הטריק האולטימטיבי
מתברר שמעבר להצרת היקפים וחיטוב הגוף, לשאיבת שומן יש יתרונות נוספים: בין תאי השומן המוּצאים ישנם תאי-גזע בעלי פוטנציאל לשיקום רקמות
בכנס שנערך בצרפת, שעניינו מחקרים ותגליות הנוגעים לתאי-גזע, טען קולאס בפני עמיתיו כי תגליתו החדשה עשויה לאפשר לרופאים לבצע את מה שהוא מכנה 'הטריק האולטימטיבי' – ריפוי ושיקום רקמות על-ידי שימוש בתאים שמקורם ברקמת השומן של החולה עצמו.
קולאס הוסיף שבניגוד למקורות אחרים לתאי-גזע (כמו מוח העצם, למשל) תאי השומן הם מצרך שיש בשפע.
ככל הנראה לא נעלמה מעיניו של קולאס העובדה שבמחקרו החדש יש פוטנציאל טוב גם להומור. בין השאר אמר קולאס ש"זה נהדר. יש לנו ליטרים על ליטרים של שומן, שזורם מהקליניקות של הפלסטיקאים, ושממנו אפשר להוציא דלָיִים של תאי-גזע לעבוד אתם".
סזר גאלי (Cesar Galli) מאוניברסיטת בולוניה שבאיטליה, מוביל את הפרויקט הנקרא 'EuroSTELLS' – שיתוף פעולה אירופאי שיזמה קרן המדע האירופאית (ESF), אשר מטרתו לקדם את המחקר הנוגע לתאי-גזע ושבמסגרתו נערך והוצג המחקר של קולאס. גם מחקרו של סזר גאלי עוסק ברקמות שומן ובתאי-גזע, אלא שבמקרה הזה – הרקמות והתאים שייכים לסוסים.
בגידיהם הפצועים של סוסי-מרוץ הוא משתיל תאי-גזע שמקורם ברקמת השומן שלהם, מתוך כוונה לשקם את הגידים שלא החלימו ספונטאנית. לטענתו, ברגע שנוצרת רקמת צלקת, תהליך ההצטלקות מחבל בהתחדשות הרקמה. אבל אם מזדרזים להשתיל את תאי הגזע תוך שבוע מזמן הפגיעה,
גאלי סבור כי הניסויים הנוכחיים סוללים את הדרך לטיפולים בפגיעות ספורט המתרחשות אצל בני-אדם, פגיעות שלעיתים קרובות כרוכות בשיקום ארוך ויקר. עד כה, טיפולים בתאי-גזע שמקורם במוח העצם הביאו אמנם להצלחה חלקית, אך התמקדותו המחקרית של גאלי היא במעבר מתאי-גזע שמקורם במוח העצם לתאי-גזע שמקורם ברקמת שומן, בעיקר מכיוון שאת רקמת השומן קל יותר לחלץ מהגוף.
את גאלי לא מפתיע שהמתודה הזו עובדת, לפחות לא בדיעבד, שכן רקמת השומן די קרובה במאפייניה לרקמות חיבור אחרות ביניהן רקמת עצם, רקמת סחוס ורקמת שריר.
ובכל זאת, ישנם ספקנים הסבורים עדיין כי תאי-גזע בוגרים, כמו אלו שנמצאים ברקמת השומן, מוגבלים בפוטנציאל שלהם ביחס לתאי-גזע עובריים. אלו טוענים כי זה בלתי-אפשרי לתכנת תא-גזע בוגר כך שייהפך לתא עצב, למשל, או לתא כבד. אבל קולאס מתעקש שגם במקרה של תאים בוגרים הטרנספורמציה אפשרית.
לדעתו הבעיה (ולפיכך גם הפתרון) אינה בגנים עצמם, אלא במה שמכונה 'החתימה האֶפִּיגֶנטית' של התאים. הכוונה היא לאפיון מולקולרי עדין של ה-DNA ושל החלבונים האחראים לאריזת החומר הגנטי. סַמָנים אפיגנטים מתפקדים כמו מתגים שמכבים ומדליקים את הגנים, מורים להם להשתכפל ומכתיבים את תהליכי ההתמיינות שלהם (תהליכים שבהם נקבע לאילו תאים הם יהפכו).
צוותו של קולאס גילה, למשל, ששיעורים נמוכים של מתילציה של ה-DNA, מעלים את הסיכוי שתא מסוים יעבור טרנספורמציה מתא שומן לתא אחר. התבוננות במערך האפיגנטי תאפשר אפוא לדעת מראש לאיזה סוג של תא יוכל תא הגזע להיהפך, ופענוח של המערך יאפשר ביצוע מניפולציות שישנו אותו כך שיתאים לצרכים הרפואיים.
נא להמתין לטעינת התגובות
