להסתכל בעיניים

אין כיום מחלה, כמו דלקת עורק הרקה, שבה מניעת העיוורון תלויה כל כך באבחנה ובטיפול מוקדם. גם חסרי השכלה רפואית שייעזרו בהסברים המובאים לזיהוי סימני המחלה, עשויים להציל את הראייה

ד''ר ענת קסלר וד''ר ליאור ברקנר | 1/1/2007 9:15 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
מתוך כלל המחלות המוכרות לאדם רק מקצתן נמנות עם אלו הגורמות לנזק קבוע, אשר אותו ניתן למנוע או להקטין על ידי זיהוי מוקדם של המחלה וטיפול מהיר. דלקת עורק הרקה ‭Temporal Arthritis‬ הנה מצב חירום ברפואת עיניים.

אין כיום מחלה דומה אחרת שבה מניעת העיוורון תלויה כל כך באבחנה מוקדמת ובטיפול מוקדם. לצערנו, אנו נתקלים במקרים רבים שבהם אנשים מאבדים ראייתם בשל פנייה מאוחרת לייעוץ רפואי, על אף שסימני המחלה ניכרו היטב בגופם ימים ואף שבועות קודם לכן.

מטרת סקירה זו לצייד את הקוראים, ובפרט אלה החסרים השכלה רפואית, בכלים אשר יאפשרו לזהות את סימני ותסמיני המחלה, ובכך לאפשר פנייה מוקדמת לרופא, דבר שעשוי להביא להצלת הראייה.

מדובר במחלה דלקתית של עורקים בגוף - בינוניים וגדולים, הפורצת בגיל מבוגר - מעל ‭,50‬ ושכיחה יותר בנשים מאשר בגברים. בישראל נמצא שהמחלה שכיחה יותר ביהודים אשכנזים מאשר ביהודים ספרדים ונדיר למוצאה באוכלוסייה הערבית.
התסמינים והסימנים

כאבי הראש הנם התסמין השכיח ביותר למחלה, ולרוב הם נוטים להיות חד-צדדיים ומרוכזים באזור הרקה, אך יכולים להיות גם דו-צדדיים או לכלול את כל הראש. אצל מעל למחצית מהחולים קיימת תחושת כאב בזמן הנעת הלסת, כדוגמת לעיסה או דיבור, כביטוי לדלקת באזור מפרק הלסת.

כן יכולים להופיע כאבי צוואר, הרגשה כללית רעה, ירידה במשקל, אנמיה ורגישות מעל הקרקפת.
תסמינים אלה חולפים לרוב עם הטיפול במחלה, אולם הפרעות ראייה, אשר גם הן נמנות עם תסמיני המחלה, עשויות להיוותר כנזק קבוע.

הפרעות ראייה יכולות לכלול אובדן חלקי או מלא של שדה הראייה (חד צדדי או דו-צדדי‭,(‬ היכול להימשך ממספר שניות ועד לאובדן ראייה קבוע, ירידה בחדות הראייה או כפל ראייה.

רגישות ותחושת

חום באזור הקרקפת אופייניות למחלה זו. רגישות זו מתבטאת בכאב או אי-נוחות, העשויים לבוא לידי ביטוי לעתים גם בעת הפעלת לחץ מקומי קל, כדוגמת הברשת שיער.

במישוש אזור עורק הרקה ניתן לעתים להבחין בגבשושיות קטנות. כמו כן, בשל חסימה מכנית (חלקית או מלאה) של חלל העורק הרקתי, הדופק הנמוש חלש או כלל לא קיים.

אובדן ראייה הוא הסימן השכיח ביותר, היכול להתבטא אף כאובדן ראייה חולף. אובדן ראייה קבוע נגרם לרוב בשל אוטם ראש עצב הראייה ‭,(AION)‬ שהנו תוצאה של חסימה בעורק הצילארי האחורי, המהווה מקור אספקת דם עיקרי של ראש עצב הראייה. חסימה של עורק הרשתית המרכזי ונזק מוחי לאזור האחראי לראייה במוח יכולים אף הם לגרום לנזק ראייתי, אך בשכיחות נמוכה יותר.

אבחון ובדיקות

התהליך הדלקתי שביסוד מחלה זו ניכר בבדיקות דם פשוטות, וניתן לנטר את מדדי הדלקת (כדוגמת שקיעת דם ו‭,(PRC-‬ שהנם בעלי ערכים גבוהים במחלה זו.

כמו כן, מדדים שרמתם משתנה בקיום דלקת בגוף, כגון ירידה ברמת ההמוגלובין ועלייה במספר טסיות הדם וכדוריות הדם הלבנות - גם הם ביטוי לקיום המחלה.

אבחון המחלה נעשה על ידי הדגמת תהליך דלקתי בדפנות העורקים, הכולל הסננת תאי דם לבנים ותאי ענק, המבוצעת על ידי לקיחת דגימה מעורק החשוד כנגוע (לרוב עורק הרקה) ובחינתו במיקרוסקופ,
בהרדמה מקומית, ללא צורך באשפוז.

בשנים האחרונות יש ניסיונות לאבחון המחלה באמצעים לא פולשניים, תוך שימוש בהדמיית דופלר, המדגימה ירידה בזרימת הדם בעורקים המעורבים. אולם כיום, עקב שיעור דיוק נמוכים יחסית, אין לעשות אבחנה על סמך בדיקה זו בלבד.

מעורבות עינית ניתן לבחון בבדיקת עיניים פשוטה, שבה נבדקים תנועות העיניים, תפקודי עצב הראייה, מראה ראש עצב הראייה ושדות הראייה.

הסכנות, הסיבוכים והטיפול

דלקת עורק הרקה הנה מחלה כלל-גופית, היכולה לפגוע במספר עורקים בגוף. המקור לנזק הנו ירידה בזרימת הדם לאזור שאותו מספק העורק המעורב, או חולשת דופן העורק המעורב - היכולה להביא לקריעתו.

הסיבוכים הידועים של המחלה כוללים התקפי לב, שבץ מוחי, צליעה, מפרצת אבי העורקים וכו‭.'‬ הסיבוך השכיח ביותר, כפי שצוין, הוא אובדן מלא או חלקי של הראייה, היכול להתרחש בכל אחד משלבי המחלה ואף להופיע כסימפטום ראשון ו/או בודד.

הפגיעה העינית יכולה להיות פתאומית או הדרגתית באותה העין, וללא טיפול במחלה מתרחשת פגיעה בעין השנייה במהלך ימים עד שבועות, במעל מחצית המקרים.
  
הטיפול במחלה כולל מתן סטרואידים, מתוך מטרה להפחית את הדלקת בעורקים. נדיר שטיפול זה גורם להטבה בראייה בעין שנפגעה (למעשה, הטבה בראייה ניכרת רק ב‭4%-‬ מהמקרים‭,(‬ אך הוכח כי הטיפול מוריד את הסיכון שבאובדן ראייה נוסף, וכן את הנזק לראייה בעין השנייה. כמו כן, הטיפול מונע פגיעה באברי גוף אחרים.

התגובה לטיפול מנוטרת באמצעות רמת מדדי דלקת (כשקיעת דם ו‭,(PRC-‬ וכאשר רמתם יורדת לרמה התקינה (בדרך כלל כעבור כשבועיים-שלושה מתחילת הטיפול) מבוצעת הורדה איטית והדרגתית של מינון הסטרואידים, עד להגעה לרמה מינימלית שבה רמת מדדי הדלקת הנה בגבול התקין, תקופה הנמשכת בממוצע כשנה.

הטיפול במחלה ניתן לתקופה ארוכה של חודשים ולפעמים שנים. קיים צורך במעקב אחרי מדדי דלקת גם לאחר הפסקת הטיפול התרופתי, עקב אפשרות של חזרה של המחלה - במיוחד בשנתיים הראשונות.

הכותבות הן מנהלת היחידה לנוירואופתלמולוגיה במחלקת עיניים ורופאה במחלקה, במרכז הרפואי תל אביב
.
עכשיו בערוץ הבריאות: פורום רפואת עיניים

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים