תזיזי ת'ישבן

ריקודי בטן הם לא רק טרנד לוהט הם גם דרך מעולה לשפר את היציבה, לחזק את הגב התחתון והכי חשוב לשפר פלאים את דימוי הגוף

ליאם אקשטיין | 2/11/2006 13:55 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
זה כנראה אחד מענפי הכושר היחידים שהתחיל מכוונה לגמרי אחרת. זה היה לפני 250 שנה, כשנפוליון יצא למסע לארץ ישראל ועל הדרך החליט לבקר במצרים. נשות העיר שביקשו לנצל את ההזדמנות להרוויח כמה זוטות, עמדו בפתחי בתי הקפה ונענעו את אגנן בצורה מפתה.

הסברה גורסת כי היה זה נפוליון שלאחר מבט בבטנן של הרקדניות הטביע את המושג רקדניות בטן. מאז נעשה בהן שימוש בסרטים הוליוודיים שרצו להדגיש את התרבות האוריינטלית, בארץ הן פיזזו בחתונות, אחר כך הן עברו למעגלים לנשים בלבד, הן הוסיפו ביגוד והפכו את הריקוד צנוע ולבסוף הטרנד קיבל גושפנקא רשמית כאשר חדרי הכושר הגדולים בארץ הכריזו על שיעורי ריקוד בטן. ואולם, נשים רבות עדיין מתלבטות אם מדובר בספורט חיוני, או בתחביב להנאה בלבד. לילך רובין, מורה מוסמכת לריקודי בטן ובעלת המכון היחיד בארץ לריקודי בטן לנשים שמנות, מכניסה דברים לפרופורציות, ובעיקר עושה חשק להתחיל לרקוד.
אפשר להוריד את הבטן

אפשר באמת להוריד במשקל משעה של ריקודי בטן?

"אני מלמדת היום תכנית לנשים שמנות שרצה קרוב לשנתיים, "לרקוד בגדול",  יש בה בנות שרזו 70 קילו", משיבה רובין. "אז כן, וודאי שאפשר לרזות אבל זה עניין של תהליך. בתכנית של לרקוד בגדול יש שיעורים המיועדים לשריפת קלוריות –אין הפסקה בשיעורים האלו, השיעור מלא בקצב מהיר, המוזיקה מאוד קצבית, דרבוקות ולא ריקודים קלאסיים. בשיעורים רגילים לעומת זאת ניתן לרקוד שעה שלמה על משבצת אחת, כלומר זו פעילות אנאירובית, כך שבמתכונת רגילה של שיעור בדרך כלל אין שריפת קלוריות. ואם כן יש מעט. מה שכן יש הוא חיזוק שרירים שבסוף מוביל לצמצום היקפים".

במכוני כושר אי אפשר להתעלם היום מריקודי הבטן.

המכונים המובילים בשוק היום, כבר הפנימו שזה חייב להיות חלק ממה שהם מציעים לקליינטיות שלהן, ואכן בחדרי הכושר ישנה היענות גדולה לשיעורים האינטראקטיביים הללו.

רובין טוענת שההסבר הוא בנוחות: "זה ריקוד שיש לו המון כוח, שמנצח את כל הסטיגמות והדימוי שהיו לו פעם. בדרך כלל בריקוד יש סלקציה, זה עובד רק אם את בגובה ומשקל מאוד מסוים. בריקוד בטן אין את זה. את יכולה להרגיש נוח איך שאת. חוץ מזה שלא צריך אתלטיקה וגמישות בריקוד הזה, ההיפך, אפשר להיות שמנה ולא גמישה ולא אתלטית ועדיין להצליח. זה ריקוד שמקבל נשים כפי שהן. הוא לא סלקטור ותל אביבים לא יפחדו ממנו בכניסה".

על מה זה עובד?

"הריקוד עובד מדהים על כל השרירים בגוף, כולל אלו שלא ידענו שקיימים. אחד המאפיינים הבולטים זה שהגוף מתחיל לרקוד ככלי נגינה, ובהמשך הופך ממש לתזמורת כי חייבים לשתף את כל השרירים. מי שרוקדת באופן מקצועי תבחין שכל שריר בגוף מכף רגל ועד ראש הגוף רוקד. יש חשיבות מאוד גדולה להבעות, כאשר מכירים טוב את השירים יש ביטוי גדול למימיקה ולחן של הרקדנית. אי אפשר להתעלם מהמלים, יש צורך בידיעת השפה הערבית. אני מכירה את השפה בעיקר דרך תרגומים. זה מאוד חשוב כי זה מה שהופך את הריקוד לתיאטרלי".

גם ברשת הכושר לנשים, SHE כבר הפנימו את חשיבות ריקודי הבטן, ובסניפי הרשת מועברים שיעורי ריקודי בטן מקצועיים: "לריקודי הבטן ישנה חשיבות עצומה מבחינה בריאותית", מסבירה אורית בסון, מורה מקצועית לריקודי בטן ברשת "הריקוד עובד בצורה מצוינת על האגן, שהוא בעל חשיבות מאוד גבוהה בקרב נשים. באופן כללי הריקוד באמת מפעיל את כל שרירי הגוף מאחר והוא דורש מכל חלק קטן בגוף להתנועע. אבל העובדה שהוא עובד חזק על שרירי האגן משפרת כתוצאה מכך את היכולות של שרירי הגב התחתון, היציבה והעמידה. מעבר לכך זה ריקוד שבאמת מתאים לכל אחת, בכל גיל ובכל גובה ומשקל ויש לעובדה הזו חשיבות מאוד גדולה. כי הרבה פעמים נשים לא מרגישות בנוח עם כל סגנון. בשיעורים אצלנו אנחנו רואים בחורות צעירות לצד נשים מבוגרות וזה מדהים מבחינתי. בסופו של דבר מדובר בריקוד שגם עובד טוב על שרירים שלא מתייחסים אליהם בפעילות אחרת וגם עונה על כל הציפיות שיש לנו כאשר אנחנו מבצעים פעילות גופנית".

חוסר קואורדינציה זה הכישלון

צריך כישרון מיוחד?

"מה שחשוב זה מי מלמדת אותך. כשרון בריקוד תמיד הופך את התהליך ליותר קצר ומהנה אבל דרושה מורה טובה לזהות חוסר קואורדינציה ולעזור לתלמידה להתגבר על כך, כי זה המכשול הגדול", טוענת רובין. "כל נושא התיאום בין הקצב והשמיעה המוזיקאלית דורש השקעה. מכיוון שרקדנית בטן היא רקדנית לכל דבר, אז דרוש כישרון למי שרוצה לעשות זאת מקצועי, כי זה לא פחות קשה מכל סוג ריקוד אחר. אבל למי שעושה את זה כספורט עממי רק בשביל לרקוד, לא דרוש שום כשרון מיוחד וזה הכיף בריקוד הזה. חשוב להדגיש שיש צורך ליצור הזדהות עם השירים שלצליליהם רוקדים כדי לשפר את הרמה. לכן בשיעורים שלי אני מקפידה להשמיע את השירים שלי שוב ושוב". 

כולן מצליחות להשתחרר?

"בסופו של דבר כן אבל זה יכול לקחת זמן", מרגיעה רובין. "דימוי הגוף שלנו נוצר מאז שאנחנו ילדים. הוא הורס כל חלקה טובה. לא רק נשים שמנות סובלות מזה כולנו סובלות מדימוי גוף. את אף פעם לא רזה מספיק. אצלי ספציפית בצורה חד משמעית אני רואה בעיות של דימוי גוף אפילו אצל נערות רזות. הייתה לי נערה יפה שלא הייתה מוכנה לעבוד עם הידיים היא חשבה שיש לה ידיים ארוכות מדי. הרבה דוגמניות מספרות על בעיות השרוך, שבגיל הנעורים הן היו גמלוניות וג'ירפות. הריקוד עצמו עובד על כל אברי הגוף, כשאת רוקדת עם האבר ואת רואה שהאבר הזה עובד יפה בריקוד זה משפר את התפיסה העצמית שלנו ואת דימוי הגוף, כשזה קורה בסוף משתחררים, משלימים עם הגוף דרך הריקוד".

מה הקטע של הצעיף?

"זה אביזר שנכנס בשנות ה-50 על ידי רקדנית בטן מצרייה בשם סמיה גאמאל", מגוללת רובין את היסטוריית האביזר ההכרחי. "במצרים הריקוד חדר דרך ריקוד של מועדונים ועבר לקולנוע, ובקולנוע צריך שואו ושם באמת הצעיף תפס. בהמשך הוליווד לקחה אותו והעצימה את עניין הצעיף שיוצר נפח. גם בצעיפים יש חלוקה. יש צעיף מבד שיפון או אורגנזה או צעיף איסיס, על שמה של אלה במיתולוגיה המצרית שדמותה נראתה כמו טווס. צעיף אגן, מה שמכונה שימי, משמעותו הרעדה כמו שמה של תנועה דומיננטית האחראית להרעדה מהירה מאוד של אזור האגן. בנוסף השם לקוח מעולם האיפור. שימר זה נצנצים ולצעיף יש בדרך כלל מטבעות וזה נראה כמו נצנצים שיש לכלה והרקדנית בעצם זוהרת. אלו שתי  המשמעויות של צעיף האגן; לחידוד התנועה והבלטה וגם לצורך אור בריקוד, הזהרה".

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים