תיק חסר

ככל שהמדובר בתביעות רשלנות רפואית, הרי שהימצאותו של פגם כלשהוא בתיק הרפואי משחקת דווקא לטובת המטופל, ועשויה להטות את הכף לזכותו

עו''ד אבי שמואלי | 19/4/2007 10:20 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
רבים מהלקוחות שמגיעים למשרדי כדי לברר אם קיימת עילה להגיש תביעת רשלנות רפואית נגד הרופא שטיפל בהם, מוטרדים שמה הימנעותו של אותו רופא מלתעד ברישום את הפרטים הרלבנטיים תכשיל את תביעתם. לאותם לקוחות אני מסביר כי ככל שהמדובר בתביעות רשלנות רפואית, הרי שהימצאותו של פגם כלשהוא בתיק הרפואי משחקת דווקא לטובת המטופל, ועשויה להטות את הכף לזכותו.

אחמד (שם בדוי), תושב הכפר טייבה, הגיע בתאריך 10 לדצמבר לרופאת קופת החולים שבאזור מגוריו בשל כאבים ברקטום שמהם החל לסבול יום קודם. במהלך 5 הימים שלאחר מכן, הלכו כאביו של אחמד וגברו, למרות הטיפול האנטיביוטי שניתן לו, והוא חזר וביקר אצל הרופאה 3 פעמים נוספות. רק בביקור הרביעי והאחרון, שהתקיים ב-15 לדצמבר, הפנתה הרופאה את אחמד לחדר המיון של בית החולים.

בבית החולים, משבוצעה באחמד בדיקה רקטלית, נתברר כי הוא סובל ממורסה פרי אנאלית, וכי ההשתהות בהפנייתו לבית החולים איפשרו למצבו להחמיר כדי כך שבאזור המורסה הופיעו סימני זיהום פולשני ונמק. בימים שלאחר מכן בוצעו באחמד מספר ניתוחים, ובמהלכם נכרתו האזורים השונים שבהם נוצר נמק. אחמד שוחרר מבית החולים רק בחלוף כחודשיים, כאשר הוא סובל מנכות בשיעור 100% שמתבטאת בחוסר שליטה על הסוגרים, מחוסר תיפקוד מיני, מחוסר תחושה באיברים מסוימים, וממצב נפשי קשה.
עו
עו"ד אבי שמואלי צילום: יח''צ

בעקבות האמור הגיש אחמד תביעת רשלנות רפואית, וזו כוונה, בין היתר, לכך שרופאת קופת החולים שטיפלה בו התעכבה משך 5 ימים עד להפנייתו לבית החולים. הדיון בתביעה התגלגל עד לבית המשפט העליון, והשאלה שעמדה בשלב זה על הפרק היתה – האם רופאת קופת החולים ביצעה באחמד בדיקה רקטלית במהלך 4 הביקורים שקדמו להפנייתו לבית החולים, אם לאו.

כך, שכן נתברר כי לא זו בלבד שהנסיבות חייבו ביצועה של בדיקה כנ"ל, אלא שזו יכולה היתה להעמיד את הרופאה על חומרת המצב עוד קודם למועד שבו הופנה אחמד על ידה בפועל לבית החולים. והנה, בעוד שהרופאה טענה בתוקף כי היא ביצעה באחמד בדיקה רקטלית כבר בביקורו הראשון אצלה, הרי שבתיקו הרפואי של אחמד לא נזכרה כל בדיקה כנ"ל. בנסיבות אלו נתעוררה השאלה - האם יש לסמוך

על עדותה של הרופאה, שככלל נמצאה אמינה, ולקבוע כי היא ביצעה באחמד בדיקה רקטאלית כנדרש, או שמן הראוי להגיע בענין זה למסקנה שונה, הנסמכת כולה על הרישום בתיק הרפואי.

בית המשפט העליון העדיף בענין זה את הרישום שבוצע בתיקו הרפואי של אחמד, בקובעו כי ככלל חייב כל רופא לתעד בתיקו הרפואי של המטופל כל בדיקה שמבוצעת על ידו, וכי בהיעדר רישום המתייחס לבדיקה כנ"ל, הרי שלמעט בנסיבות חריגות, המסקנה תהא כי אותה בדיקה לא בוצעה.

בהתאם, בנסיבות המתוארות נקבע כי הרופאה לא ביצעה באחמד כל בדיקה רקטלית במהלך הביקורים שקדמו להפנייתו לבית החולים, וכי בשל מחדל זה (שאלמלא הוא היה אחמד מגיע לבית החולים מוקדם יותר) יש לחייב את קופת החולים (כמי שהעסיקה את הרופאה) לפצות את אחמד על נזקיו.

עו"ד אבי שמואלי עוסק בייצוג תובעים בתביעות רשלנות רפואית. לפרטים

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

מתרשלים

מדור מתרשלים מציג דילמות ומצבים של רשלנות רפואית שהגיעו לבתי המשפט בישראל

לכל הכתבות של מתרשלים

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים