עקמת בילדים
למרות שרק ב- 5 אחוז ממקרי העקמת יש צורך בניתוח, לאורטופדים רבים יש נטייה להמליץ על התערבות כירורגית. מספר תסמינים לאבחון העקמת בשלביה הראשוניים
ישנם סוגי עקמת רבים אך הרוב המוחלט מתפתח עם תחילת גיל ההתבגרות בגילאי 10-12. בשלב זה של החיים הנערים והנערות גם הופכים להיות יותר מודעים לגופם מה שמגביר את סיכויי גילוי העקמת.
ברוב המוחלט של המקרים הסיבה להתפתחות העקמת אינה ידועה, כמו כן אין הסבר מדעי משכנע לכך שכ- 95% מסובלי העקמת הן בנות. למעשה כ-30%-40% מכלל הנערות סובלות מעקמת במידה זו או אחרת. ידוע רק שעקמת שכיחה יותר במשפחות בהן יש היסטוריה של המחלה, ואיננה קשורה לנשיאת משאות כבדים או לצורת היציבה של הילד.
לבד ההיבט האסתטי לכשעצמו, עקמת מוזנחת או לא מאובחנת עלולה להחריף ולגרום לפגיעה בפעילות האיברים הפנימיים כמו הריאות והלב בגלל הקטנת נפחו של בית החזה לה היא גורמת.
לכן יש חשיבות רבה לאיתור מוקדם של הסקוליוזיס, ומתן טיפול נכון ויעיל שימנעו את התפתחותו ויביא לבניית גב מאוזן וגוף חזק. זו הסיבה בגללה חשוב מאד שההורים יקפידו לבדוק את ילדיהם ובעיקר את הבנות. כמו בכל בעיה אחרת, גילוי מוקדם יקל על פתרונה.
אומנם העקמת בצורותיה החמורות יותר ברורה ונראית לעין, אבל כאמור רצוי מאד לאבחן את הבעיה בשלבים יותר מוקדמים בהם התסמינים שלה לא כך בולטים. כאן טמונה החשיבות של תשומת לב ההורים שצריכים לשים לב למספר תופעות
הכתפיים אינם בגובה שווה
אחת השכמות בולטת יותר מהשנייה
העמידה אינה סימטרית – עמידה לא שווה על הרגליים
כתפיים צפופות לפנים
כאבים בגב (בעיקר בגב התחתון)
הליכה בנטייה לאחד הצדדים
במקרים בהם מופיע אחד התסמינים או יותר, חשוב מאד לפנות לביקורת הרופא. אם בכל זאת מאובחנת עקמת, החולה יופנה בדרך כלל אל רופא אורטופד.
בארץ, ישנה נטייה לאורטופדים רבים לראות את בעיית העקמת בצורה דיכוטומית וצרה – בחינת השאלה האם צריך לנתח או לא. לכן במקרים הקלים יותר הם יציעו פשוט להשלים עם הבעיה ואילו במקרים החמורים יותר קיימת אצלם נטייה ברורה להמליץ על ניתוח.
בפועל, על בסיס הידע שלי והניסיון שצברתי במשך שלושה עשורים של פעילות מקצועית, רק ב- 5% מהמקרים באמת יש צורך לנתח ואילו ביתר המקרים ניתן לפתור את בעיית העקמת בצורה יעילה באמצעים שמרניים יותר, ללא התערבות כירורגית.
הפער בין הגישות הוא הרוב המכריע של המקרים, כ- 80%. היתר הינם מקרים ברורים שאין עליהם ויכוח, המקרים הקלים והקשים ביותר של עקמת. לצערי, אורטופדים רבים אינם מודעים לכך שעל ידי טיפולי פיזיותרפיה, תרגול והדרכת המטופל, אפשר לשפר את היציבה ולאפשר למערכת השרירים לפעול בהרמוניה בצורה תקינה.
על הטיפול בסקוליוזיס להיות תלת מימדי ולכלול:
תרגול תנועתי בעזרת מראות, המפתח את המודעות של המטופל וגופו ליציבה ופעילות נכונים.
תרגול נשימתי, להגדלת נפח הראיות, אשר תורם להגדלת התנועתיות של מפרקי הצלעות, המפעילות את מערכת השרירים סביב עמוד השדרה. השרירים מתחזקים, פועלים על עמוד השדרה והשלד ויוצרים תהליך של הזדקפות.
יישום המודעות בחיי היומיום, כך שהמוח לומד את המצב החדש של הגוף.
שיטת טיפול זו יכולה להביא ליישור מקסימאלי של הגב בכל שלבי העקמת, למנוע סיבוכים, ניתוחים ומפחי נפש. אבל היא גם דורשת יותר אחריות, השקעה והתמדה מהצד השני. אם אלו קיימים, התוצאות אליהן ניתן להגיע הן מצוינות.
בגלל מבנה המערכת הרפואית בישראל ואופן פעילותה, הסובלים מעקמת יופנו קודם כל לרופא אורטופד, ואצלו כאמור קודם לכן, יש סיכוי גדול לקבל המלצה על ביצוע ניתוח. לכן, המלצתי היא, לפני ההחלטה על הניתוח למצות את כל האופציות השמרניות ולפנות לטיפול פיזיותרפיה שמוכיח את יעילותו.
הכותב הוא פיזיותרפיסט מוסמך ובעל מכון לפיזיותרפיה מתקדמת ושיקום
נא להמתין לטעינת התגובות
