "כל התערבות פוליטית בהרכב ועדת הסל היא דבר פסול. טובת החולים מחייבת שיתנו לוועדה לעבוד רק לפי שיקולים מקצועיים".
לאחר ששר הבריאות, יעקב בן יזרי, ביקש ממנו אישית כי לא יעזוב את תפקידו, החליט שני לחזור בו מהתפטרותו, כשהוא מציב שני תנאים: אישור התוספת של 156 מיליון שקל, וחזרתו של אולמרט ממכתב "הפיטורים" של חברי וועדת הסל.
למרות ששביתת הרעב הסתיימה בניצחון חלקי בלבד, התפטרותו של שני המחישה כי לפחות דרג נותני ההמלצות לא מנותק ממצוקותיהם של החולים.
דוח מבקר המדינה שיצא בחודש מאי השנה גילה תמונת מצב עגומה ביותר בנושא מצב הקשישים בארץ: "התעללות בקשישים היא תופעה נפוצה יחסית", נכתב בדוח המבקר, "על פי ההערכה, בישראל 20-50 אלף קשישים חשופים להתעללות".
קודם לדוח המבקר, התפרסם מחקר בעל תוצאות חמורות באשר להתעללות בקשישים; אחד מכל 5 קשישים בישראל – קורבן התעללות. מהמחקר עלה כי דווקא בישראל סובלים הקשישים מניצול, השפלה ואף התעללות מינית, יותר מבכל מדינות המערב.
המחקר, שנערך באוניברסיטת חיפה עבור ארגון ה"ג'וינט" והמוסד לביטוח לאומי, קבע ש-18.4אחוז מהקשישים בישראל סובלים מהתעללות.
מהמחקר עלו נתונים מזעזעים נוספים: 25 אחוז מהקשישים סובלים מהזנחה כלשהי. 18אחוז מהנבדקים דיווחו כי בשלושת החודשים שקדמו לסקר הם נפלו קורבן להזנחה לפחות פעם או פעמיים, בשעה שנזקקו לצרכים בסיסיים כגון תזונה, היגיינה וצרכים רפואיים.
מבין הקשישים שדיווחו על התעללות, סיפרו 2 אחוזים שהם סובלים מהתעללות פיזית ומינית, בדרך כלל מצד בני זוגם. 2.7 אחוזים דיווחו שהם סובלים מהגבלת חירויות בפעולות פשוטות כגון שימוש בטלפון, יציאה מהבית והגבלת השימוש בכסף.
המדינה כולה החזיקה אצבעות לאפרת רינות-קורן, בת 30 מקרית-אונו, אשר חודש לאחר לידת בנה הבכור אושפזה במצב קשה לאחר שהכבד בגופה קרס והמתינה בבלגיה להשתלת כבד. רופאיה של אפרת בבלגיה מסרו שזמנה אוזל, והיא זקוקה להשתלת כבד תוך ימים בודדים, אך עדיין לא נמצא עבורה תורם.
שבועיים לאחר לידת בנה הבכור יונתן, הגיעה אפרת לבדיקת מעקב שגרתית אצל רופאה. הבדיקה העלתה סימנים מחשידים, והיא נשלחה לבירור רפואי. בבירור גילו הרופאים שאפרת סובלת מדלקת באזור הכבד. מצבה הלך והידרדר, והיא אושפזה.
בגלל המחסור באיברים להשתלה בישראל, הוטסה אפרת למרכז רפואי בבריסל המתמחה בהשתלות כבד דחופות. מצבה של אפרת הוגדר קריטי על-ידי הרופאים. אובחן כי הכבד בגופה נמצא במצב של קריסה כללית והיא חוברה למכונת הנשמה.
אפרת הוכנסה לראש רשימת הממתינים להשתלות כבד במרכז הרפואי בבריסל. ארבע תרומות כבד שהתקבלו במרכז נמצאו לא מתאימות עבורה בגלל סוג הדם, שלא התאים לזה של אפרת.
אחרי שבועיים קשים, במהלך ניתוח שארך שמונה שעות, הושתל כבד בגופה של אפרת ומצבה הוגדר יציב. דודה, אמיר פרח, אמר בזמנו ל-NRG מעריב: "אני מאמין שכשמדינה שלמה מתפללת משהו זז".
למרבה המזל צלחה אפרת את הניתוח. "אני מאוד מתרגשת ומצפה לשגרה בריאה עם בן הזוג, הילד והחברים", אמרה בקול רועד עם שובה ארצה. "היקרים שלי והצוות הרפואי בבריסל הצילו אותי ואני חייבת להם. אני רוצה להרגיש את הילד שלי", ציינה, "להרגיש בפעם הראשונה את המשפחה שעשינו. אני סקרנית נורא. ראיתי תמונות ואני רוצה לראות את האורגינל".
גמלאים וקשישים זכו בשנה החולפת לסיקור תקשורתי נרחב על רקע הפגיעה בהם, כתוצאה מרפורמות שונות שנכנסו לתוקף השנה. המצוקה הזו הובילה להפתעת הבחירות הגדולה ביותר; בבחירות לכנסת ה-17 זכתה מפלגת הגמלאים ב-7 מנדטים.
הפנסיונרים שהצביעו עבור המפלגה, מחו נגד ביטול זכויותיהם בשנתיים החולפות, נגד הפגיעה בקרנות הפנסיה, נגד ההפחתה בקצבאות הקשישים של הביטוח הלאומי ונגד רפורמות נוספות.
במצעה התחייבה המפלגה והעומד בראשה, רפי איתן, לפעול להגנה על זכויות האזרח המבוגר בישראל בתחומים דוגמת מדיניות הפנסיה וביטוח הבריאות. במאי 2006 חתמה מפלגת הגמלאים על הסכם שותפות קואליציוני עם מפלגת קדימה והפכה לשותפה בממשלה אותה הרכיב יו"ר קדימה, אהוד אולמרט. ומי שמונה לשר הבריאות היה יעקב בן-יזרי, חבר המפלגה.
בחודש ספטמבר הסכים יו"ר ש"ס אלי ישי להעביר 18 מיליון שקל מכספי סיעתו לטובת תרופת הארביטוקס עבור חולי סרטן המעי הגס. ציבור הבוחרים של מפלגת הגמלאים המתין לראות האם תממש המפלגה את הבטחתה להשתתף בפתרון האוצר ולהעביר מכספי סיעתה תקציב עבור התרופה. בסופו של דבר היא לא הסכימה להעביר מכספה לטובת התרופה ולטובת חולי הסרטן.
הישג היסטורי לארגון מגן דוד אדום: בחודש יוני השנה בישיבת הוועידה הבינלאומית ה-29 של ארגון הצלב האדום, שנמשכה עד השעות הקטנות של הלילה, אישרו חברי הארגון הבינלאומי את צירוף מד"א לשורותיו.
הדרך להחלטה המיוחלת הייתה מלאה בקשיים, והניסיונות להשיג קונצנזוס בעניין צירוף הארגון הישראלי נכשלו בשל התנגדות הערבים. במהלך היום הופסקו הדיונים למשך שעות ארוכות בעקבות התנגדות חריפה של ועד המדינות הערביות, שדרש להכניס תיקונים בהחלטה ולהוסיף כי מזרח ירושלים ורמת הגולן הם שטחים כבושים שאינם באחריות ישראל.
מנגד, המשלחת הישראלית ערכה מסע שכנועים בקרב המדינות המשתתפות. בסופו של דבר נערכה הצבעה, שבסיומה הוחלט ברוב של 237 תומכים מול 54 מתנגדים על צירוף מד"א לארגון.
במד"א פעלו רבות למען פרויקט ההצטרפות במהלך השנה וחצי האחרונות. "האמריקנים אומרים שזה נחשב כמו כניסת ישראל לאו"ם", אמר יו"ר מד"א ד"ר נעם יפרח, "ההחלטה מעניקה סמכויות נרחבות למד"א בעולם, ביניהן טיפול בשבויים ונעדרים, והכול תחת מעין חסינות דיפלומטית שתוענק לחברי הארגון שישאו תעודות של הצלב האדום. בפרספקטיבה של זמן נבין עד כמה מדובר בהישג היסטורי וחשוב", סיכם יו"ר מד"א.
בתום שנות מחקר ארוכות, הודיעה בחודש אוקטובר השנה חברת "מרק" כי החיסון שפיתחה הוכיח יעילות מוחלטת במניעת סרטן צוואר הרחם. סרטן קטלני שמביא למותן של 500 אלף נשים ברחבי העולם מדי שנה.
צוות של משרד הבריאות החל לגבש תוכנית מפורטת לשילוב החיסון למניעת סרטן צוואר הרחם בתוכנית החיסונים הלאומית. החיסון, שאושר בתחילת יוני על ידי מינהל המזון והתרופות האמריקני (FDA), הוא הראשון בעולם המונע סרטן.
בעשור האחרון חלה עלייה בשיעור מקרי סרטן צוואר הרחם - ועתה הוא נחשב למחלה הקטלנית השנייה בקרב נשים, אחרי סרטן השד. בישראל מאובחנות מדי שנה 180 נשים הלוקות במחלה.
במשרד הבריאות הוחלט להקים ועדה מיוחדת המכינה המלצות מפורטות לשילוב החיסון בישראל.
אחת הבעיות שנידונות במשרד הבריאות קשורה לגילן הצעיר של הנערות עבורן מיועד החיסון. עד כה בדקו המחקרים נשים בגילי 9 עד 26 - והוכחה יעילותו בעיקר בגילאי 9 עד 12, לפני קיום ראשון של יחסי מין, כשהילדה טרם נחשפה לווירוס הגורם לסרטן צוואר הרחם.
בדיונים במשרד הבריאות נשקל לתת את החיסון בארץ בכיתה ח', לצד החיסונים נגד דיפתריה, טטנוס ופוליו הניתנים לתלמידים בשנה זו.
בחודש מרץ הצטרפה מדינת ישראל לרשימת המדינות שספגו את שפעת העופות. בתוך מספר ימים הושמדו מעל למיליון עופות, ומה שהוגדר על ידי הלולנים כ"אסון טבע", הסתכם בנזק שנאמד על ידי כלכלנים בסכום כולל של מיליארדי דולרים.
החשש הכבד באשר להגעת השפעת לישראל החל כאשר אלפי תרנגולי הודו נמצאו מתים בלולים בשני קיבוצים בנגב. מבדיקה ראשונית של משרד החקלאות עלה החשד שהעופות מתו מהשפעת הקטלנית. בעקבות החשש הכבד הוחלט להטיל הסגר מוחלט על העופות ועל אנשים שבאו עמם במגע. בנוסף, הוחלט להשמיד את העופות שהיו בלולים.
יום למחרת המקרה בנגב, כבר התברר כי החשש היה מוצדק והנגיף הקטלני עשה את דרכו במהירות צפונה. זאת לאחר שבמשרד החקלאות העריכו שהשפעת התפשטה גם לעופות במושב שדה-משה שליד קריית-גת. במשרד החקלאות הורו להטיל הסגר על הקיבוצים בהם התגלה הנגיף והחלו בהשמדת העופות שנמצאים בהם.
השמדת העופות נעשתה על פי רדיוסים; השמדת כל בעלי הכנף ברדיוס שלושה ק"מ מהמקום הנגוע. בנוסף, הורו השירותים הווטרינריים על הפסקת ייצוא מוצרי העוף הבלתי מעובד מישראל. במקביל, אסר האיחוד האירופי על ייבוא מוצרי עוף מישראל. לאחר חיסול כל העופות חוטאו ונוקו כל המשקים הנגועים. באמצע מאי, חודשיים לאחר התפרצות שפעת העופות בישראל, החלו השירותים הווטרינרים להסיר את ההסגר על הכנסת עופות למשק בבקעות. לאחר מכן הם החלו להסיר בהדרגה את כלל ההסגרים על המשקים. בחודש יוני החלו לאכלס שוב את הלולים.
תקדים השנה: בצעד תקדימי אישר משרד הבריאות לזוג נשים לסביות הליך של פונדקאות. התקדים קבע כי מאחת מבנות הזוג תילקח ביצית שתופרה ולאחר מכן תושתל ברחמה של בת הזוג השנייה, שתשמש כפונדקאית.
עד היום במקרה של זוג לסביות נהג משרד הבריאות להתיר למי מבנות הזוג, תרומת זרע, מתורם מוכר או אנונימי. התקדים מאפשר לבנות הזוג לחלוק ביניהן את תהליך ההיריון ובכך ליצור יחדיו "תא משפחתי".
אישור משרד הבריאות ניתן לאחר פנייה מצד שתי הנשים שביקשו להביא ילד לעולם בדרך יותר שיתופית. לדבריה של היועצת המשפטית של משרד הבריאות, עו"ד מירה היבנר-הראל, ההחלטה לאשר לבנות הזוג את הבקשה לא לקחה יותר משלושה ימים. "זו הייתה בקשה מיוחדת, ומאחר ובקנה כבר עומדת הצעת חוק תרומת הביציות שאמורה להסדיר מקרים מהסוג הזה, לא נראתה שום מניעה משפטית שתמנע מאתנו לאשר להן את הבקשה וכך עשינו".
עד היום בנות זוג שביקשו להקים יחדיו משפחה נאלצו לעשות זאת באמצעות תרומת זרע ובהסתמך על החוק להפריה חוץ גופית. ואולם במקרה זה התאפשר לזוג לחלוק יחדיו את ההיריון. אחת מבנות הזוג תופרה בזרע אנונימי מבנק הזרע וזה יושתל ברחמה של בת הזוג השנייה.
נא להמתין לטעינת התגובות
